אני עדיין כאן,
אתמול היה יום נקי, גם היום.
אבל שבת, שבת זה סיפור לא תמיד קל בשבילי.
מבקש מה' שיתן לי להעביר את השבת בנקיות, ואם אפשר אז גם בשמחה.
שבת שלום לכולם!

שבוע טוב חברים, וחודש טוב
מקווה שהשבת עברה בצורה נקייה

סוגרים בחסדי השם יום 6 בנקיות
מתפללים ליום נקי גם מחר
בע"ה

חודש טוב ושמח לכולם! אתמול הייתה לי בריחה, אני בורח מהמציאות כי אין לי כוח להתמודד איתה ולעשות את הדברים הנכונים.
ב"ה ששומר אותי בכוחו נקי למרות הכל. נקי 3 ימים!

יום השביעי....

הראש כל הזמן מנסה לברוח  :-[

משתדל להחזיק...

שאלה לקבוצה:

א. אם כל אחד יכול לומר כמה ימים הוא נקי- שאדע מה הולך...

ב. אני אשמח אם כל אחד לא יתחמק ויכתוב מה קרה לו היום, ולא ביטויים שלא משתמע מהם מה בדיוק קורה...

אוהב אתכם!

בהצלחה לנו...

ואולי יהיה ונהפוך הוא בחודש הזה..

טוב, אני אשתדל לענות בכנות.
ב"ה יום שלישי לנקיות. מאז הנפילה האחרונה אני ממש מרגיש רצון יותר גדול ללגום ברחוב.
ולצערי היום היו יותר לגימות, וקשה לי לקבל את זה. מצד אחד מדובר בדבר כ"כ פעוט, בסה"כ מבט אחד! ומצד שני אני כ"כ מחפש אותו וכ"כ קשה לי לוותר עליו
שאני מרגיש נורא חלש בזה שאני זקוק למבטים שלא מביאים לי כלום חוץ מהנאה קצרצרה.

ב"ה אסירותודה על חברים חדשים היום במילואים. למרות שיש קצת חששות וקצת חוסר חשק, אסירותודה שיש כאן חבר מהמחלקה המקורית שלי שעושה את המקום ליותר רך ומוכר.

שנזכה לעוד יום נקי! באסירותודה!

סוגרים יום שביעי נקי ב"ה.

***

חשוב לזכור, כפי שכתוב במדריך, שהמסע רווי תחושות לא פשוטות להתמודדות, בגלל שההתמכרות כה חזקה. אך אין ברירה. העובדה שנהיה מודעים לכך שתחושות אלה צפויות, היא שתקל עלינו לגבור עליהן. לא להתרגש. אם יש התעוררות של ההתמכרות פשוט לא להתרגש. לעשות משהו אחר. זה גל, וגלים מרעישים כשהם מתקרבים אך סופם להתנפץ ולהתמוסס.

ידידי, אשר יגורתי בא לי, בשבת בצהריים נפלתי.

היום היה יום לא כל כך פשוט, לקראת השעה תשע בערב הרגשתי צורך לפרוק את כל התחושות שלי מול המחשב.
לשמחתי נזכרתי שיש קבוצה טלפונית, התקשרתי בעשר והקשבתי קצת, היה בזה משהו מרגיע, והצלחתי להתנתק מהמחשב.

אני אגיד את זה בצורה הכי פתוחה שאני יכול מעל דפי הפורום:
אני צריך לעשות חושבים ביני לבין עצמי אם זה מתאים לי ואם אני בכלל מסוגל.
הדבר שהכי מפריע לי זה שאני רווק. זה מלווה באכזבות ותסכולים שאני לא יודע איך (אם בכלל אפשר) להתמודד איתם.
אני יודע שיש כאן נשואים שנמצאים באותו מצב ושהנישואים לא פותרים את הבעיות, אבל אני פשוט כמה (מלשון כמיהה) לקשר.
יש עוד עניין (שקשור לאותו נושא) אבל אני לא יודע עד כמה אני מסוגל לפרט לגביו.
בכל מקרה, קשה להעביר בכמה שורות את מה שאני מרגיש.

שיהיה חודש טוב,
לילה כיום יאיר

שלום לכולם.
ליאיר - אשמח לדבר כשתוכל... יש לי איזה רעיון, אל תשכח שתמיד יש מישהו שוב אותך!

לילה כיום יאיר - אני כל כך מזדהה עם הדברים שלך! אשמח להיות בקשר ולספר לך מה עוזר לי וכן לצעוד יחד.

דבר אחד כולנו צריכים לזכור - אנחנו לא לבד יותר, ותמיד יש חברים שאוהבים אותנו למרות מי שאנחנו חושבים שאנחנו!

אחרי שכל המפרשים נתמלאו להם מחדש ברוח ממלאת...

נפלתי.

מגרדים כוחות להתחיל שוב מחדש, בפעם המי יודע כמה.

כמה מצפון יש לי, כמה אני כועס על עצמי- איך פגעתי באשתי, בקב"ה, בעצמי.

מסתובב כל היום הזה בכאבי לב מעצבנים. בקושי הצלחתי ללמוד היום.

המחלה הזאת לקחה לי את החיים. לקחה לי את כל השמחה שבי, את כל האנרגיות שבי, את כל הרצון לשנות ולהתקדם, את השמחה של אשתי, את האמון בעצמי, את הקשר החם שהיה לי עם ה'.
את החיים שלי.

יש סיכוי שאני בכלל יצא מזה???
אני יודע שאני כותב את הדברים בשעת צערי, אבל אני מתקשה להאמין שזה יקרה. זה גדול ממני.

אחד התירוצים על הרמב"ם בהלכות תשובה, לגבי הבחירה חופשית, זה שאם אדם חטא כל כך הרבה- אז נשללת ממנו האפשרות לבחור. זה העונש שלו.

זה העונש שלי?



חברים, אהובים. שמתי לב שהיו פה הרבה נפילות בקבוצה שפתחנו רק לפני כמה ימים. כל אחד כותב פה הודעה על איך נפל.
זה מאוד מייאש, אני חייב לומר.

ודבר אחרון שרציתי לכתוב, זה שמי שמצליח לתקן את הדבר הזה- בעצם עשה את הדבר הכי משמעותי בחיים שלו, וכל ההתרשלויות מהדברים מסביב מוצדקות ביחס לחומרת העניין הזה, גם אם אחרים מסתכלים עליך ולא מבינים למה אתה מבואס וחסר סבלנות ושמחה- זה שווה את זה אם בסוף הדרך תתקן את המידה הזאת ותהיה בעל תשובה אמיתי.

אני גם חסר שמחה וסבלנות בימים האחרונים,
וגם נופל.

תחתית האדם.

חברים.

הקבוצה הזו לא תתפרק. פשוט לא.

אנחנו קבוצה לטוב ולרע. כשכולנו נקיים כולנו מקבלים דחיפה להמשיך. כשמישהו קורס זו תגובת שרשרת.
אני מקווה שלא נשארתי הבא בתור שמועד לנפילה במסע הזה.

בכל מקרה יש לנו פה אלונקות ומי שצריך נסחב אותו קדימה. אל תוותרו עכשיו. אם האויב רודף אחריך ונפלת, תוותר? תיכנע לחלוטין?
עכשיו זה השלב במסע שלנו שאנחנו לא הכי נקיים, מלאי בוץ ורפש, אבל צריך להחזיר מלחמה שערה ליצר התאווה הארור. ביחד.

שאף אחד לא יחשוב שאם הוא נפל הוא נפלט מהקבוצה הזו. זו עצת היצר. זה המשך ישיר לנפילה בתאווה.

אז מה הלאה? לא אכפת לי איך נקרא למסע הזה. 90 יום, 180 יום או אלף יום. בשלב הזה של המסע כשהקבוצה ספגה נפילות, נסתכל על כאן ועכשיו. נתייחס למסע כאל מסע לעבר יום 1 של נקיות. וזהו.

אוהב אתכם וכאן לתמוך, גם בפרטי.

מאז הנפילה בשבת עדיין לא נפלתי.

אני עדיין כאן, ממשיך הלאה.

שמח לשמוע שבחרת להישאר איתנו.
שים לב, אמנם עניין של סמנטיקה אבל יש לזה משמעות - כתבת שמאז הנפילה בשבת "עדיין לא נפלת", כאילו היצר יושב עם סטופר ומחכה שנמעד. עכשיו חודש אדר, זמן טוב ל"ונהפוך הוא".
זכית מאז הנפילה האחרונה ליומיים שלמים נקיים. שני יהלומים נדירים שנמצאים רק אצלך, הולכים איתך הלאה, לתמיד. כדאי לשים את הדגש על ההישגים שלנו ולא על ההפסדים. מאז שהתחלנו את המסע אתה במאזן נפלא, לא?

יש לנו קבוצה נהדרת.

יש הגדרה מסוימת לקבוצה? - נשואים, רווקים, צעירים, בוגרים... סתם שאלה?

אחי היקר, עיין אחורה בשרשור ותראה.

מה שלומכם חברים?