מאוד מזדהה איתך בקשר לבושה ולפחד ממישהו אחר שלא יתפוס אותי משתמש בתאווה. בגלל זה  אני משתדל לעבוד על שורש הבעיה - פגמי אופי שבגללם אני מגיע להשתמש בתאווה. אני מאמין שאם הם יתוקנו אז אפילו אם אני יהיה לבד עם מלא מכשירים אני יוכל להישאר נקי. כמובן לאחר עבודה ארוכה  בתוכנית. בהחלמה!

היום מתחיל... מתפלל לא להיות עסוק(כי זה לא יעזור), לא להמנע מראיה(כי גם זה לא יעזור), מתפלל שהשם ישמור עלי, כמו ביציאת מצרים, אני ולא מלאך, אני ולא שרף, רק אותך השם, רק תחת כנפיך אסתתר
יום נקי חברים

היום מזדחל לו, אני כל הזמן חושב על זה, לא יכול להוציא לי את זה מהראש, חושב על מייל החיזוק היומי, לא עוזר, במצב הזה אני לא יכול לחשוב על כלום חוץ מזה, מתפלל להשם לכאב ראש שיסיח את דעתי מהעניין

אני רוצה לשתף, אולי זה יגרום לי לחשוב פעמיים

נכנסתי לאתרים צפיתי, הרגשתי את החום עולה, ואז עלה לי המשפט שקראתי במייל היומי "זה הרי לא יפתור את הבעיה, זה כמו להשתמש בסכין במקום מברג"
לא יודע למה אבל בטירוף של אותו הרגע זה פתאום הרגיע אותי, וטוב שכך כי אני לא לבד, אני בעבודה עם עוד אנשים.

אז מה שיש לי להגיד על עצמי, זה שאני מגעיל את עצמי, התפללתי לה' לכאב ראש אבל הכאב ראש לא בא, או יותר נכון בא לו לאיטו

אני עייף, לחוץ ומגעיל, כואבת לי השן (באמת לא מטאפורה) ואני אוכל שוקולד, מהבוקר חיפשתי להסתכל על כל דבר שזז ברחוב, אני עצבני ומתוח, מגרד לי ואני מנוזל,
באופן כללי אני לא במקום טוב כרגע, אני רושם בשבילי, כשאני אחזור לשפיות אני אקרא את זה


זה כמו אישה שהולכת לרב מקובל ושואלת מה יש לה בבטן בן או בת, והוא עונה לה בפשטות בת...אחרי כמה חודשים נולד בן, והיא חוזרת אליו ושואלת איזה מן מקובל אתה הרי אמרת בת, הוא מראה לה את המחברת שהוא רשם בן, ואומר לה שהוא רצה להשמיע לה מה שהיא רצתה לשמוע

אני מרגיש שאני רושם פה מאותה הסיבה, בפנים אני לא מאמין שיקרה לי נס ואני יהיה נורמאלי, פעם שמעתי הגדרה שמאוד נגעה לי למזה נורמאלי אמרו לי "זה מה שכולם כן ואתה לא"
תמיד רציתי להיות נורמאלי, ממוצע, מאז שהייתי ילד, לא רציתי להיות הכי טוב או הכי גבוה או הכי מצטיין בלימודים, השאיפה שלי תמיד הייתה אל האמצע, בכל מקרה לא יקרה לי נס, לא מגיע לי, תראו איך אני מתנהג, אבל אם יקרה נס אז אני אקרא פה מה שרשמתי, כמו המחברת של אותו המקובל, את התקוות שלי שאולי כן יקרה נס, אולי הקב"ה יחליט ששווה לגרד את החרק הזה מהשמשה, בזמנים כאלו בא לי לעשות כמה דברים
לשתות (והרבה), לאכול שוקולד (שיריץ סרוטנין למוח) וליסוע ממש מהר

אני לא הולך לעשות את זה כי בנקודת הקצה, ההנאה לא תבוא ואני אשאר באותו המצב

מזכיר לי סיוט שהיה לי פעם, אמנם אני לא חולם(או לא זוכר) אבל קרה שמשהו כל כך הפחיד אותי שכן זכרתי אותו.
אני נמצא בחדר לבן מלא אור, 6 קירות, 4 צדדים למעלה ולמטה ויש דלת אחת, אני פותח אותה ועובר לחדר נוסף, איך שאני סוגר אותה היא נעלמת בקיר
ויש עוד דלת על קיר אחר, ועוד חדר ועועד דלת וחוזר חלילה, פתאום נכנסתי לפאניקה, הרגשתי כלוא במצב שאני לא יכול לשנות ולא משנה כמה אתקדם תמיד אשאר באותו החדר

כיום בלי לחלום אני מרגיש ככה, עדיף להיות שיכור כלוט ולא לדעת כלום מכלום, הבעיה שאני יודע, חקרתי בדקתי והבנתי
יש לי בעיה, ועכשיו כל האלכוהול שבעולם לא יעלים את זה, אני כלוא באותו החדר
כמו הבחור עם הצליאק מהמייל היומי, הוא לא רצה לעשות בדיקת דם כי הוא ידע
הרגע שזה יהיה וודאי הוא לא יוכל לברוח יותר, זה תמיד יהיה שם
אני לא רוצה להיות חולה, מוגבל, מתקלף מבפנים, נאכל ע"י מה שאני עוללתי לעצמי בשיטתיות במשך שנים
אני רוצה להיות כמו כולם
ממוצע כזה
לא טוב
לא רע
איפהשהו באמצע

אם לא הייתי בעבודה הייתי בוכה
מזל שיש פה עוד אנשים, הדמעות מצטברות, הראש מתחמם, הכאב מתחיל לזרום
הלילה לתאווה לא יהיה סיכוי, אני מקווה שלשינה כן יהיה

הגעתי הבייתה, אשתי גמורה מעצבים ולחץ, הילדים משתוללים, עזרתי להם להרגע, זה מרגיש טוב שיש לך השפעה כזו על הילדים, שה' ישמור אותם.
הגעתי לאישתי ישבתי לידה...ואז נשפך עלי הכל, כל העצבים, כל התיסכול, כל הבלאגן שהסתובב לה בראש, הרגשתי כל כך קטן, כל כך עלוב שאני לא יכול לעזור לה, הלכנו לישון מוקדם, כל כך רוצה לבכות מהכאב שלה

אבא, אני במחשכים, אי שם בתהום, אבל לאישתי לא מגיע לסבול בגללי; אנא ה' עשה שיהיה לה טוב, שלא תסבול בגללי, ממעמקים קראתיך ענני

חבר יקר,

לא קראתי ממש כל מילה מהדברים שלך, אבל עקבתי אחרי רוב ההודעות שלך, ואני חייב לומר לך שכואב לי. כן, כואב לי כי אני רואה את עצמי, מנסה לעשות את הבלתי אפשרי, מנסה להפוך לנורמלי, מנסה לגרום לעולם לעצור כדי שאוכל לרדת בתחנה כי בא לי כבר להקיא מכל מה שסביבי והכאב ראש והסחרחורת הופכים בלתי נסבלים.

הענין הוא שהיום אני יודע שיש דרך אחרת, ואחת השאלות הבלתי פתורות שמאוד מעסיקות אותי ומפריעות לי היא למה כל כך הרבה אנשים שסובלים לא מוכנים לעשות שום דבר בנידון ומעדיפים להמשיך לסבול?

אם אתה מעוניין בפיתרון - הוא קיים והוא בהישג יד. אף אחד לא אומר שהוא קל, אבל התוצאה שלו שווה כל רגע של השקעה.

אני מושיט לך יד לתמיכה, אשמח לעזור לך להתחיל את הדרך. האם תיענה לכך?

אתמול את ההודעה האחרונה רשמתי ממש מתוך המיטה
מתחבא מתחת לשמיכה מהסערה שקרתה בחוץ

אני מוכן לעשות כל צעד שיוציא אותי מהגיהנום שאני חי בו יום יום, המילים שאני כותב פה בפורום מחווירות לעומת החוויה עצמה אבל
חסרות לי מילים בכדי לתאר את התחושות וההרגשה

ב"ה היום התחיל כמו המשך של אתמול, כמו קפיצה כזו מעבר ל- 10 שעות שינה
שבאמצען יכול להיות שהתעוררתי אבל אני בטוח לא זוכר כלום.

כאב הראש שביקשתי אתמול עדיין מרגיש כמתבשל לו על אש קטנה, אפילו כאב ראש הגון לא מגיע לי.
נזכר בסיפור ההוא על הצדיק שידע שהדבר היחידי שיש לו לתקן הוא הראיה (לא לראות מראות אסורים), ויצר הרע החפש לו לאישה יפה והוא ראה אותו
ואז הוא לקח מסמרים לוהטות וניקר לעצמו את העיניים בכדי לא לראות, ולא הסכים למלאך רפאל שירפא אותו עד שהבטיחו לו משמיים שדברים כאלו הוא כבר לא יראה

וגם סיפור על אותו חסיד שהגיע לרבי הקודם של חב"ד וביקש ממנו שיקח לו את התאווה כי זה מפריע לו להתעלות,
אחרי שנים שאלו חסידים אחרים את אותו החסיד אם עכשיו הוא מרוצה והוא אמר שלפני שהוא ביקש זה נראה לו כמו דבר שהוא היה רוצה
אבל כיום הוא יודע שהוא לא יכול להתעלות למקומות שאליהם יכל להגיע אם היה מתגבר על התאווה ללא העזרה של הרבי.

למנסה להשאר שפוי, מרגיש מנותק מהגוף שלי, כמו הרדמה כזו, ערפל השינה כנראה שעדיין לא התפזר, עבר כבר חצי יום ואני עדיין עייף
שותה עוד כוס קפה, ה-2 במספר, מתפלל לראות נכון, לראות ברור, בלי ערפל

אני לא יודע את הפתרון

היום מסתיים ממש עוד מעט

עוד מעט ושוב נדלג על 10 שעות או פחות
היום היה יותר רגוע ההורים שלי קפצו לביקור ועזרו קצת עם הילדים
אשתי עדיין  בלחץ מקווה שהאנרגיה השלילית של אתמול כבר תתפוגג

לילה טוב לבינתיים

היי חבר אהוב,

גם אני מושיט יד לפיתרון. אפשר אחרת.

אוהב
הושיעה

לא יודע מאיפה אבל נחתה עלי אופטימיות קוסמית מוזרה

אני מחייך בלי סיבה, כותב תגובות באתר, מוסיף סמיילים, ועובד... לא מהר מידי
נראה שהערפל שינה את צבעו מאפור לצבעוני  :o
אולי אני בהיי?!?! לא נראה לי, לא זכור לי שלקחתי תרופות הבוקר, לא זכור לי גם אלכוהול ,ובאופן כללי הבוקר שנראה רחוק שנות אור ממני היה לא משהו הייתי נורא עצבני.
יש לי נזלת, הכאב ראש שהתפללתי אליו שלשום בוטל אתמול בערב עם מנה כפולה של עוגה, אחרי ארבעה טוסטים(שמן שכמותי)...בכלל אם זה היה תלוי בי סעודת שבת הייתה מכילה ^טוסטים _ועוגות ^{ובורקסים} _{וביצים קשות}....אבטיח וחוף ים, לאור ^לפידים תחת _צלונית כשהירח מאיר

מקווה שזו לא הדרך של התאווה לשאנן(הפכתי תואר לפועל) אותי

האדמו"ר הזקן כותב:



נראה כמו הצעד הראשון, נסיון להסיח את הדעת ואם לא אז הודאה בחוסר האונים שלי מול מה שמכריח אותי להתנהג נגד רצוני האמיתי.
למרות ששניהם נראים כמו הרצון האמיתי.
הפסקת שירותים של חמש דקות שהתארכה לשעה, בדיקת מיילים של דקה לפני השינה שהגיע לעמוד השחר, לא רציתי את זה, היו לי תוכניות אחרות, גנבו ממני את כל הזמן הזה.

היום ה - 5 במניין שאינו נחשב, כל יום רק להיום, תפילה חסרת משמעות פנימית כגוף ללא נשמה מבקש מהקב"ה לרחם חלקו שבתוכי, כי אני כבר מזמן הוכחתי שאינני מסוגל.

היום עובר בצורה מוזרה

התקשרתי לחבר, הדיבור עזר, בשעת הצהריים הרחוב מלא נשים, מכל הסוגים מכל המינים, איך אפשר לעבור ברחוב במצב כזה, עם משקפי שמש מנסה להסתכל מעל כולם
לא לראות אותם, לא בגללם, בגללי.
אחרי שיחה קשה עם אשתי, הייתי לא בסדר הבוקר, והיא כועסת, בצדק.
פתאום הכל נהייה אפור, העולם קצת פחות ידידותי, הרחוב התרוקן ואני יכול לעבור, אני כבר לא רעב יותר, מול המחשב, באופן ספייס שלי.

לא בא לי לשלוח את ההודעה הזו, היא לא מתאימה לאופי שלי, אני זוכר אותי...בן 25 ואפטימי, אנשים שהכירו אותי ביקשו מהסם שאני לוקח ואמרתי להם שזה החיים.
לא מתאים לי דיכאון, לא היום, ולא עכשיו

מזדהה. גם בהקשר לדיבור, היום שיתפתי והרגשתי איך אני משתחרר. פיזית.
וגם בהקשר לניתוק, להתנודדות זאת, למעלה למטה, כשמי שמפיל את הדומינו הוא תמיד גורם מחוץ לי

מרגישים את ידו הקרירה של היצר על הכתף?
אני מרגיש... היום הוא היום ה - ... שחכתי, רגע נבדוק . . . . . . . . . 7 היום השביעי (לוקח זמן לספור עם האצבעות)
כמו שמרגישים המצב רוח נעים ויש סיכוי קל לדכדוך באיזורים הנמוכים של היום (אחרי שיחת טלפון מסויימת)

אז 7 ימים, זה הישג, [טופח לעצמי על השכם], שומע הרצאה על משמעות השימחה ברקע http://www.hitgaloot.co.il/Play.asp?SongID=127
והנה עוד יום, הרגשה אמביוילנטית באוויר, מסוכן משהו.

דיברנו על ידו של היצר אז כן, כואבתי לי השן (עדיין אין לי זמן להתקשר לרופאת שיניים) אישתי במצב רע, וזה לא בגלל הנפילות האחרונות, חשבתי על זה לרגע והגעתי למסקנה שאם אי פעם ארצה לבטל את כל הטומאה שיצרתי בעולם אצטרך להגיד שמע שעל המיטה בכוונה 3 פעמים ביום ואצטרך להגיע לגילו של נח (או מתושלח) אז זה לא פרקטי, אז אני מבקש עזרה, מהיחיד שיכול לעזור בתקווה שאני לא רחוק ממנו כל כך שהוא לא ישמע... לא... לא בשבילי, שיפיל חבלי שינה על עיניה של אשתי, ועל עיניה של ביתי התינוקת שתוכלנה לנוח קצת.

מקווה לשיחת טלפון עליזה מאשתי, זה ממש יכול לרומם את המצב הרוח אצלי, אבל מתכונן לעוד שיחה עצבנית.
בימים האחרונים הייתי קרוב לנפילה, באחד הימים הקב"ה סידר לי חגורת צניעות(נשבר לי הראש של הרוכסן במכנסיים ולא יכלתי לפתוח אותו, וביום אחר סידר לי חבר שענה והעביר לי קצת אנרגיות חיוביות להמשיך איתן את היום, מעניין מה יהיה היום, מקווה לטוב כי יש לי עוד המון שעות מול מחשב, חלקן בפרטיות מוחלטת[הצילו!!!]

שיהיה יום שקט