זהו, כל הזמן התלבטתי, לפתוח לי נושא, לא לפתוח, לפתוח, לא לפתוח, להצטרף למסע שיש כבר או לפתוח חדש..... כמובן לא נגמרה ההתלבטות אז החלטתי לפתוח!
יותר אני מזדהה עם אלו שכתבו שזה היומן שלהם... אז ככה זה הולך להיות גם אצלי, החלטתי שבמקום לכתוב כל פעם במסמך וורד ולשמור במחשב אכתוב כאן כל יום בלי נדר את מה שעבר עלי, כמובן בתנאי שיהיה לי זמן לכתוב, ואם לא אז ב"ה אחרי יום נוסף.
אז זהו הנה אני מתחיל:
כרגע הספירה שלי נמצאת על 28 יום ב"ה בחסד עליון שאינו מובן מאליו.
החלטתי שלשנה החדשה אני מקבל על עצמי לעשות חשבון נפש בהשתדלות יומית, כל יום מה היה לי היום.
אני היום משתדל לראות כיצד החיים שלי משתנים ע"י נסיון של הכנסת התוכנית לחיי, לשים לב לדברים הקטנים. אם איני טועה ראיתי תגובה שכתב הושיעה לנטישת שהתוכנית אינה רק לתאווה אלא היא למהלך חיים שלם, אני מאמין בזה מאוד, אני רוצה לקחת את התוכנית וליישם אותה בכל מקום שאוכל,
אני יודע, אני צריך עזרה, מספיק, עד היום הייתי לבד, לא הצלחתי, בין אם זה ההתמודדות שלי עם היצר ובין עם שאר הדברים, כעס, כבוד, גאווה, זלזול וכו' וכו' וכו'.
אין לי ספק שאנו חיים בחברה כדי שיהיה אפשר לעזור אחד לשני.
אני רוצה לעזור ואני גם צריך עזרה, אני מודה, איני יכול לבד.
מהיום אכתוב כאן מה המצב שלי בנושאים כמו:
1. האם כעסתי היום ואם כן מדוע ועל מי.
2. האם היה לי תאווה היום?
3. האם הייתי עצוב היום או שמח?
4. האם היום שלי היה מלא בתוכן או לא? מדוע?
5. האם אני מרוצה מהיום שעבר עלי?
6. האם למדתי כמו שרציתי?

זהו אז זה ההודעה הראשונה שלי ביומן. מקווה שההודעות הבאות יבשרו רק טוב, שמחה, והמון התקדמות...
אוהב אותכם כולם.
שנת תשע"ד מבורכת לכולנו.
תהא שנת עלית דעת (מפוקחות)

היום ה' תשרי ה'תשע''ד,
בחסד ה' נקי,
היום היה לי תחושות מעורבות, אני עוד עושה את חשבון הנפש השנתי שלי כך שעוד לא יצא לי להוציא אותו לאור, ב"ה בהמשך..
כבר מאוחר אז, נכתוב עוד מחר.

בהצלחה אח יקר מחזיקים לך אצבעות

טוב אז הנה אני מתחיל את הכתיבה הרצינית הראשונה שלי:
איך היה לי היום? היום ה' תשרי ה'תשע''ד.
התחיל יום נפלא, קמתי בבוקר לצלילי השיר "אבא" של בנאי. זה היה קצת מבהיל, אולי מחר אשים שיר אחר.
אח"כ הלכתי להעיר חבר, וואי זה היה קשה, נמאס לי להעיר חבר ולצאת בהרגשה של "מה אתה מעיר אותי" אבל הרי אמרת לי אתמול שאתה תקום אם רק אני יבוא להעיר אותך....
טוב החלטתי להיכנע, לא נדנדתי לו, פשוט הלכתי לתפילה.
היו סליחות, ארוך, אבל ב"ה אני באמת מרגיש שאני אוהב להגיד סליחות יש שם קטעים נפלאים, מדהים איך המחברים היו כל כך יצירתיים הלוואי עלי, איזה קדושה יוצאת מן הכתיבה, כיצד בתוך משפט יש פשוט עולם שלם של תורה טמון בפנים, אני ממש נהנה לקרוא, יש רק בעיה אחת, שתמיד צריך להריץ כי אין זמן, "אבא, אני שואל אותך, למה אין זמן לאנשים? למה לא שמת 29 שעות ביום? למה הימים עוברים כל כך מהר? למה כאשר אני אוהב משהו הוא צריך לעבור כל כך מהר, ואילו כאשר אני לא רוצה משהו אז זה עובר כל כך לאט?" אני יודע, אתה לא תענה, אבל בכל זאת...
אח"כ התפללנו. בר"ה מאוד התחברתי לאבינו מלכינו, אבל פתאום זה הרגיש לי מאוס קצת אני מפחד לומר את זה, אבל אחרי שאומרים את זה כל יום איזה שלוש פעמים, זה קשה להתחבר, "אבא, אני באמת משתדל, אני ממש אוהב לכוון בחלק מהם, אך אתה יודע כמה זה קשה לכוון בתפילה, תסלח לי, זה לא מתוך רוע, אני באמת רוצה להגיע למקום בו אוכל לכוון כל התפילה את הכוונות הכי טובות שאתה הייתה רוצה שאכוון אבל כרגע איני מסוגל, עדיין, מקווה שתתן לי כוח ואצליח יותר.."
אני אחראי במקום שאני נמצא בו כעת ולפעמים אנשים במקום לחשוב לבד באים להתייעץ איתי מה לעשות, "אבא תן לי כוח, לא להתעצבן או לכעוס עליהם, תן לי סבלנות להתמודד איתם, לדעת לחייך ולשאול מה צריך ולענות בצורה יפה וטובה, אני יודע שזה לא טוב כיצד שאני מגיב היום, למרות שאיני כועס עליהם אבל אני מרגיש לא טוב כל כך בפנים, מעיין הרגשה של "נו באמת תחשוב לבד ידביל.." אבא, אתה מבין אותי נכון?, תודה"
זהו, ב"ה אתמול התקדמתי עוד קצת כבר השתתפתי בקבוצה טלפונית, והיום ב"ה נשמע גם, יש לי כרגע עוד בעיה טכנית שאני צריך לפתור, אין לי שיחות בלתי מוגבלות, ב"ה בהמשך אדאג לכך ואז אוכל באמת להקשיב בלב שלם בלי לחשוב כל הזמן כמה כסף אני מבזבז לאבא..
ב"ה מתכוון לבוא לקבוצה חיה אחרי יו"כ, נראה כבר איזה מקום, אני עוד מתלבט.
היום היה לי יום מעורפל קצת, היה בי עצבות אך איני כל כך מצליח להבין מדוע, אני כוסס ציפורנים כל הזמן, זה ממש מפריע לי, איני מסוגל להפסיק, אני חסר אונים בדבר זה גם כן, חשבתי אולי לעשות על זה גם צעדים, ב"ה בהמשך.
בכל אופן אחרי שלמדתי עם חבר השתפר מצב רוחי וגם פתאום קיבלתי שיחה מאסירות תודה, ממש כיף לשמוע קול נעים מהעבר השני...
זהו בינתיים מקווה שימשיך ה' להאיר את דרכי בנקיות והרבה התמלאות, כי היום קצת הרגשתי מרוקן אז הלכתי הצידה וכרעתי ברך ובקשתי ממנו שימלא אותי, שיתן לי כוח, אולי זה עזר...
תודה אבא, בתפילה אליך להתקרב עוד קצת.
אוהב, אח.

בשמחה. בהצלחה בהחלמה.

טוב, איך היה היום?
קמתי בבוקר עם הרגשה נפלאה..למה? כי תפסתי שאני נמצא ביום 30 של הנקיות שלי, לא חשבתי שזה יזיז לי אבל להגיד לכם את האמת, זה עשה לי טוב.
את האמת גם החלפתי צלצול לשעון מעורר הפעם זה היה "קה אכסוף" עם הקדמה ממש נעימה של מלא כינורות אני מת על זה, זה עושה לי שקט בבוקר, מעין הרגשה פנימית של שלוה, אינטר פיס.
הלכתי לסליחות הפעם היה איטי וטוב. התפללתי לאבא שיהיה לי יום נקי נוסף.. ואז זה קרה, התחיל לגדול, זה קשה, פתאום זה קורא לך: "בא תיגע, רק קצת, אל תדאג, אתה חסר לי, נו, יאללה, עזוב אותך, שמור עינייך אה?! שמעתי על זה כבר פעם, עזוב נו, אין לך סיכוי" החלטתי לא לענות רק לומר: "אבא, קח אותו ממני, אין לי רצון ליפול, אני אוהב את המקום בו אני נמצא היום, תן לי כוח, תן לי יכולת, תקטין את הצוציק הזה, נמאס לי ממנו, לפחות כרגע"
אבא שלי נענה בחיוב! איזה שמחה! ;D
עבר יום שקט אחר כך ב"ה.
חוץ מזה, מהלך היום שמחתי מאוד, נהנתי לקרוא קצת בפורום דברים, לצחוק קצת עם חזק וקווה וקראתי עוד דברים נפלאים..
תודה לכולכם, לך שמואל לוי על היחס, וגם לך אסירות, זה כיף לדעת שיש אנשים שבכל זאת קוראים את מה שאני כותב למרות שאיני כותב בשבילכם(הפעם..)
זה מחזק, לדעת שיש כל כך הרבה מה לקרוא כאן ובכל זאת יש אנשים שקוראים וכותבים תגובה, זה עושה תמיד טוב על הלב, לפחות על שלי...
מקווה להשלים יום נוסף של נקיות,
אוהב את כולכם.
אח.

תודה חבר.
אתה נותן לי המון החלמה.
בהצלחה בדרך.

אני חייב לשתף משהו שקרה לי עכשיו, דברתי עם מוישל'ה, היה מדהים, תודה לך!
הגעתי למסקנה שאני צריך להיות יותר משתף, ב"ה אשתדל בזמן המאוד קרוב לעשות פוסט של הצג את עצמך אם כל מה שעברתי, שאני זוכר...
אבא אני מבקש ממך לתת ברכה במקלדתי היקרה(שלמתי עליה הרבה כסף, שלא תאכזב..)
תודה לך חוסר'נים, שיהיה לכולנו החלמה יחד, הדרך ארוכה, מקווה שנוכל להמשיך להחזיק ידיים ולעלות יחד..
בשמחה, אהבה, והרבה אמונה!
אני חסר אונים, אבא עזור לי להצליח לקבל את התוכנית לתוכי, לדעת להפתח.
תודה לכולם.

אמן ואמן אח יקר

אתה עושה דברים נפלאים, ונותן המון חיזוק ואופטימיות בבית החלמה הקדוש הזה. תודה רבה.
מאחל לך הרבה "ברכה במקלדתך"...

מי יתן שתזכה לעשות את הדרך.. כמו שרק אח יודע לעשות...

אוהב
הושיעה

תודה רבה הושיעה אני ממש מודה לך על התגובות, אינך יודע כמה זה נותן לי...המון...
טוב ועכשיו מה היה היום:
היה יום נפלא, התחיל נפלא, באמצע כמעט הייתה מעידה(אני חושב שאכתוב על כך פוסט קטן בלוח המרכזי) אבל ב"ה עם תפילה לאבא, זה עבר.
מרגיש מלא, מקווה להמשיך כך, אבא תודה לך, אנא שמור עלי, תישאר איתי עוד יום נוסף אני צריך אותך.
אוהב אותך ואת כל בריות אשר עשית על אף שהם מקשים עלי, גם על הקשה אני מודה!
תודה.

אל תשכח לצרף פה קישור כאשר תפרסם בלוח המרכזי או ב"הצג עצמך".
אנחנו רוצים להכיר אותך 

אבא. רציתי לספר לך איך עבר לי יום הכפרה שלך.
בערב יום כיפור החלטתי ללכת לכותל, להתפלל אליך ממקום יותר קרוב, להרגיש יותר קרוב, בדרך כבר התחרטתי, אבל אז אמרתי, אם יצאתי סימן שאתה רוצה בכך, התבטלתי.
אפילו כשהגעתי עד שער שכם, עדיין היה לי קשה לחשוב למה באתי... אבא איני יודע למה באתי, אבל הנה כנראה רצית שאבוא אליך, אז באתי.
הגעתי לכותל, אבא היה מדהים, כל עמך ישראל, תפילה ספרדית, חפשתי אשכנזי בכל אופן, מצאתי בתוך המנהרה, אפילו הייתי חזן, אבא היה לאט ומדהים, נהנתי.
פגשתי שני חברים שלא ראיתי שנים, אבא נהנתי תודה.
יצאתי הביתה מאוחר, רק בשלוש בלילה אפילו ארבע הלכתי לישון, אבא חשבתי שיהיה לי קשה ביום כיפור, אני חייב לנוח טוב לפני, אם לא ילך לי כל יום כיפור, ודווקא השנה היה בי רצון להתפלל טוב. אבל אמרתי, נו, אולי אבא רצה שאשאר ער כי עוד שניה נולדתי לפני 23 שנה, אמרתי לאבא תודה והלכתי לישון.
קמתי, התפללתי, חזרתי הביתה רציתי לטבול, פתאום אבא שלי (לא שבשמים) אמר לי יש ברית מילה אתה בא? הבנתי למה חזרתי הביתה, אבא רצית שאשתתף בברית מילה, שאפגוש את אליהו הנביא לפני יום כיפור, רצית עוד לפני יום כיפור לומר לי "סלחתי לך". תודה רבה אבא הבנתי למה עזבתי להתפלל בכותל. הבנתי את הכל.
אחר כך אכלתי סעודת מצווה ועשיתי לשם יחוד על האכילה, היה נפלא!
חזרתי לישיבה, התפללתי מנחה מהלב, ואז יצאתי לטבילה נוספת! הפעם עם חברים.
היה כבר קצת מאוחר... טבלנו, היה נהדר, הלכנו לבקר משפחה, כבר התחיל להתאחר.. חזרתי והתחלתי להתארגן הבנתי שלישון לפני החג לא אספיק. חבל.
הייתי קצת עייף, הגעתי לבית המדרש, פתחתי את האתר שמתי הודעה או שניים והלכתי לאכול סעודה מפסקת. היה כל כך טעים לאכול ולדעת שזה הכול עם לשם יחוד גדול.
לא שמתי לב אבל הזמן חלף לו, ופתאום הבנתי, השנה לא תהיה לך תפילה כל כך זכה... הגעתי והיה צריך כבר להתחיל כל נדרי, טוב יאללה.
הרב עלה, שכחתי, אני לא אוהב את כל נדרי שלו, היה ממש לא כיף, במיוחד אחרי שלא אמרתי תפילה זכה.. טוב אבא, יום כיפור שלי כנראה השנה לא יהיה משהו..
הייתי עייף, גם את ערבית איכשהו החזקתי.. רק אחרי התפילה התעוררתי מעט, היה שיעור נפלא, אחר כך הלכתי לישון בבית המדרש היה נחמד, הרגשתי יותר טוב.
קמתי בבוקר התחילה התפילה, הייתי עדיין עייף, ככה זה נמשך והרגשתי לא כל כך טוב, אמרתי, די נו, שהעייפות תעבור. לקח לה זמן רב לעבור... אבל אז זה קרה!
אבא, תודה, פתאום יום כיפור שלי התהפך.
התחלתי להרגיש התעלות, אני כבר לא זוכר מה הייתה נקודת המפנה אבל אני בטוח שזה היה בחזרת הש"ץ של שחרית. הרב שעלה פשוט עשה לי את היום! תודה.
משם זה רק הפך להיות יותר מחובר ומושלם! אבא, אני רוצה לומר לך- תודה על יום כיפור נפלא, ריבונו של עולם הושיעה את עמך ריבונו של העולם הושיעה נא.. שתביא גאולה שתביא גאולה..משיח שיבוא! יאללה.
שמחה, ריקודים, והרבה דמעות, אבא די, הספיק לנו הגלות, אנו בגאולה אבל תן לנו עוד את מה שחסר, אבא תן לנו בית מקדש, תן לנו להבין מה זה כהן גדול היוצא מבית קודש הקודשים באמת, לא סתם בשירה, תן לנו בית, תן לך למענך בית, אנא סיים את מה שהתחלת!
אבא, בתקווה לשנה נפלאה של חיבור אליך ואהבה עד אין סוף,
אח.

אבא, הרבה זמן לא כתבתי אליך, הייתי בטיול, מיד אחרי יו"כ.
ידעתי אבא שאני חייב ביום שאחרי לקחת פסק זמן, אחרי אור גדול הסיכוי ליפול הוא גבוה מאוד, צדקתי, הרגשתי את זה מגיע אבל מנעתי זאת בזכותך.
טיילתי טיול חבל על הזמן, היה לי קשה.
הרחוב, היציאה מהישיבה, כמה מראות של תאווה יש בחוץ אבא, כמה, למה? אבא, למה אנשים לא חושבים להסתיר את מה שצריך, הרי זה הפנים מה שחשוב לא החוץ..
היו לי ימיים לא פשוטים אבל ב"ה לא נפלתי, לפני יומיים היה לי קרי לילה, אני יודע לדעתי למה, כי חשבתי במהלך היום קצת על התאווה וגם ראיתי בנות ברחוב, אבא זה היה קשה באמת, אבל החזקתי.
אני מרגיש קצת רופף אבא, אני צריך חיזוק, מקווה להיכנס עוד פנימה אליך להתקרב אליך, החופש עובר נפלא יחסית למה שתכננתי, תודה לך אבא, אשתדל לעדכן יותר, אין לי זמן למרות שחופש, ב"ה, אנשים מסביבי כל הזמן וזה לא נעים לכתוב כשהם לידי..
אוהב אותך אבא, מקווה להמשיך לראות את קירבתך.
אח.

עוד שבעה ימים עברו מאז כתיבתי האחרונה, הזמן חולף לו כל כך מהר...
"אבאל'ה, מה שלומך? איני יודע האם אני באמת מרגיש יותר קרוב אליך, אך אני בטוח לא מרגיש רחוק וזה חשוב לי! תודה לך עד היום שכך אתה שומר עלי ונותן לי פיקחות של 50 יום.
השבוע שעבר עלי היה חוויה מדהימה, אני חייב לספר לך עליו.
הייתי בשמחה תורה בדרום, פשוט אנשים מדהימים היו שם! כל כך נהנתי... החלטתי השנה שאני רוקד עם התורה כמה שאוכל, זכרתי שאמרו לי שבשמחת תורה לא לומדים תורה אלא רוקדים איתה, יותר חשוב! וכך עשיתי, ההבנה שהריקוד הזה הוא זה שיתן לי את הכוחות ללמוד במהלך השנה הזו, ההרגשה לחיבור עם התורה. על דוד כתוב שכאשר העביר את התורה מבית עובד היה מקרקר ומפזז וזה היה דבר קדוש ועליון שכאשר מיכל זלזלה בו היא נענשה על כך! אבא אני חושב שלא ביישתי כלל את ספר התורה שאחזתי וכל השאר שרקדתי לידם.
באמת אבא נהנתי, אני מקווה שריקוד זה יעמוד לי השנה שאוכל להרגיש את תורתך מחוברת אלי וכמובן גם אותך אבא.
גם במוצאי החג הלכתי להקפות שניות, היה מדהים, כל כך נהנתי לרקוד, היה לי מקום לעשות מה שאני רוצה, אוי אבא באמת שנתתי את כולי, הרגלים כאבו לי, הריאות כבר צעקו, ואני המשכתי, אמרתי שזה למענך אבא.
מקווה שתאיר עלי את פניך ותשמור אותי מכל רע שיבוא. אבא אני מכור, קשה לי, המבטים, הנשים ברחובות, הפיתוי, אבא תן לי כוחות כי לי כבר אין,
אני מרגיש טוב אך יש בי עדיין עצבות שרוצה שתעלם לי, רוצה אישה טובה שתעמוד לצידי, משהי חמה ואוהבת,
אבא, תודה לך.

אח,
תודה רבה על השיתוף!
בהצלחה