אוהו... איזה מרגש. ממש שיקפת התחוללויות שמתרחשות בתוכי.
ממש הזדהיתי עם האמצע. עם הזמנים שהכל בלאגן. זה קרה לי בנר ראשון השנה.
לא הדלקתי בזמן. ולא הספקתי בכלל מעוז צור. קראו לי לאיזה משהו...
אבל קיבלתי את זה. כנראה זה מה שהוא רוצה, ואת כל ההיליגע הרגוש'ס שלי מול הנרות השארתי לפעם אחרת.
זאת אומרת שאני לא נכנס לבעסה נפשית מזה. (והאמת היא שזה קרה גם לפני התוכנית. ששש....).

נגעת בי.‏ תודה
‏
(והחכמה היא לקבל את זה כמו את זה.‏ גם הטוב נקבל,‏ ואת הרע לא נקבל?)

כל מילה סוכר. תענוג אמיתי. קח איתך את הצחוק פעמונים כצידה לימים פחות מצלצלים

מלאמלאמלאמלאמלאמלאמלאמלאמלאמלא נפילות/מעידות/מעידות/נפילות. חדל לספור כי אין מספר, או ככה לפחות נראה לי.
מרגיש את הסימום, את הטירוף, את ההתמכרות, את המחלה.
עדיין לא מרגיש מספיק כוחוסראונים כדי לוותר על זה. רוצה עוד ועוד מהאדום האדום הזה, מוכן למכור את הבכורה בשביל זה.
מגיע לסיטואציות הזויות. לא כותב בפורום. אה, הנה אני פה עכשיו.

טוב לחזור הביתה. מקווה להמשיך ולהיות כאן יותר.


---
כמה אסירויות תודה (נראה לי שזו פעם ראשונה שאני עושה רשימה כזאת):
תודה על שיש לי ילדים שכמעט ואיני יכול להשתמש כשהם פה בבית.
תודה על שיש לי פאות וזקן שעוד מהווים ברקסים ברמה כלשהי.
תודה על שיש לי אשה בכלל, ואשה צדיקה בפרט.
תודה על הבית הטוב שגדלתי בו.
תודה על שאני בתכנית.
תודה על שיש לי חברים.
תודה על שיש לי ספונסר.
תודה על שיש לי אלוהים.
תודה על מצב כלכלי סביר+.
תודה על קהילה טובה ובריאה שאני חי בה.
תודה על שיש לי שתי עבודות קטנות (גם הן קצת מגבילות אותי בשימוש, וגם נותנות לי סיפוק).
תודה על שיש לי רכב ורשיון נהיגה, אבל למרות זאת אני נהנה גם מנסיעה בתחבורה ציבורית.
תודה על שאני בריא ומחזק מעמד במזגי אויר קשים והליכות ארוכות.
תודה על שיש לי לימודים עם לו"ז שאיכשהו מצמיד אותי אליו. מפגר בגלל השימוש אבל מתקדם למרות הכל.
תודה על אוויר פסגות שאני נושם כשאני לא בשימוש/עצלות/דיכאון. אני מכיר גם עולמות טובים מרתקים סוערים ומדהימים ולא רק עולמות אפרוריים (זה גם קשור למחלה, אבל גם ובעיקר אסירות תודה).
תודה על כך שאני כמעט לא נמשך לאנשים ברחוב (רק במחשב או פנטזיות בעקבותיו).
תודה על ההתמדה שלי בקבוצות.
תודה על כך שאני מקובל ומוערך חברתית למרות הכל.
תודה על שאני מתחיל לקבל את עצמי כפי שאני. זה לא קל אבל אני מרגיש את זה מתחיל לקרות.
תודה על כך שלמרות שקשה לי לדבר עם אלוהים, אני עדיין מתפלל 3 תפילות ביום. כמעט לא במניין, כמעט לא מכוון בכלום, אבל תודה על עצם העמידה לפניו שמאפסת אותי, אפילו אם זה רק ל-10/15 דקות בכל פעם.
אני מפסיק כעת את הרשימה ומפסיק להתאמץ להאריך עוד ועוד ולהרשים את הקוראים ואת עצמי, מרפה ומוותר בניגוד לטבעי, ומודה לאלהים גם על הכוח לעשות זאת.

"שְׁתַּיִם הֵנָּה קֹרְאֹתַיִךְ מִי יָנוּד לָךְ הַשֹּׁד וְהַשֶּׁבֶר וְהָרָעָב וְהַחֶרֶב מִי אֲנַחֲמֵךְ"
אני וודאי שלא. אני מפחד לכתוב לך הודעה שלא במקום...
לפחות הייתי כנה.

תודה על השיתוף. עזרת לי לזכור כמה דברים נפלאים יש בחיי שאני רואה אותם כמובנים מאליהם.
אפשר להציע לך משהו?

בשבועיים אחרונים הרגשתי ממש מתוסכל כי אני רוצה להודות להודות לבורא עולם לצעוק נשמת, אבל מגיע הרגע של התפילה אין לי כוח ותוך 10/15 דקות אפי' פחות אני אחרי התפילה, לפני יום קיבלתי "הארה מהשמים" שבתפילה שמו"ע במודים במילים "ערב ובוקר וצהריים " אני נעצר שניה ומחפש איזשהו תודה על רגע באותו זמן.

חבר טוב הציע שאפרסם כאן דברים טובים ששלחתי לו בהודעה אישית. שיהיה. ציטוטים נבחרים (וערוכים):


"...למרות התמונה המאוד קודרת... יש בי המון אסירות תודה.לא על הביוב שאני זרוק בו (והאמת שבמחילה מהתכנית יש בי עוד הרבה תחושות אשם על המצב שאני נמצא בו), אלא על כל מה שמסביב:
המשפחה הגרעינית, הקרובה והמורחבת. הקהילה. המשמעות שיש לי בחיים של תורה ומצוות שאני מאמין בהם למרות שקשה לי מאוד עם הנפילות. שיש לי אלוהים טוב ורחום למרות שיש גם קטעים לא קלים איתו ועם ההצהרות שלו על מה שהוא יעשה למי שיפול. שיש לו הרבה פסוקי ניחומים. שאני אדם ישר והגון למרות החיים הכפולים. שלא רק ספר איוב מדבר אלי אלא גם ספר משלי, אפילו שיר השירים, ובעיקר תהילים (רק כשאני מכוונן..). שיש לי ילדים כאלה מתוקים.
אני מתוסכל מזה שאף פעם לא היו לי מערכות יחסים, אפילו אפלטוניות אבל בעיקר ממשיות וטבעיות, עם מישהי, סתם חברה ככה (חוץ מאשתי וגם זה בכללי הטקס החברתיים), אבל לא בטוח איך זה היה נראה אם הייתי חי בחוף המערבי של אמריקה. בא לי לנסות, אבל אני לא בטוח שהחיים שם יפים יותר. (אולי. אני באמת משתוקק לטעום).
אני מודה לה' שהדמויות הנערצות עליהן גדלתי הן אברהם אבינו, דוד המלך, הבעל שם טוב והגאון מוילנא, הרב קוק ור' אריה לוין, וגם איש אלוקים קדוש אחד שחי ברחוב שלי, ולא מייקל ג'קסון או רונאלדו. אני שמח שכל השנים שימשתי תלמידי חכמים גדולים ומיוחדים ופעלתי למען מטרות קדושות באמת בעלי משמעות רוחנית אדירה, כי במציאות אחרת יכול להיות (אולי, מי יודע) שהייתי הופך לשחקן פורנו עלוב. אני מודה על שלמרות הכל - הוא לא עשני גוי.
אני שמח שיש לי המון ספרים מלאי השראה, והרבה חברים שאפשר לדבר איתם על רוחניות גם בלי קשר לתכנית."

עכ"ל

חודש טוב!

אסירות תודה על הודעה מפכחת.
תודה וחודש טוב
ירוחם

תודה. אני בתור מכור מיד חייב לברר מיהו האיש אלקים הקדוש הזה שרק אתה מכיר. גם לי מגיע!
כזה אני.

סליחה קווה - אבל להיות שחקן פורנו... על זה לא חלמתי.
נשמע משעמם. כל הזמן...
אין את הפרצוף הכפול. את ההסתרה מהאישה ומכל העולם.
אין את הקריעה הנפשית מול אלוקים.
לפחות היה לי "אקשן" רוחני...
אבל זה מעייף (יותר משחקן פורנו !) ותודה לאל זה נגמר.
המשחק לא התאווה.
אוהב אותך.
(איזה קיטשי זה. הא ?)

לא אמרתי מה החלום שלי אלא לאן אולי אפשר להגיע.
שמח בשבילך שנהנית מחיים כפולים ומקריעות מול אלוקים, ושכל הבעיה היא רק העייפות.
אם כך, אתה באמת עוף מוזר.


ואם פספסת - בשרשור הזה לא אוהבים.  8)

חזק וקווה היקר,
רק עכשיו זכיתי לקרוא על חוויות החנוכה שלך,
העברת בי צמרמורת של ריגוש והזדהות. ממש אני.
ועכשיו שוב, עם ההודעה האחרונה שלך.


תודה