גוף חדש!! ( תרגום מילולי?) חבר חדש!! ( תרגום חפשי? )

אתה בדרך נפלאה..
מאחל לך שהתנופה תימשך.

שבת שלום
אוהב
הושיעה

למעשה זה היה עיוות של nobody
חשבתי להפוך את זה למשהו יותר אופטימי
אחר כך הבנתי שיש לזה עוד משמעויות אז הסמקתי קצת והמשכתי בדרך

בלי העזרה של אנשים פה, בלי הפוסטים של החדשים והישנים פה הייתי אובד עוד ביום 8
ב"ה שמצאתי את הפינה הקטנה הזו ביקום האינטרנט

שבת שלום
נתראה במוצאי שבת מקווה עם בשורות טובות

יום 11 עומד להיגמר, אני הרגשתי השבת שאשתי לא רוצה אותי, לא יודע מאיפה זה בא ולמה אבל אותי זה שולח ישר לצפיה לא מבוקרת, מזל שהיה שבת למרות שכבר חשבתי פעם להדליק את הטלפון ולגלוש במזל אשתי הייתה לידי כל הזמן
מקווה שנדבר על זה ונפתור את זה כי אם הערוץ הלגיטימי היחיד של פורקן ימנע ממני אני לא חושב שאחזיק המון זמן מעמד בטח שלא 11 ימים

אוהבים אותך

מזדהה עם רגשות הדחיה מהאשה. בעיה.  :-[
אני מניח שגם את זה צריך למסור לאלוקים.

שאלוקים ישמור עלינו
אוהב
הושיעה

היום ה-12 מתחיל

לא אופטימי, מרגיש מטופש על מה שרשמתי
לא דיברתי עם האישה, אבל חשבתי על השיחה וזה הלך כך
"יקירתי אם לא תהי מושא התאווה שלי אמצא משהו אחר", לא צריך להמשיך הרבה מעבר למשפט הזה
מרגיש אנוכי ואגואיסט, מרגיש מגעיל

מרחם על עצמי מצד אחד וכועס מצד אחר
אוכל שוקולד, גם על ההתמכרות למתוקים צריך לדבר, אולי גם להפסיק
גדול עלי הכל ביחד, זה גם תירוץ אני יודע.

אין לי עיצות
השבת זיכיתי לסיים את התהילים לפני סיום התפילה, לא מובן מאיליו , ברוב השבתות מברכים לא מסיים.
אבל תמיד מזיל דימעה בסוף פרק ע"ב "כלו תפילות דוד בן ישי" בפעם הראשונה שקראתי את זה, זה היה כשאשתי נכנסה ללידה של בננו הראשון.
כלו תפילות newbody  :'( מרגיש בסוף הדרך, ל-GPS אין מושג לאן ממשיכים, מחפש מסלול כבר חצי שנה, אין רשת, לא מחובר, מחפש למי לעזור כדי לברוח מעצמי, כשאני לא חושב עלי, מרגיש שאולי אני לא קיים

יום 12 הוא יום אחד, לא שונה משאר הימים, מחפש את השם בעולמי, כלוא בבונקר של רפש מנסה לצאת, הבוקר אינו בוקר טוב לכל הדיעות.

רושם בעיקר לעצמי להזכיר לי שגם זה יעבור, מה שהיה הוא שיהיה, יום בא ויום הולך ואין חדש תחת השמש.

תעיתי כשה אובד.... בקש עבדך

newbody כתב on 26 ינו' 2014 08:05:

גם אני פעם אמרתי לאישתי משהו בסגנון  :-X
אח"כ - לאט לאט - הבנתי (הבנו) שאני חולה ומכור...
היא היום אוהבת אותי מעט יותר מפעם.
יש גם קצת דבש אחרי הכל...
מעז יצא מתוק.

בוקר טוב
מתחיל היום ה-13 אחרי ריבים, הלכנו לישון עייפים
הבן שלי החזיק אותי ער כל הלילה, לא יודע מה עובר עליו, הבוקר לא מגיע למניין מטפל בילד שלי ב"ה שיש לי ילד כזה מתוק

היי חבר.
אשתף ממה שאצלי.
אצלי הריבים עם אשתי תמיד הגיעו אחרי תחושות של אכזבה ממנה.
והאכזבה הגיעה תמיד אחרי ציפיה...

ציפיתי שאשתי תמלא אותי. חשבתי על זה בצורה חד סטרית. לא עניין אותי האם גם מחובתי לשמח ולכבד אותה. היא הרגישה בזה ונדחתה.. ודחתה אותי.
הרגשתי מבפנים שאני חייב לרצות אותה, ריצוי!
ניסיתי להיות בעל טוב כדי להבטיח לעצמי את התגמול. לא עזר.
הרגשתי שכל ההשקעה שלי לא היתה שווה כלום.
שמרתי לה טינה. כאילו, מילא לא עוזר להיות נחמד. מילא אתאכזב.

ואז אני מתחיל להתנהג כמו מישהו שאין לו מה להפסיד.
והתוצאה, ריבים.

מה שאמור לעזור לי, זו ההבנה שאשתי היא אשיות. ולא בנק של צרכים עבורי. ושהחיבור טליה לא יגיע ממקום של אינטרס אלא ממקום של כבוד הדדי. אז פוחתים אצלי הציפיות ממילא האכזבות ממילא הפיצוצים.

אוהב
הושיעה

היי הושיעה נא

כן האכזבות בדר"כ מקורן בצפיות, אך הכעס מקורו בעצמות, בגאווה, מי היא שתתנהג אליי ככה
אני מודע לתכונה הנפלאה הזו שלי, נכון לעכשיו זה משהו אני לא יודע להתמודד איתו, תיקון יש לי רק דרך אחת להתמודד איתו וזה פוגע באשתי, להפסיק לדבר ולהסתגר בתוך עצמי עד יעבור זעם(תרתי משמע)

הבוקר הגעתי למצב שאפילו בילדים קשה לי לטפל, העפתי את השחרים אפילו לא שמתי לב למילים, כמו מכשלה כזו שיש לעבור בדרך אל היציאה מהבית, אני לא אוהב להתפלל ככה.
ידעתי שגל הכעס בירידה כשחשבתי על הכביש שלא שווה לעקוף כי בעוד 100 מטר יש משאית, מחשבות הגיוניות כאלו לא באות לי כשאני כועס אני עוקף ונוסע כמו מפגר, מביע את הכעס דרך הגלגלים.

כעס בבסיסו הוא לא רגש הגיוני, כי אם הייתי חושב על זה באמת הייתי רואה שאני לא צודק, אבל אני לא רואה את זה כי היחיד שאני רואה באותו הרגע זה אותי, וחוץ מזה אני מאוד רגיש בנושא השינה, וכאשר חסרה לי שינה או ישנתי יותר מידי או שנקטעה שנתי בפתאומיות אני רגיש לכעס כל אותו היום.
זה גם שימוש בתאווה למרות שאינו קשור ל-SA הוא מאוד קשור כי גאווה כעס ותאווה הםה רגשות שהולכים ביחד מאוד, לפחות אצלי

מקווה שיהיה יותר טוב בבוקר ניסיתי לתפוס פיסת שפיות כשכתבתי מה מציק לי, הכתיבה עוזרת, ועכשיו פשוט חוזר להתמכרות לאתר הזה 

אני מגעיל את עצמי
הייתי צריך לחכות חצי שעה באוטו...חצי שעה, נו אז יצאתי מהאוטו והתפללתי מעריב, נשארה רבע שעה...תוך דקה הייתי באתר דקה אחרי זה המכנסיים כבר למטה...כשהטלפון צלצל עוד ניסיתי לסיים את המעשה, אבל השיחה דרשה יותר מידי ריכוז, בחסד עליון ניצלתי אבל אני מאפס את הספירה ומחר יהיה היום הראשון פשוט בשניה הכל יכול להתהפך עליך... אחרי זה חשבתי למה להתאמץ? הרי אני יפול שוב ואז נזככרתי כשהבת שלי עעשתה בדיקת דם פעם ראשונה היא בככתה ולא הסכימה שיגעו בה ואז ביקשתי ממנה "בשבילי? בבקשה" ואז תוך כדי שהמחט ביד והיא בוכה היא אמרה "בשבילך" וחזרה כמה פעמים

אז אבא...בשבילך עם דמעות בעיניים ומחנק בגרון בשבילך

תודה רבה ! חיזקת אותי מאוד!

newbody כתב on 27 ינו' 2014 19:02:


צימררת אותי

תודה על התזכורת של הכאב.

בהחלמה

אח יקר,

תודה רבה על השיתוף והכנות.
זה מאוד מחזק לקרוא על הדרך וההתמודדות של חברים.
ובפרט ה"לחיות" על קידוש ה'...

אני לא הייתי מאפס לפני שהייתי מתייעץ.
לפעמים האיפוס בא מהלקאה עצמית וממקום לא נכון.

אוהבים אותך
בהחלמה
אוהב
הושיעה

הי עוזרני

האיפוס בא מהגיון קר, המטרה של 90 הימים היא לשנות דפוסי התנהגות, כמו שאני מבין את זה, זה 90 יום מהחזרה לתבנית ההרסנית, כלומר היום הוא היום הראשון ואני מקווה שהקב"ה יחזיק אותי חזק שלא אפול

כבר שבוע מתנגנים לי בראש השירים
נופל וקם של שב"כ ס
ויומן מסע של אביב גפן

נראים כל כך רלוונטים למצב שלי עכשיו.

שיהיה יום נקי