איזה דיון!

ואני יגיד לכם שללא האיסור ההלכתי - הייתי מאונן בסבבה! למה לא! מותר קצת להינות מהחיים, לא? האיסור הוא זה שיוצר את רגשי-האשמה שיוצרים בתורם את התסבוכת הנפשית בה אני נתון מחוסר יכולתי לחיות בהתאם לצו-מצפוני. ומכאן, שאם אמצע את ההיתר המתקבל על הדעת ועל הדת, הרי שאצא לחגוג בכיף. ללא תחושה רעה ומרה וללא מחלה שנולדת בעיקבותם!

מתנת, אתה רציני? לאונן?
איכסה. גועל נפש.
רק דתיים, ילדים ולאיוצלחים מאוננים. או רואים פורנו ילדותי.
בלי ספר ההוראות של אלוהים (אוהב) הייתי מחזר בלי סוף אחרי הדבר האמיתי.
ושיתפוצץ העולם.

לאונן זה חמש דקות.
אבל מה עם כל החיים שטבעו לי בבוץ. לא שווה להחלים בשביל זה?
מה קשור דת לסבל? אולי קצת לקווים אדומים (מה זה?).
הסבל הוא סבל הוא סבל. ויודה בזה כל אחד שנמצא כאן. ולא משנה איך הוא יקרא לסבל הזה.
אני ממזמן לא דתי. מספיק לי לחזור טיפה אחורה בזמן ולהיחרד מעוצמת הנזק שגורמת לי המחלה הזאת.
מי אמר דת?

אמרתי לא להחלים? רק אמרתי ששום דבר לא עוצר אותי מליפול כמו כמה דברים חריפים מאוד בדת.
אם אין דת ויש רק תכנית - אני מודה לכם מאוד, ורוצה לשמור על שפיות ונורמליות, אבל יש לי כמה בחורות לפגוש. נתראה בקרוב.
בעיני, חלק מהנורמליות זה להכיר בנות, לדבר איתן, לראות אותן רוקדות ולשמוע אותן שרות, להביט להן בעיניים.
כן, גם קצת יותר מזה, גם זה משהו אנושי-טבעי-בריא בעיני כמובן במידה מאוד מסויימת.
ואם לא עשיתי את זה כל השנים, זה רק בגלל שמישהו אמר לי לא לעשות את זה אפילו פעם אחת.

ודוגרי, חסראונים - אתה באמת לא דתי, לגמרי לגמרי לגמרי?
אתה עובד עלי? אתה רציני?

guni כתב on 25 דצמ' 2013 18:23:


ממש לא נכון, אני עם חצי רגל בחוץ וכבר כמעט חילוני, ובכל זאת אני כאן, ואני מודיע קבל עם ועדה שאני כאן לא בגלל הדת, לא בגלל שזה לא נורמטיבי (אצל החילונים זה להיפך לגמרי, זה נורמטיבי) אלא בגלל שזה הרס לי את החיים ואיבדתי שליטה עליהם, בגלל שאני חסר אונים, ובגלל שנשארתי עדיין ילד בן 8 בתוכי. אני חושב שכל מכור שינסה להחלים בשביל הדת לא יצליח לעולם (דגש על "כל מכור")

לי אישית הדת כן עזרה מבחינה מסוימת. חציתי גבולות ששמתי לעצמי. אך איפשהו במודעות שלי הדת ישבה מאחורה ולא נתנה לי לחצות קווים מסוימים שלדעתי עם הייתי חילוני הייתי חוצה אותם בטוח. למה לא חציתי? לא יודע אלוקים אוהב. אבל אני בטוח שהייתי חוצה עם לא היה לי דת.
אוהב אח.

כן. יש גבולות שהדת עזרה לי שלא לחצות,
אבל עם קצת התבוננות אני מגלה שזה לא הדת, זו החברה.
אם יתפסו אותי עושה משהו, מה יחשבו עלי?
נכון, לא הגעתי למגע אנושי, אבל זה לא בגלל האיסור הדתי.
האיסור הדתי לא מנע ממני לאונן ולראות פורנו אפילו שזה היה עבורי 'העבירה הכי חמורה'.
אני פשוט מפחד מאנשים. לא יודע איך להתנהל בחברה. חושש לפנות לאנשים.
זה, והחשש מהחברה, זה מה שעוצר אותי מללכת לזונה, הרבה יותר מאשר האיסור הדתי.

אמת. לא חשבתי כך אבל במחשבה שניה יש מצב גדול שאתה צודק. אך אני יכול לומר שיש מקומות שיכולתי להיות ולעשות ככל אשר עולה על רוחי וזה לא היה יוצא החוצה (הייתי בחו"ל). כך שנכון שיש פחד מהחברה במיוחד שהארץ קטנה. אך עובדה אצלי שגם במקום אחר לא הגעתי למעבר גבולות וחציתי אותו... מי יודע אולי אם הייתי נשאר שם יותר הייתי מגיע למקומות עמוקים יותר לא יודע.

אצלי אולי פעם זה היה חברתי. בינתיים גיליתי כמה הגבול הוא דק, וכמה זה יכול להיות קל ופשוט.
בהחלט יתכנו מצבים שבהם לא אתפס. ואף על פי כן אני לא מגיע למגע אנושי חי.
צר לי, אבל בתחום הזה (בלבד!) אלוהים-קנוא-ונוקם-ובעל-חמה מציל אותי מעצמי (או אולי ממנו) יותר מאשר אלוהים-אוהב.
נראה לי שאם אומר אלוהים-אוהב-וותרן - יוותרו מעי בצ'יק-צ'ק.

אלוקים לא וותרן. אלוקים רוצה אותך. רוצה בקרבתך. רוצה שהבן שלו יהיה קרוב ויתחמם מחיבוקו. אני הייתי משנה את ההסתכלות שלי. אלוקים הוא לא אדם. הוא נמצא תמיד. אין לו זמן. הוא לא מוגבל.  הוא "יודע" מה יהיה איתי בעתיד. אני יודע רק מה קורה עכשיו. אז אני פועל על עכשיו. ברגע זה אני נקי. בשעה הקרובה אני רוצה חיבור. ביום הזה אני רוצה קירבה אליך. מפוקחות. אבל רק היום. מחר איני יודע רק הוא יודע. אני עובד אותו היום. מחר אעבוד אותו מחר.
אוהב אח.

היה נשמע אמין יותר שהוא רוצה בקרבתי אם הוא לא היה הטורח לדרוך עליי בכל פעם מחדש, ולנגב עליי את הרגליים שלו. אתה לא משחק ומשתעשע במי שאתה חפץ בקרבתו ובטובתו. אתה ל מביא ואתו לתחושות של אומללות ואשמה כבדה מכוח משהו שהוא לא יכול להתמודד איתו באמת, ועל ידי הפחדות וחברה שתתנכר למצבו. זה לא מכובד. אלא אם כן הוא לא כזה טוב כמו שאתה טוען.
שבת שלום

טוב, אז לא "מאונן". משהו אחר. יותר ממשי. יותר חי. (יותר "טבעי")
מה? אתה חושד אותו בשקר?! אם הוא אמר שהוא לא דתי, אז לא דתי!arielwriter כתב on 27 דצמ' 2013 08:55:
כך הרגשתי כשהלכתי לכנסיה ונפגשתי שם עם גויים שחיים בתוך הזבל והזוהמה הזאת. ד' אמות של מין וסקס. ומה הבעיה שלהם? למה הם באים להצהיר ש"אבדה להם השליטה על חייהם?! ???

מתנת, שקר או לא שקר - פשוט, לא יודע מה אתך - אבל אני פגשתי אותו כמה פעמים. אז או שהוא שקרן פה במשפט אחד, או שהוא שקרן בחיים האמיתיים. אני מעדיף את האפשרות הראשונה, ולכן לא קונה את ההכרזה שהוא "לא דתי".

ובענין חבריך מהכנסיה - אני לא אומר שאין דבר כזה סקסוהוליסטים שאבדה להם השליטה על חייהם. הם הרגישו קרקעית - אשריהם ואשרי חלקם!
אבל הם הרגישו את הקרקעית הזאת, ואני לא מגיע אליה בגלל שאני מרחף על רשת בטחון שאלוהים (אוהב או לא) פרש לי. לא הרגשתי את הקרקעית ולכן - למרות שאבדה לי השליטה על חיי מול הפורנו - אני לא מרגיש קרקעית ומשתוקק לרדת עוד.
תן לי לצאת מהחיים הכפולים, לטעום קצת, לבלות קצת, ואז להחליט אם אני חולה או לא.

אבל, כמו שאמר מישהו בשרשור אחר - כנראה שלעולם זה יהיה מהדברים שאין ביכולתי לשנותם.

מתנת, אתה רציני???
זה הדבר היחידי שמפריע לך, האיסור ההלכתי?
הפתעת אותי.

guni כתב on 27 דצמ' 2013 13:51:


אני שומע הרבה כעס על אלוהים.
אני גם מאד מבין את הכעס שלך
אבל יחד עם זה, אני חושב שמאד כדאי לטפל בו בצורה ממוקדת. (וממש לא בהכרח בשנים עשר הצעדים, יש המון שיטות טיפוליות, גם ברשת..)
ובדיוק כמו בפורנו - לא מהבחינה הדתית של הענין אלא מהבחינה האנושית.
מהמציאות שלך - מעצמך - לעולם לא תפרד, ולכן הכעס הזה בעצם יכול להמשיך ללוות אותך עד זקנה ושיבה.. לא חבל?