הי הכל לטובה
גם אצלי זה ככה, אני רואה תמונה חטופה של משהו חצי מגרה והמוח המעוות שלי כבר עושה מזה מטעמים.
השיטה שעובדת עלי זה להיות עסוק במשהו (פתאום לעשות ספונג'ה בכל הבית, לתקן את האוטו, לשטוף כלים, לרוץ 10 קילומטר העיקר לעשות איזה פעילות פיזית מעייפת ואינטנסיבית שלא נותנת מקום למחשבות) אחרי זה אם אישתי בבית לבקש ממנה שתקלח את אחד הילדים באמבטיה לילדים(יש לנו גיגית שהילדים ממש נהנים לשחק שם במים, ולהתקלח כשהם מנצאים שם (אני לא מעז להתקלח כשאשתי לא בחדר האמבטיה) ואז ללכת לישון, במיטה להתחיל את מחזור השינה עם מחשבה על חדר חשוך, מאוד, ללא חלונות(זו הדרך שלי לרוקן את הראש ממחשבות) ולקבל את חוסר ההכרה המבורך שבא בעקבות זה.
אצלי כל חריגה מהסדר הזה יכולה להגמר בנפילה, אם אשתי לא בחדר האמבטיה אני הולך לישון ללא מקלחת.
הרעיון הוא שהתמונה שעלולה לגרום לך לנפילה מאוכסנת במוח בזיכרון לטווח קצר שהוא אם לא חושבים על זה שוב ושוב נעלם מהמוח לאחר בין 40 דקות לשעה וחצי.
אם חושבים על זה לעומק זה עובר לזיכרון לטווח בינוני שלוקח לו בערך 3-4 ימים לדהות ואז הנפילה היא כמעט וודאית (לי אין סיכוי נגד נסיון של כמה ימים).
במקרה שאתה רואה שאתה מתחיל לנפול תנסה לנשום נשימות קצרות במהירות זה מעלה את קצב פעימות הלב ומפריע לריכוז
מקווה שהמידע הזה עוזר לך
מאחל לך סיעתה דשמיה גדולה מאוד
ולילה נטול ארועים