Migdalor כתב on 30 יולי 2010 09:32:
נשמע טוב. ננסה את זה בפעם הבאה שהדחף עולה.
ממש להגיד את זה? לא רק לחשוב?
תראה,
אם אתה רוצה להראות כמו קוקו ברחוב, תגיד את זה... :D :D :D :D :D :D
אני מעדיף להיראות כמו אדם רגיל.
ועכשיו ברצינות,
אני אומר את זה בלב,
מוריד את הראש ואומר בלב.
בכל סיטואציה שיש פיתוי,
נניח, וזה קורא לי הרבה כאחד שנוסע בתחבורה ציבורית על בסיס יומיומי,
אני נפגש במקרה במראה לא צנוע,
אני מייד מוריד את הראש,
ואז מגיע הדחף, היצר המנוול מתחיל לצעוק "תרים ת'ראש עוד פעם, תן עוד מבט, לא תראה מראה כזה עוד, זה רק פעם אחת, מה כבר יקרה לך כולה כמה שניות, תהנה, תהנה!!"
והיצר המנוול הזה ימח שמו וזכרו, הוא חזק חזק, וידוע הוא שאין לנו שום כוח נגדו.
אז מה אני עושה?
אני ממשיך להשאיר את הראש למטה, אבל לא עם המחשבות של הארור,
אלא אני מתחיל לצעוק בלב "רק להיום, רק להיום, רק להיום"...
וככל שהסרוח מקשה יותר הצעקות הפנימיות מתגברות.
ואני אומר לכם חברים, אומר ומבטיח מנסיון ואני בטוח שכולכם מנוסים בזה,
כולנו הצלחנו פה ושם להתגבר על מראה לא צנוע ,
אם התגברת ולא הרמתה ת'ראש למבט שני , 20 שניות אחרי ש"הסכנה חלפה" :D אתה לא זוכר כלום מאותה פרוצה שאך לפני כמה רגעים איימה לחסל לך את הנפש.
פשוט לא זוכר כלום.
צריך לזכור,
מבט ראשון מתוך כורח = לא קרה כלום.
לקחת מבט שני = אסון קטסטרופלי.
מה שעשיתי זה בעצם לתפוס את מקום המחשבות שהתרוצצו בראש ממחשבות נוראיות למחשבות אחרות,
העיקר להסיח את הדעת מהאיום.
ועכשיו ניתן פה איזה חיזוק לרגש כי הרי בשרשור שלו אני כותב,
ולשרשורים שאינם שלך אין כניסה בלי חיזוק,
אז אני אכתוב את המילים הבאות:
"רגש , אתה פצצת אטום"
תן איזה בשורה טובה,
כמו מאן דהו שכתב,
כולם פה בפורום התחילו זה מכבר לספור במרץ.
ברוך השם.
אתם עוד תראו, אנחנו נביא את המשיח לפני הזמן.
הוא פשוט יברח לקב"ה מהידיים, יגיד לו, עם חבורת צדיקים כמו פה אני לא נשאר אצלך אני הולך לגאול אותם, מגיע להם.