לכל הכותבים והמגיבים, ובייחוד לזלמן, moved, משה מנסה, משוש חיי, מוטי ראוי, ועוד מספר אנשים מדהימים שמלבד הכינוי שלהם אני לא מכיר אותם אישית אבל אני מרגיש קרוב אליהם.
בחמישה ימים האחרונים הייתי פעמיים במצב שבו לפני שלוש שבועות הייתי נופל, ואז נזכרתי בפורום, נזכרתי בכאב של כולנו, נזכרתי בניסיון לעמוד ב90 יום, סגרתי את המחשב ויצאתי לעשות משהו אחר.
אני לא יכול להסביר איזו הרגשה טובה זו הייתה, והכל בזכותכם.

תודה שיש לי חברים מיוחדים כל כך.
נתן

נתן,

אין צורך לנסות להסביר במילים את האור שכולנו חשים כאן. יש כל כך הרבה סיבות לחוזק שאנחנו מקבלים כאן בפורום, אבל אתה כתבת את החשובה שבהם, העבודה היא כבר לא בעיה אישית שלי, עכשיו היא בעיה של כולנו ביחד. אני כבר לא יכול להרשות לעצמי ליפול, יש לי חברים טובים שיחזיקו אותי.

עלה והצלח למען כולנו.

אחי היקר, כמה טוב לשמוע את מה שאתה כותב.

ביום שישי שעבר (לא האחרון) הייתי בדיוק אחרי סיום התשעים יום והיה לי יום קשה בטירוף. היה חם והרחובות היו נראים לא טוב וזה הצטרף לכמה טריגרים מיום קשה במשרד ובקיצור התחלתי לא טוב.

קפצתי לפורום, כתבתי קצת ואחר כך יצאתי לריצה המועדפת עליי של 5 קילומטר וכשחזרתי כבר הייתי אדם אחר. אני ממליץ בכל פה על התעמלות קבועה, זה דבר אדיר ומשחרר באופן לא ייאמן.

ראיתם המירוץ למיליון את משימת הגמר ? למי שלא בואו תראו מה היה שם,המשימה הייתה להחזיק אחד את השני מבלי ליפול מהחבל עד שיגיעו לסוף הדרך,ככה זה פה חברים תחזיקו אחד בשני כל יום קשר,כל היום לשמור אחד על השני לחזק,ולאט לאט תבוא ההצלחה אשריכם ישראל !!