מה זה "מעידות חמורות"? הסתכלויות אסורות? שז"ל ?  מה???

מתנת יקירי, אין לי ספונסר וסביר שלא יהיה אף פעם.
רק אני יכול להחליט עבורי ואני מחכה קצת שהראש שלי ירגע ואקבל החלטה נכונה.

lesahkan הלחצת אותי עם כל סימני השאלה 
שז"ל לא היה. מבחינתי שז"ל זה לחלוטין נפילה ללא סימן שאלה. בלי שום עניין הלכתי, מבחינתי, שז"ל משמעו התאווה הכריעה אותי. כולנו יודעים יפה מאוד אחרי שז"ל לנדור נדרים ולהבטיח לעצמנו שזהו זאת הייתה הפעם האחרונה ומעכשיו פותחים דף חדש. אבל אני קמתי, לפני שז"ל, כשהראש מפוצץ בתאווה, וכיביתי את המחשב. אמרתי די והפסקתי. והנה עברו 24 שעות ולא חזרתי לזה. פעם זה לא היה קורה.
אז לא בטוח שמגיע לי עונש נפילה. כי אם כבר נפלתי, אז אולי שווה לעשות את זה בגדול, לא? 

עינוי סיני
מכיר את זה -לצערי בסופו של דבר
חזרתי עם הזנב בין הרגליים למסך
בשבילי נגעתי זה נסעתי

נאלצתי להחליט על איפוס.
ימים לא פשוטים, מקווה שהם מאחורי.
יום 1 לניקיון מסתיים לו.

יום שני לנקיון.
סתם יום לא משהו

יום 4 לנקיון שהוא יום חמישי בשבוע.
יום חמישי זה יום קשה. כל הלחץ של כל השבוע משתחרר ומתים להתפרק.
הרבה לגימות נלגמו ביום זה.אני מת על חורף...
מבקש יום חמישי נקי וצלול. אמן!

בס"ד
אלון יקר!
כשצריך לאפס מאפסים!
אבל כשלא אז צרייך להזהר מאוד
אצלי בכל אופן המשפט שכתבת כל כך אמיתי
שהוא ממש ממש מסוכן לי...


מפחד מאוד לאפס שלא בנפילה ודאית
גם כי ראיתי בקבוצות חברים שכשנופלים - פשוט מאבדים כיוון

מזמן לא כתבתי פה.
11 ימים, מקווה שאני אצליח להמשיך.
שבת שלום לכולם.

שנת 2014 מתחילה.
בוקר היום ה-16.
רק להיום.

אוהבים אלון.שתהיה שנה נקיה ! רק להיום .

(למרות שאני לא חסיד של השנה האזרחית . לנקיות זה לא משנה).

תודה עוזרני!
גם אני לא מהחוגגים בערב השנה האזרחית, אבל העיקר שהשנה תהיה נקיה
יום 17 מתחיל, קשה לקום.
רק להיום.
רק עוד יום.

בוקר היום ה-18
לא מובן מאליו בכלל אני חייב לציין. אני בדרך כלל לא מגיע לאיזורים האלה.
וזה כל כך בריא וטוב וחייבים לשמור על זה.
אני מנסה לסגל לעצמי הרגלים שבעבר ליגלגתי עליהם כמו לסובב את הראש לצד שני כשאני רואה משהו יפה.
זה לא אני בכלל, אני מאלה שתוקעים מבט חודר. מלמעלה עד למטה ואז שוב בכיוון ההפוך.
אבל מנסה להשנר. מביט לצד השני עד שהסכנה חולפת ובטח לא מביט שוב.
נראה כמה זמן אחזיק.
מגיעה שבת. אצלנו שבת זה משהו אחר מרוב החברים פה. לא בהכרח נשארים בבית. יוצאים לטייל, נוסעים למקומות נחמדים, רואים מקומות יפים ותמיד יש סכנות בשטח
צריך לשמור עיניים אלון!!!
הניקיון הוא מתנה נפלאה.
אשתדל לשמור עליה.

היי אלון
מכיר טוב את ההרגשה
זה ממש כואב פיזית
להסתכל לצד השני
וההרגשה שאתה מפסיד את
הדבר הכי כייף בעולם
אני מניח שזה ענין של הרגל
ואם נתרגל את זה הכאב יפחת
בהצלחה .

אני מקווה דורון שזה באמת עניין של הרגל ושל זמן.
אני מרגיש שאני מתחיל להתרגל אבל זה יהיה תהליך ארוך וכואב. ללא ספק.
בינתיים אני בבוקר היום ה 20.
זה בדיוק הכי הרבה שהגעתי עד כה.
ביום הזה נפלתי בפעם הקודמת.
רוצה לצלוח את היום הזה.
רק להיום.

אמן
נ.ב אצלי לפחות זה לא עניין של הרגל
להיפך, כל פעם שסובבתי את הראש במחשבה שכעת אני מפסיד את הכיף הכי גדול, היה כמו ללחוץ על קפיץ, ככל שלחצתי...
מה שלמדתי בתכנית הוא להרפות, לשחרר.
אצלי זה מתבטא בטלפון לחבר, לחלוק על חוסר האונים. לבקש עזרה מהכח העליון שלי שיקח לי את הדחף.
אוהב ועוקב
מוישל'ה