היי חבר, שה' יתן לך כוחות וחיות להמשיך את התהליך.
(הסטטיסטיקה על הפנים. אומרים שרק 1 על כל 5 נשאר. איננו יודעים מי זוכה ומי לא. זה לא תלוי במספר הנפילות. רק צריך להתפלל להיות מהזוכים.)
מהסיפור של הבוקר למדתי, שאסור לנו להאשים את עצמנו. או מישהו אחר. כי הנה הבוקר התחיל טוב והכל סבבה.. ופתאום בום! משום מקום. האלרגיה קופצת.
זה די ברור שזו אלרגיה ולא איזה רוע לב או חוסר אחריות גרידא. בטח לא מרידה באלוקים.
אצלי זה ממש הזוי. אני עצוב, תאווה. כאוב, תאווה. שמח, תאווה. מתרגש, תאווה. מוצלח, תאווה. זו לא תוצאה הגיונית זה סתם קופץ לי בלי קשר כל פעם.
מה שכן, לאט לאט יורד האסימון הזה, שהתאווה היא לא אויב מר מרושע ומושחת, אלא פגם אופי שלנו. אנחנו מרחמים על עצמנו, ומקבלים את המצב באהבה,
כשהסטטוס שלי משתנה, ומהגבר המוצלח נהפכתי להיות אדם שאינו כל יכול, אז, בעזרת אבא אוהב, יותר קל להיזהר, להודות בחוסר אונים, להודות שאני חלש, ולא להיכנס לחדרים מסוכנים. אפשר לעשות רשימה מסודרת של מקומות מסוכנים.
אהבתי את כללי הזהב. לא תפסיד מלשמור עליהם. פעם קראתי לזה הקו הוורוד -
www.guardyoureyes.org/forumheb/index.php?topic=2729.msg28690#msg28690
מאחל לך המשך תהליך נעים. ושבאמת יהיה כמה שיותר נעים.
וכשנאהב את עצמנו, נפתח את הסכר לקבל את אהבת החברים, אז תיכנס בנו אהבת ה'. נהיה אהובים.
אוהב
הושיעה
