כיף לקרוא את השינויים שלך. שבת שלווה.

כיף לקרוא את התקווה.
תודה
שבת שלום.

נורא אוהבים אותך,
שבת שלום!

בס"ד
אוהב אותך
מאחל המון החלמה

וואו! 1:0

מחכה לראותך...

בשעה טוב סוגר קצת יותר ממאה שעות נקיות. אז נכון - רובן על שישי ושבת, שהם גם ככה ימים קלים יותר כי נמצאים רוב הזמן בבית, והרגשתי לא טוב כך שלא היה חשק (כולל היום), אבל אפשר ליהנות גם ממתנות חינם, כאלו שהושגו כמעט בלי מאמץ מכוח הנסיבות הטבעיות.
מחר ככל הנראה חוזר לשגרה, אם אישן טוב הלילה, שלא כמו בלילות האחרונים (כמו תינוק - לקום כל שעתיים ולנסות להירדם שוב). מקווה שגם ביום של מאמץ אוכל לשמור על הנקיות.
שבוע טוב!

הרופא רשם לי יומיים מחלה, אז החלטתי הבוקר לנצל גם את השני בסביבה ידידותית יותר למתמודד. מרגיש שהכוחות האלה חוזרים להתעורר אצלי. פותח את היום החמישי, ומתפלל שגם הוא יסתיים צח ונקי.
בריאות טובה ויום שמח לכולם!

איזה שמחה, איזה תקווה.
יברכך ה' בנקיות מתמשכת.

איזה שמחה עשית לי עכשיו, אין אפשרות לתאר.
המשך ללכת ללא פחד, יהי ה' עמך בכל אשר תלך.
הצלחה מרובה,
אין יאוש.

ברוך ה' עדיין נקי. אבל מרגיש מאוד לא טוב. החום והשיעול מסרבים ללכת, ומרגיש חוסר אונים. חח.
מקווה שזה יעבור סוף סוף. יש לי הרבה מטלות בעבודה לפני שככל הנראה אעזוב שם בעוד חודשיים-שלושה. נורא רוצה להרגיש כבר טוב כמה אפשר לרבוץ במיטה ולרחם על עצמך כמו גבר אמיתי?

אהלן.
חזרתי היום לעבודה. לשמחתי(?) אני עדיין לא מרגיש כל כך טוב אז הפיתוי והמשיכה לא חזקים כתמיד, כך שיותר קל להתמודד. ממשיך לספור. נראה מה יהיה כשהכוחות יחזרו לגמרי.

כמה טוב לפתוח יום נוסף שך סבל, יוםפ נוסף של התמודדות נטולת פשר, יום נוסף שבו חיי משמשים שעשוע בידיו של אלהים, שממשיך לשחק בי להנאתו. כמה נחמד להיות חי. יום טוב לכולכם

היי גוני, היו לי ציפיות להיום. למרות ה"בלי ציפיות"...
לא נורא. החיים ארוכים. עוד נשלים.
תרגיש טוב תהיה בריא וחזק!
אוהב
הושיעה

מקרה שקרה לי בדיוק לפני 25 שנה, ועדיין אוכל אותי מבפנים.
יום אחד, בכתה בבית הספר, כולם צחקו עליי מאיזו סיבה. משהו המוני, באמצע השיעור. הצצתי לכיוון המורה לראות אם יש סיוע, אבל היא רק החניקה חיוך משועשע, אותה חסודה קדושה עם שביס גדול.
מרוב זעם נעמדתי בכיתה וצעקתי בקול רם את המילה הכי גסה שיכולתי להעלות על הדעת.
זה גרם לקצת שקט בכתה, בכל זאת היינו סוג של בית ספר דוסי, אבל המפלצת  חשבה (מאוחר מדי) שזה הזמן לגלות מנהיגות חינוכית, מחקה את החיוך המ---יין  מהפרצוף ת-ת הדוסי שלה, ופתחה בנאום מתחסד
על כך שלא יפה להשתמש בשפת רחוב.
זה כנראה חמור הרבה יותר מלהצטרף להלבנת פנים המונית, וזה גם עוזר לחפות על תחושת האשמה שלך בתור מחנכת סוג ז.
הייתי ילד טוב ולא העמדתי את המתחסדת הזאת במקומה.
מאז אני רק מפנטז איך אני שובר לה את המפרקת, או דוחף אותה לתנור כמו המכשפה של עמי ותמי, סוגר את הדלת ורוקד בזמן שאני שומע אותה צורחת כשהיא נשרפת שם. תודבה רבה לך המורה חנה. הרבה תועלת לא הבאת לי בחיי, אבל הפגשת אותי לראשונה עם צביעות, התחסדות ובוגדנות מליגה א. בזכותך אני יודע שאסור לסמוך על אף אחד, במיוחד לא על אלה שאמורים להגן עליי ולעזור לי, גם לא על האלוהים הזה שאת מתיימרת ליצג. רק על עצמי.
מקווה שתמותי בייסורים קשים מאוד, חרא שכמוך, ושהילדים שלי לעולם לא יפלו לידיים של זבל כמוך.

ערכתי

הזדהתי לחלוטין עם הכאב.
גם לי היו מצבים דומים מאוד, בהם קיוויתי לקבל הגנה ממי שאמור לשמור עליי, אך לא זכיתי לה.
אני מאוד רוצה לכתוב לך 'אוהבים אותך' כי אני באמת מזדהה איתך ובאמת מרגיש מאוד קרוב אליך.

הספונסר שלי סיפר לי פעם (אני מקווה שזה יהיה לתועל ולא יגרם מזה שום נזק...) שמישהו בתוכנית רב איתו.
היו הרבה כעסים ולבסוף הם לא דיברו. הספונסר שלי שיחרר, עזב את הטינות והמשיך הלאה וכיום הוא נקי ב"ה כמעט שנה.
האדם השני עדיין שומר את הטינות שלו וממשיך ליפול וליסבול.
את יודע מה? אולי באמת האדם השני צדק והספונסר שלי התנהג בצורה גועלית.
מה זה משנה? בסופו של דבר הוא נשאר נקי, הוא חי, טוב לו ונעים לו בניגוד לאדם השני.

למעשה, הטינות שלנו הם חלק משמעותי מההתמכרות, הן לקחו חלק גדול מהפיכתנו למכורים. הן בודדו אותנו מהעולם וגרמו בעצם לצורך שלנו בסם.

הספונסר שלי אומר שהמצב הכי גרוע, זה כשאני צודק. כי כשאני צודק, הכי קשה לי לשחרר את הטינות. אני חי בתוך עצמי ומתבודד ומתמלא רחמים עצמיים.

גם אני עכשיו מתפוצץ מטינות ואני לא מתכוון לשחרר אותן... אבל אני יודע שכל עוד לא אשחרר, אמשיך ליפול ולהתרסק ויהיה לי רע...
אני מתפלל לה' שבקרוב מאוד ארגיש שהגעתי לקרקעית ובאמת אוותר על הכל, כולל הטינות.

בהצלחה לכולנו!
יום טוב, נקי ומלא החלמה!