כתבתי את מה שכתבתי כדי לנסות לשחרר קצת מועקה שאוכלת אותי כבר שנים.
הייתי שמח אם היתה דרך קונסטרוקטיבית יותר להתמודד עם הפגיעה.
הייתי רוצה לסלוח לה. אבל אז אני אשאר רק עם האגו הפגוע שלי, ועם חוסר הצדק המשווע שבו התייחסו אליי, והיא תהיה חופשייה ומשוחררת מהאחריות.
מי ימלא לי את הבור שהמרשעת הזאת יצרה? אלהים שבדיוק באותו רגע הציץ לכיוון אחר, או גרוע מזה: שיסה בי את הכלבה הזאת?
מי יפצה אותי על העוול שנגרם לי?
הבנתי. הטינות מזינות את ההתמכרות.
אבל הן גם מגינות עליי כך שאף אחד לא יעז בחיים יותר להתייחס אליי כמו אל זבל. כי אני אפנה כלפיו את כל האגרסיוויות שהמפלצת הזאת יצרה אצלי.

נכון מאוד. בגלל זה אי אפשר ישר לשחרר את הטינות. אם היום אני אשתחרר לחלוטין בבת אחת מכל הטינות שיש לי, אני לא יודע כמה ימים אחזיק מעמד לפני ההתאבדות...
נכון, גם לי יש טינות על ה'. לכולם יש כנראה... הנה, רק בשבועיים האחרונים הוא הכניס אותי למצב מאוד לא נעים. אני מרגיש שזה פשוט סתם!
למה? מה יצא מזה? הוא פיתח אצלי איזה תקווה ושבר אותה היום. בשביל מה? רק לגרום לי סבל? רק להרגיש עוד פעם לא רצוי, לא שאהוב, לא שייך?
אבל אני מקווה, שעם הזמן וההתקדמות הרוחנית בתוכנית, אגלה את הדרך לסלוח. זה לא יקרה בזמן הקרוב, אבל בשלב כלשהו, זה יקרה בע"ה.
צריך להתקדם בצעדים צעד אחרי צעד וכאשר אגיע לצעד שבו עליי לוותר על הטינות שלי, אז אוכל להתמקד בזה. כרגע אני בעיקר מודע לזה יותר ובעיקר מרגיש חסר אונים מול זה.
הרי זה בדיוק כמו המחלה- אני יודע כמה זה רע לי מצד אחד, מצד שני אני לא יכול בלי זה. אין לי את הכוחות להפסיק עם זה.

בוקר טוב גם לך גוני
האמת שהפוסט שלך דיי הצחיק אותי
האם זהיתי סוג של הומור שחור מצידך ?
נראה שעדיף שתוציא את האגרסיות במקלדת
ולא תשמור אותם בפנים
מענין האם זה הקל עליך במשהו ?
שיהיה לך יום נפלא

אח שלי, שחרר. לא כואב להיות כל כך נעול? השרירים לא נתפסים?
מגינות עליך? נכון. כשם שהקבר מגן על המת מאוכלי הנבלות...

אני חושב שאני מתחיל לתפוס איך העסק כאן עובד.
קודם כל מנתקים אותך ממה שמרגיע את הכאב.
אז נותנים לך להתבוסס ביסורים שלך כך שתהפוך לפקעת עצבים או לסמרטוט.
ואז אתה כל כך אומלל שתסכים לבלוע כל דבר שיגידו לך.
ובכן, אני לא מתכוון ליפול בפח הזה, ואעדיף למות ולא שמישהו כלשהו ישתלט לי על החיים ויפעיל אותי כמו בובה על חוט.
אני עדיין לא לגמרי בטוח שזה לא האופן שבו הדברים מתנהלים כאן
יום טוב

אח שלי
תראה איך אתה עף פה על כולנו
7-ימים אתה תותח

מרגיש כמו תותח חלוד. מזמן לא הייתי כל כך עייף ועצבני

אני החלטתי ליפול היום. שום דבר כבר לא יעזור. יום טוב

אוהבים

ואני מלא שנאה וכעס ועצבים ודיכאון. תיהנו

הסערה חלפה בשעה טובה.  הדיכאון שעטף אותי כמה ימים התפזר. היה יום מוצלח עם הילדים אחרי הצהריים ועוד מעט שבת.

מסקנה חשובה מהיום הזה: אי אפשר לקבל החלטה על המשכת התכנית או לעזוב אותה כשנמצאים בסערת רגשות (ודיכאון הוא סוג של סערה כזאת). יכול להיות שבעתיד יהיה צורך לחפש משהו אחר. אבל צריך לקבל את זה בישוב הדעת ולא בשליפה מהשרוול מתוך מצוקה וכעס.
שבת שלום!

שמח ברוך ה לסגור יותר מיום נקי.
שבת שלום לכולכם. שבת שלווה ורגועה

שבת נקיה עברה עליי.
נושא ההתמודדות הגיח משני כיוונים לא צפויים - בשני עיתונים שונים היתה התייחסות לתופעת ההתמכרות ברשת, לפורנוגרפיה ובכלל, ובאחד מהם היה פירוט גדול לגבי שיטת הצעדים.
זוגתי שתחיה, המודעת קצת למצבי, ניצלה את העובדה שהראיתי לה את זה כדי לומר לי שהיא "מתה" מסקרנות לדעת מה עובר עליי בהתמודדות הזאת.
היתה אווירה די טובה בינינהשבת, אז שיתפתי אותה בקטנה, משתדל להישמע אופטימי.
קראתי את המאמר על שנים עשר הצעדים (לדעתי ניתן להשיג אותו ברשת, למי שרוצה שיפנה אליי בפרטי ואשלח קישור) . יש שם כמה דברים שמעוררים אצלי התנגדות עצומה, ולא נראה לי שאני מתכוון אי פעם לעשות אותם. אמרתי לה את זה, אז היא ביקשה שאתקן את מה שאמרתי: כרגע לא נראה לי שאני עושה את זה. אבל היו שם כמה אמירות שעשו לי טוב, פשוט כי אנשים גדולים תיארו בפשטות את מה שאני עובר ומרגיש, ונתנו לזה מקום, למרות הקושי וההתרסה.
מקווה ליום נקי גם מחר.
שבוע טוב ונקי

מדווח נפילה.

הולך לישון אחרי יום רע, עייף חבול ומובס.
אחרי כל נפילה כזאת היכולת לאסוף את השברים ולצאת מחדש נעשית חלשה יותר ויותר.
אני חושב שאני מודע למחיר שצריך לשלם על ההצלחה בתכנית - הנכונות להעביר את השליטה על חיי לידי מישהו אחר.
אין מצב שאני מסכים לעשות את זה. מעדיף למות ולא להשתעבד לאף אחד. לכן כבר לא כל כך מאמין שזה יצליח.
לילה טוב