אוהבים אותך אור
תודה רבה על תפילת צעד 3, אני צריך להתמיד בה

רק להיום 66

מאוד התחברתי לתפילות של צעד 3

אלי, אני מוותר על התאווה שלי ומבקש ממך להשאיר אותי מפוכח מהתאווה שלי היום כי אני לא יכול.

אבל בעזרת כוחך אני יכול.

68

בכלל בכללללל לא מובן, ומאילו וודאי שלא

אין לי כוח, אבל לאלוקים יש, הרבה כוח

77 יום שהוא שומר אותי נקי כל יום רק להיום

לפעמים זה רק לשעה, לפעמים רק לדקה.

אבל הוא נמצא שם בשבילי כל הזמן

בעצם הרפייתי ונתתי לו להכנס גם לשם.

רק להיום אבקש להיות מחובר ולפתוח עבורו עוד דלתות שחשבתי לשמור אותם לעצמי סגורות.

מי יתן ואמצא אותו עכשיו.

אור היקר,
התכנית היא המחשה ברורה לדברי המשנה "פתחו לי פתח כפתחו של מחט ואפתח לכם פתח כפתחו של אולם"
כמו שכתבת, מה שצריך זה רק להרפות ותת לו להיכנס.
בהחלמה,
ירוחם

אסירות תודה לאלוקים ששומר אותי נקי 81.5 יום, כל יום רק להיום.

מקווה לסיים את היום בנקיות ובמפוכחות.

באופן אישי המצב שלי מתנדנד, אני טס על רכבת הרים רגשית מטורפת.

הנפש שלי מגיבה לגמילה בכל מיני סוגים של מצבי רוח משתנים.

לפחות אני נקי ומפוכח, ומשתדל למסור את הכל לאלוקים.

רוצה להחלים מההחלמה, יש לי פגמי אופי של החלמה שגם מהם אני מבקש שחרור.

מבקש מאלוקים שיראה לי את הדרך הנכונה.

ברוך השם! איזה יופי שאתה זוכה לנקיות.

לא יודע מה להגיב אליך,
בכל מקרה תמשיך לבוא דברים טובים קוראים

גם כי אשב בחושך ה' אור לי  8)

85 ימים שלמים של חסד אלוקים אוהב.

אני שם לב שאני מתחיל לראות גם צבעים 

צריך לזכור ולהזכיר לעצמי כל הזמן שזה תהליך, לא חייבים לסיים היום.

מנסה לעשות מה שאפשר רק להיום.

ממש צבעים ?   

אשריך !

אוהבים.

היי חברים יקרים.

עברו חלפו להם 92 יום נקיים מתוקים מדבש ונופת צופים, המון מפוכחות, והמון ניתוחים כואבים, המון שפיות, והמון נפילות מתח רגשיות ולא שפויות, בקיצור רכבת הרים רגשית, שעפה ועושה סיבובים מטורפים.

על כל זה אני מודה לאלוקים, על הזכות להיות ברכבת הזאת, על ספונסר, על התוכנית, ועל השפיות, ועל האי שפיות, ועל כל מה שזז סביבי, ועל המון תאווה ומושאי תאווה, שגורמים לי לזכור שהוא קיים, ולפנות אליו ולמסור את עצמי ואת חיי אליו, ולוותר למענו, והעיקר שאני יכול לזכות רק להיום לראות ולהרגיש את זה.

מעין סיכום קטן ותובנות שלי על ההתמכרות.

יותר ויותר אני לומד שאני מכור ל"התמכרות", בתור בן אדם מכור שמתי לב שאני לא מכור רק לתאווה, יש לי משהו פנימי שורשי שהוא מכור בכל רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו, ולאחרונה קראתי משהו שהסביר לי יותר טוב על הנקודה הפנימית של המחלה.

ציטוט "מחלת ההתמכרות מאופיינת בצורך בסיפוק מיידי של צורך כלשהו, ותלות קיצונית בעלת אופי כפייתי בסיפוק מיידי זה, במצבים אלו אדם עלול לפעול בכל דרך על מנת להשיג את סיפוק הצורך, גם אם הדבר עשוי לסכן את חייו או את חיי הקרובים לו.
ההתנהגות הממכרת מאופיינת גם בכך שלאורך הזמן חלה החרפה של הצורך, כך שמחירו של סיפוק הצורך הולך וגדל. קיימים סוגים שונים של התמכרויות: דוגמת סמים, אלכוהול, הימורים, מין, קניות, אינטרנט וכדומה."

הצורך בסיפוק מיידי זה משהו שבשחזור מעמיק אני מגלה שכנראה זה מאפיין אותי בכל מהלך ובכל דרך שעשיתי בחיי, מתור ילד אני זוכר שכאשר ראיתי משהו שמצא חן בעיני עשיתי מניפולאציות להשיג את זה, והצלחתי, הצלחתי להשיג כל מה שרציתי, אבל הבעיה שהצורך רק התגבר והשתלט לי על החיים, וככל שגדלתי הצורך בסיפוק מיידי גדל, ומדובר על כל סוג של סיפוק מיידי, סיפוק מיידי של מידע, סיפוק מיידי גשמי וחומרי, וגם סיפוק מיידי רוחני.

רציתי להיות הכי קרוב שאפשר לאלוקים, אז לא היה לי כוח לעשות דרך רגילה שכל אחד עושה, רציתי דרך מהירה שתספק לי את הצורך להיות קרוב באופן מיידי, אז ניסית (ללא הצלחה) לעשות פעולות קבליות, והעיקר להיות קרוב אליו באופן מיידי, וללא צורך בעבודה עצמית ארוכה ומפרכת, וגם להיות קרוב בשביל לתקן לו את העולמות ולעזור לו לנהל פה את העסק.

הצורך המיידי הזה שולט עלי גם בחיפוש מידע וסקרנות מיותרת, אני מקבל שיחה שאני לא מכיר אז אני מנסה לחזור אליה בכל מחיר, וכשלא הצלחתי אני יעשה מניפולציות בשביל לדעת מי עומד מאחורי המספר, פעם גם עברתי על אלפון לא קטן בשביל לנסות לזהות מספר של מישהו מעיר מסויימת שחיפש אותי, זה לקח שעה וחצי ומצאתי, תכלס הצורך המטורף בסיפוק מיידי של משהו, השתלט עלי בכל תחום בחיים, ועד היום הוא מנהל אותי בתחומים נוספים שמיום ליום אני לומד לזהות את ההתמכרות שם..

גם בעניין העבודה למשל, אם אני בתוך פרוייקט, אני הורג את עצמי עד לשעות הקטנות של הלילה בשביל לסיים את זה במיידי ולהיות אחרי זה, כי הצורך בסיפוק מיידי משתלט עלי ומספר לי שאני חייב וצריך את זה עכשיו.
אני יכול לזהות כמעט בכל עניין שלי את נקודת ההתמכרות, למשל אפילו בנסיעה פשוטה ברכב אני נוהג בהתמכרות, אני רוצה להיות הכי מהר שאפשר במקום שאליו אני נוסע, אז אני אסע כמו מטורף יותר מהמהירות המותרת, ואסכן את חיי בשביל הצורך בסיפוק מיידי.

האמת שגם בהחלמה אני לפעמים נטרף, ההתמכרות מנסה להשתלט עלי גם בהחלמה, אני מרגיש שאני חייב להחלים *היום*, (הרי אנחנו מדברים על "רק להיום") אני רוצה פתאום היום להיות אחרי 10 שנות נקיות וללא שום תחושת אלרגיה של תאווה, עברו 92 יום ועדיין זה לא קורה לי ואני לפעמים נטרף מזה, ולכן אני חייב לספר לעצמי כל הזמן שכן, אני מכור, אני מכור להתמכרות שהיא צורך בסיפוק מיידי, אני לא מסוגל לחכות עוד יום בשביל להשיג את מה שאני רוצה.

בזכות ההחלמה, אני מנסה כמה שיותר להבין את הנקודות האלו, ואיני יכול לפורטם כי רבים הם, כמעט בכל נקודה הכי פשוטה בחיים שלי אני מוצא את הצורך הזה בסיפוק המיידי, שזה שורש בעיית ההתמכרות, אבל בגלל שאני מנסה להחלים אז "רק להיום אני יודע שיש גם מחר" וזה בסדר שלא אהיה מושלם, ולא אמלא רק להיום את הצורך בסיפוק מיידי של כל מיני דברים שמזדמנים לי, וגם לא אחלים לגמרי היום, וזה בסדר שגם מחר אגלה עוד דבר אחד על עצמי, או שמחר אטפל בבעיות נוספות שיש לי, או *ש"מחר *אעשה כל דבר שמרגיש לי שיש צורך לעשותו *היום"* ופשוט כמה שיותר לדחות את הצורך בסיפוק.

תודה על הדרך, ותודה שאתם איתי פה. ותודה גדולה לאלוקים.

אל תדחה למחר מה שאפשר לדחות למחרתיים

איזה יופי
מזל טוב על הנקיות
תודה על התובנות
התחברתי
אוהב