אחים שלי, יש לי חדשות בשבילכם.
זה חדשות רעות וחדשות טובות...
נתחיל מהטובות. אפשר לחיות בעולם שלנו בלי לנתק מגע ועדיין לא להיות מאוים ולא ליפול.
כעת החדשות הרעות. כל זמן שאני מאשים את העולם במצב שלי - אני רק ידרדר ויפול יותר.
תבינו ידידים יקרים, העולם לא ישתנה בדיוק כפי שהעצבים שלי על מזג האויר לא ישנו את כיוון תנועת העננים והרוח. זה העולם וככה ה' רוצה אותו. גם אם לי נראה שעדיף אחרת - ה' יודע יותר טוב ממני מה טוב ומה רע. אז אחרי שהבנתי שלשנות את העולם אני לא יכול, נותרו לי שתי אפשרויות: או שאני מאשים אותו או שאני מנסה לראות איך אני מסתדר איתו.
אם אני מאשים את העולם בבעיות שלי (גם אם לעולם יש חלק גדול בכך) זאת בריחה מאחריות, אבל גרוע יותר: זה אומר שלעולם לא אטפל בבעיות שלי. אני תמיד אמצא את האשם המושלם: העולם.
אבל אם אני יגיד: העולם הוא עולם וזה לא בשליטתי, מה שנותר לי זה לראות איך אני חי עם זה, אני יתחיל לעבוד על עצמי ואז יש סיכוי שיום אחד אצא מהבוץ.
אני לא רוצה לקפוץ מידי גבוה, אבל בספר הגדול (של SA) ממש בעמודים האחרונים מדברים על הנקודה הזאת בדיוק, ואומרים לנו שלא צריך להוריד את המשקפיים, ולא צריך לשרוף את האינטרנט אלא ללמוד לחיות מבלי להזדקק לתאווה ואז פשוט אין בה צורך.
