בס"ד
שלום חברים
היום יום שישי י"ד חשון אני מתחיל מבמסע שלי
לא יודע אם לתשעים או לכל החיים..
או כמו שאומרים כאן רק להיום!

אחרי שקראתי את הפוסט של אסירותודה בנושא הספונסרים ועבודה עצמית
החלטתי שהגיעה הזמן לקחת את העניין ברצינות..
לקרוא את הספרות
אז הדפסתי לי 8 דפים מהספר הגדול וקראתי אותם בשירותים (גם מפני שאני מפחד להכניס לשם מחשב וגם מצאתי שזה יותר נח)
קראתי ומאוד התחברתי לסיפור של ביל וילסון
משום מה לאחר כל זה התעוררה בי התשוקה לראות משהו מאוד מסוים במחשב
המצב בבית שהיה רדום אפשר לי לעשות את זה
אחרי זמן קצר של התמודדות נפלתי, לפחות זה היה מהיר ולא צפיה ארוכה וחיפושים רבים..
ושוב 3 ימים של נקיות נגנזו להם
הדפסתי עוד מהספר הגדול ונרדמתי מתוך הקריאה
בחלומי היו לי כל מיני תובנות על התאווה ברוח הצעדים
אך אני לא זוכר אותן כעת כדי שאוכל לשתף..

בקיצור עכשיו אני יושב וקורא בספר הגדול
מאוד מתחבר למה שכתוב שם, למרות שקצת קשה לי לעשות בראש את ההחלפה בין אלכוהול לתאווה
אבל אני רואה שהרבה קוים הם מקבילים

אגב, מה היחס של הצעדים למסע בן 90 יום
ראיתי שבספר כתוב שגם מי ש"עשה שריר" במשך שנים נשאר אלכוהוליסט
האם כאשר ה90 יום מלווה בצעדים זה בסדר
או אולי זה קצת סותר את עקרון ה"רק להיום"

תודה למי שקרא עד לכאן
אני ממש אסיר תודה לכם ולהקב"ה
אשמח לחיזוקים
שלכם העברי

בוקר טוב לך חברי העברי,

אם יורשה לי להשיג על הכותרת שלך, לדעתי התחלת כבר במסע בעצם כניסתך לפורום. המשכת אותו בכתיבה והקריאה. המשכת אותו בלקיחת הפוסט הנ"ל לתשומת לבך. ואז עשית צעד נוסף בהתקדמות כשהדפסת את הדפים. ועוד קראת בהם. אשריך. זהו המסע. להתקדם כל פעם עוד סנטימטר. זה תהליך ךעיתים ארוך לעיתים קצר אבל תמיד תהליך. וזה שנפלת, לא אומר שלא התחלת את המסע קודם. המסע זה לא מסע נקיון. וכאן אני מתייחס ל90 הימים. מבחינת התכנית המטרה היא נצחון הולך וגובר על התאווה.  לא בהכרח נקיות אלא התקדמות, צמיחה, צעידה.

נפילה. זו לא עצירה של התהליך. אנחנו רגישים, ומלאי לחץ, זה טבעי לרגע של חולשה. כל יום שלא נפלתי זה נס. לכן אין מה להתרגש או להתנצל. רק ללמוד ממה שקרה על להבא. ללמוד על עצמנו, על התהליכים שקורים בנו, ולשמר את ההרגשה הזיפטית של אחרי את הריק הזה, כי בעוד חודש כשתהיה נקי 30 יום, אז קשה לזכור מה רע בתאווה.
לכן אנחנו מנסים בצעד 1 לשמר את הזכרונות, את כל הסיבות הטובות למה אני לשם לא חוזר!

בהצלחה אחי בהמשך המסע. אני לא מכיר מישהו שהצטער עליו. לא משנה כמה זה קשה, זה תמיד מתגמל. ועוד לפני חצי הדרך...
מחכה להיפגש
אוהב
הושיעה

בס"ד
תודה רבה הושיעה
חיזקתני במילותיך..
אכן המסע כבר התחיל

כוונתך המסע נמשך.
ברוך הבא לק"ק שמור עיניך.
אני תמיד מדמה את המסע שלנו למטפסי הרים.
עולים ויורדים קצת כדי להתרגל לאוויר המדלדל.
אם נפלנו, לא הפסקנו הכל והתחלנו מההתחלה, ירדנו קצת כדי להתרגל למצב החדש ולעלות עוד יותר בפעם הבאה.
שלושת הימים ההם לא נגנזו ונעלמו.
כל נפילה וכל צעד הכי קטן מקרבים אותנו ליעד.
הצלחה מרובה, שבת שלום,
אין יאוש.

בס"ד
שלום חברים,
אתמול היה יום די טוב
דברתי עם חבר ועם הספונסר
כתבתי טיוטה של צעד ראשון
הייתי בישיבה, אמנם לא כל היום, אבל כשהיייתי למדתי

אני נקי מיום ראשון האחרון, ז בכסליו בזמן השקיעה.
אז מה זה אומר? אני נקי יום?

בכל מקרה למרות הנפילה ולמרות שאישתי ידעה ממנה (לצערי)
הצלחתי התחיל לשקם את הכאב של אשתי..
גם ע"י רומנטיקה וגם ע"י עצם היציאה מהדיכאון שאפף אותי ביום ראשון, זה כנראה מקרין עליה
חוץ מזה שבסוף היום היה קצת עצבני,
היא הבטיחה לי שהיא תכין לי לאכול משהו בשרי שאני אוהב לארוחת ערב..
הציפיות שלי גדלו.. אבל היא שכחה..
זה גרם לי לאכזבה, כעס..
מסכנה, בכלל לא מגיע לי שהיא תכין לי משהו יום אחרי שאני נופל לה מתחת לאף..

גיליתי גם שאני צריך להתחיל להקפיד על ארוחות מסודרות,
אם אני לא אוכל אני נהיה עצבני ומדוכא..
אותו הדבר בשינה מסודרת בשעה קבועה (בס"ד הצלחתי ללכת לישון בזמן)
זה חלק מהעיקרון של עכב"ר

יומחובר לכולנו, רק יום אחד
אוהב
העברי

קרה לי כמה פעמים שמרעב ברחתי...
תמיד טוב איזה תפוח בתיק וחבילת ביסקוויטים שנמעכת לפני שהיא נגמרת...
אותי זה מציל לפעמים.
בהצלחה העברי ! אוהב.

תודה רבה עוזרני
אוהב

בס"ד
שלום חברים
טוב, אז עכשיו אני לקראת סיום יום ראשון לנקיות (זאת אומרת נפלתי אתמול בלילה)
הצלחתי ללכת היום בבוקר לישיבה (קבעתי חברותא בבוקר)
אבל חזרתי מוקדם.. ועכשיו אני עוד פעם מבריז..
אשתי נסעה ואני יושב ורואה סרטים..
אני כותב את הדברים ומתחרט כי עכשיו לא בא לי להמשיך במעשיי

מתפלל להמשך יום נקי

אוהבים
יש שיר חזק, ביחד נשרוד לחוד ניפול.
בא נשאר יחד
אוהב
הושיעה

בס"ד
שלום חברים
הייתי עכשיו בקבוצה של SA
היה נחמד אסירותודה לה' שהייתי שם
בדרך התקשר אליי אחד החברים ומסר אסירות תודה לה' שהוא היה נקי 20 יום
הוא חיזק אותי, למרות שהוא נפל הוא מוסר אסירות תודה
הזכיר לי שגם אני חייב אסירות תודה על 16 יום שלי
מתפלל לסיים את הערב בנקיות ושפיות
אוהב

אליכם חברים יקרים חברי קהילתינו הק' GYE
בנשיאות ובראשות הבורא כל עולמים הנותן יד לפושעים

החתימות תחת השמות כל אחד עם קבלות שלו ועם החיזוק שלו נותן לי חיזוק גדול להמשיך הלאה
זאת ועוד, צריכים להודות להשי"ת שאנחנו בשלב שאנו מודים ומתוידויים לה'
ועצם שהייתינו פה הוא הצעד הכי נכון
והבא לטהר מסייעין לו

בס"ד
שלום חברים
איזה כיף שיש תכנית וחברים
יום שישי התחיל קשה עם אינטרנט פרוץ בהישג יד
ישתבח שמו אם תפילות אליו וטלפונים לחברה אני נקי היום 4 ימים!
לגמרי לא מובן מאליו!!!

התחלתי להגיד את תפילת השלווה כשיש התמודדויות בעצת הספונסר..
כך ההתמודדות שווה כי היא עוזרת לי להתקשר לקב"ה
בהתחלה לא הבנתי מה שייכת התפילה הזאת להתמודדות
אחר כך הבנתי שהיא מלמדת אותנו בין השאר שאנו לא מנהלי העולם

התחלתי להתפלל על כל מיני בעיות בחיי
הגעתי למעין הכרה שאם הקב"ה יכול לעזור לי עם התאווה כנגד כל הסיכויים בודאי שהוא יכול בעוד תחומים רבים
התכנית מביאה הרבה אופטימיות ואמונה..

תודה חברים
אוהב!!

בס"ד
שלום חברים!!
היה לי היום שיחה עם הספונסר החדש שלי (אסירות תודה על כך)
הוא נתן לי כמה משימות שבכלל לא קלות לי ואני חסר אונים מולן
1.ללכת ל3 קבוצות בשבוע?!!?
אין מצב שאשתי תרשה לי ואם כן אז בהרבה קושי..
אני חסר אונים מול הניסיון לבקש את זה מאשתי!!
גם זה לא מסתדר לי מבחינת זמנים..

2. להתקשר כל יום ל3 חברים עם החלמה של יותר משנה ולומר את המשפט הבא
'חדש בתכנית, חסר אונים מול החיים והתאווה ואני רוצה להתחבר..'
חח.. זה מוזר!! חסר אונים מול הרגעים של הצפייה למענה
אין לי מספיק טלפונים של 'מרי החלמה' שכאלה, ובטח שאין לי אומץ להתקשר

הוא נתן עוד משימות יותר נחמדות..
ברוך ה' שיש לי ספונסר!
אסירות תודה שאפשר לעבוד על כניעה

המשך יומחובר!

עברי היקר،

בתחילת הדרך גם אשתי לא רצתה שאלך לקבוצות، שאדבר עם חברים ושאכתוב בפורום.
היום אשתי מזכירה לי שיש לי קבוצה חיה.
ממש אסירותודה.

בכל אופן הצעתי לך היא לדבוק בספונסר ולא לסור מדבריו ימין ושמאל.
אף פעם לא הפסדתי כששמעתי לדבריו.

בהחלמה.

בעבר גם קיבלתי "עונש" ללכת ל 4 קבוצות בשבוע,
וחשבתי אייך אני עושה את זה אני עובד 12 שעות (עצמאי) ו..........

היום, אם עובר עלי 48 שעות בלי קבוצה, אני כבר לא פה,
אשתי הבינה שזה או חיים או מוות,
(נתתי לה תקווה שזה רק בהתחלה של החלמה ובסוף אפשר גם פחות)

אשמח לקבל טלפון ממך כי אני "בעונש" להתקשר ל 10 חברים ביום

אני כותב "עונש" כי זה היה הרגשה כשהספונסר אמר לי את זה,
אבל היום בלי זה אין לי חיים ואין לי החלמה,
אוהבים

שלתי לך באישי את מספרי