אמצע הלילה.
יושב מול האינטרנט.
צופה בסרטונים מצחיקים.
נמאס.
עובר ל'בית ספר למוזיקה'.
רואה ילדים שרים. גם ילדות.
הלוואי שיהיו ילדות גדולת.
ואם מישהו ייכנס?

מדמיין את אמא נכנסת לחדר.
"יהודה, מה אתה עושה?"
ואבא:
"אולי תפסיק כבר ותלך לישון?"

מה אענה להם?
"אני לא יכול, אני מרגיש ריק. מנסה להתמלא."
פתאום אני מבין.
זה בחיים לא ימלא אותי.
אני מכיר כבר את הסרט הזה.
הוא נגמר תמיד בשימוש.
ובאכזבה.

תודה, א-להים, על רגע של פכחון.
לילה טוב.

לגמרי מזדהה. מזדהה עם הצורך לקום מוקדם בשביל להרגיש שווה-ערך. במשך שנים אני "חייב" לעשות נץ. ולא כ"כ חשוב שהלכתי לישון בשתים-עשרה בלילה ובשלוש בבוקר אני צריך להיות על הרגלים בשביל ללכת שעה לביהכנ"ס.

מזדהה עם ההרגשה של "מוכרח להצליח בשביל להיות שווה"

מזדהה עם ההרגשה של "אני מרגיש ריק. מנסה להתמלא" ולאחמ"כ "זה בחיים לא ימלא אותי. אני מכיר כבר את הסרט הזה. הוא נגמר תמיד בשימוש. ובאכזבה"

מה שלא התחברתי איתו זה היה הסיפור על הזקן. טיפלתי בזקנים ב"עברי המפואר" ותמיד ברחתי משם לאחר מס' ימים בדיוק בגלל הסיבות שאתה מתאר. (ועוד סיבות שאין כאן המקום לפורטם) כמו"כ למדתי עם צעיר כלשהוא קשה-הבנה שגם ממנו ברחתי בגלל שלא קלט את החומר ככל שרצה וניסה בכל מאודו. מה לעשות. קשיים בהבנת הנקרא. וסבלנותי פקעה כעבור ימים ספורים. מאז תמיד מצאתי לעצמי תירוצים (שהוא קונה אותם) למה לא ללמוד איתו.

אני חזק בלימוד עם תלמידים מקשיבים ומבינים. קשיי-קליטה? לא מסוגל! איך הצלחת? כנראה שאתה באמת משהו מיוחד!

נקי היום יומיים.
מקווה לגמור גם את היום בנקיות.
תודה לכל המגיבים.

אתב כותב מאוד יפה. עם המון כנות.
יש לי מכך תועלת.
בהצלחה.

מזדהה, בייחוד עם הרצון להרשים, להיות קיים מתגובות

נקי היום שלושה ימים
מקווה לגמור גם את היום בנקיות.

מדהים איך הראש שלי חולה.
אתמול בערב כבר היו לי פנטזיות על 90 יום נקיות,
איך אני הופך להיות ספונסר.
הרי כבר ניצחתי את התאווה יומיים.
היום, בכמה מצבים, רציתי רק להשתמש.
תודה, א-להים, ששמרת אותי היום נקי.
בחסדך הגדול ולא בכוחי.

אנא שמור אותי גם הלילה.
לילה טוב

90 יום? ספונסר? אתה במקום טוב! אני כבר תכננתי את הדרשה שלי בכנס הארצי כששנת נקיון מאחורי!

תתחדש על היומיים!

אני מסדר ומתכונן לשבת.
שמתי ברקע שירים עבריים, מיוטיוב.
אני לא מקפיד על שירת נשים.
הבעיה היא, שביוטיוב זה לא רק מוזיקה.
הרבה פעמים יש גם וידאו.
לקח לי כמה שניות עד שכיביתי את המסך,
והתאווה כבר בוערת.

אלי,
תן לי למצוא בך את מה שאני מחפש בתאווה.
אני חולה, אני בטוח שבתאווה מצויים כל פתרונותי.
אנא, עזור לי לזכור שהתאווה היא פתרון שקר.
שמור אותי היום משימוש.
עזור לי להתחבר אליך.
תודה,
יהודה.

הלוואי עלי! אם גם אני הייתי יכול שלא תהיה לי בעיה עם פורנו... אלא רק עם האוננות שבאה בעקבותיה...

תבין, המחלה שלנו מומחית ביותר! היא מספרת לנו סיפורים בלי סוף! משכנעת אותנו שא' ב' וג' הם לא בעיה... הבעיה היא עם ד'...

האמת שהבעיה שלי היא לא עם פורנו או אוננות וצפונה אלא עם מה שמטייל לי בראש... אם אני מאפשר למחשבות, דמיונות ופנטזיות לטייל לי בראש ומספר לעצמי שבס"ה לא עשיתי כלום רק תיכננתי איך... הרי שלא טיפלתי בשורש הבעיה. ואם אתמיד בכך אין ספק להיכן אגיע...

נפגעתי.
אתה אומר בעצם שאני מרמה את עצמי.
שגם שירת נשים מפריעה לי, אבל אני לא מודה בזה.
אתה משווה את זה לפורנו.

מצטער,
שירת נשים לא גורמת לי ולו בדל של תאווה.
כשכתבתי שאין לי בעיה עם שירת נשים, התייחסתי לפן ההלכתי.
שם, יש לי בעיה.
אני מרגיש פחות צדיק כשאני שומע.

אבל לראות אותן שרות,
והיום אין זמר(ת) בלי כוריאוגרפיה,
זה משגע אותי.
מסיט את תשומת ליבי מהשיר אל המבצעת.
ומשם, הדלת פתוחה.

התייעצתי.
המסקנה הייתה שמותר לי לשמוע.
אם אני רוצה להיות 'יותר צדיק' ולא לשמוע, אני יכול.
אבל, התנהגות חולה זה להמשיך לשמוע ולהרגיש אשם,
כביכול אני בדרגה עליונה יותר, וזה לא מתאים לי.

אבל לומר שלשמוע בלי לראות זה כמו לצפות בפורנו בלי לאונן?
נפגעתי עמוקות.

אוהבים יהודה!

גם אני לא מקפיד על שירת נשים.‏ אני מבין שיש מי שזה עלול להדליק אותו,‏ אבל לי זה בדרך כלל לא עושה כלום.‏ כנראה שזה עניין תרבותי.‏ הדברים שהתרגלת לראות כאסורים הם אלה שאתה נמשך אליהם.‏ 

למעשה ‏
פעם בכלל לא האמנתי שזה ‏
עושה ‏
משהו ‏
למישהו.‏ א
פילו ‏
חשבתי ‏
להעלות ‏
סקר:‏ ה
אם ‏
שירת ‏
נשים ‏
היא ‏
תאווה ‏
עבורך.‏ א
בל ‏
הבנתי ‏
שכנראה ‏
אני ‏
לא ‏
היחידי,‏ ו
יש ‏
כל ‏
מיני ‏
סגנונות ‏
למחלה ‏
שלנו.
יש ‏
רק ‏
יוצא דופן אחד -‏ אם בחורה דתייה שרה,‏ זה יותר מושך אותי.‏ אני נמשך לריגוש של פריצת הגבולות.‏ אני מוחא לה כפיים בסתר על האומץ שלה ללכת עם האמת שלה.
אבל ‏ אני במצב פחות טוב ממך,‏ כי בניגוד אליך מעולם לא התייעצתי אלא עשיתי מה שנראה לי וזהו.

היו זמנים שהקפדתי, כיום לא כל כך. אינני יודע אם זה טוב או לא אבל "סולם הערכים" של קרבת אלוקים טיפה השתנה לי.

למשל, אני היום יותר מקפיד על לא להיעלב מהערות של מכורים כלפי... 
לפני כמה זמן מישהו תקף 2 חברים על תגובתם. רציתי לכתוב לו, מה אתה מתרגש משני מכורים.
אבל לא רציתי חלילה להוזיל ולהפחית את העצמה החשובה של תגובתם. ואין כוונתי חלילה לזלזל באישיות אלא רק בעיקרון של להיפגע מחבר.
אבל "אוף דה רקורד" אלוקים לא רוצה שאתרגש מהערות חיצוניות. הוא לא רוצה שאחיה ביחס לעולם בלבד, אלא בעיקר ביחס כלפיו.
זה עבורי קרבת אלוקים ו"צדיקות" יותר מהנושא האישי וההלכתי של שמיעת שירים.

אם אתה מכור אמתי, אולי תיפגע גם מההערה שלי  הרי אני מאשים אותך שנפגעת. (התייעצתי אתך לפני פרסום תגובתי זו)
ולא לדבר על מתנת היקר שיפגע מזה שקראתי לו מכור...

אז בבקשה אל תיקחו אותי מדי ברצינות. אני ס"ה עוד מכור!

יהודה,

תודה על הבלוג שלך פעם ראשונה שיוצא לי לצפות בו. הייתי לאחרונה, לפי עצת הספונסר, עסוק בכתיבת הודעות על מנת להתחבר וגם כדי לראות את מונה ההודעות שלי גדל.
הזדהתי מאוד עם בעיית התפילה בבוקר גם אני כמוך לעיתים מניח רק תפילין לפני כמה חודשים התחלתי להניח תפילין של רבינו תם - חשבתי משום מה שזה ישמור עלי מנפילות. אז כפי שאתה וודאי מנחש המשכתי ליפול.
עוד דבר שרציתי לחלוק - אני מרגיש כרגע שכולי מלא אורות במיוחד אחרי הפעם הראשונה בקבוצה חיה. אני ממש רוצה להפיץ את הבשורה להמון נערים דתיים צעירים בגיל העשרה שחיים במושב שלי שאני יודע על ההתמודדויות שלהם. אני ממש מרגיש שאני יוסף הצדיק 2 ואני אפתור לכולם את בעיית התאווה שלהם.
חייב לחזור לקרקע ולהבין שאני חולה והדרך להחלמה עוד ארוכה ומפותלת.
נקי 6 ימים.

בן   

תודה, חברים, על התגובות המחזקות.

בן, אני שמח אתך שהתחלת את הקבוצות החיות.
ושהתחברת.
בהצלחה בהמשך.

אני מודה לבורא עולם על חמישה ימים נקיים, ומקווה לגמור גם את היום בנקיות.