נפלתי.

ביום השמיני- נפלתי. כמעט הגעתי למשוכה הראשונה של 10... כמה חבל!

חברים, זה לא יגמר לעולם?!?! דיי עם זהההההההה דייי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

נמאס לי!!!!

אתמול היתה לי אפשרות להיות לבדי בבית עם המחשב- וברחתי מזה. הלכתי לאיזה חתונה רחוקה של מישהו- ובלבד שלא אגיע לזה! באמת השתדלתי להתרחק, לקחתי את עצמי בידים... אמרתי לעצמי שהרצף הנוכחי לא ישבר....

והנה זה בא.

לעזאזל. נשבר לי. נמאס לי.

לעזאזל.

יגאל היקר, כואב את כאבך.

אבל גם שמח בשמחתך שהיצר מסתיר ממך.
אני לא יודע אם שמת לב, אבל היצר נותן לך תחושה שנכשלת טוטאלית גם במשימה הזאת, בעוד שהוא זה שנכשל במשימה להפיל אותך...

שמת לב שסיימת את הצעדה הזו עם 80% הצלחה?
זה נהדר! תסתכל על 80% הכוס המלאה, ולא כפי שהיצר רוצה שתסתכל על 20% הכוס הריקה.

מחכה לשמוע מה היעד הבא.
אשריך

מה היעד הבא?.... אין לי מושג.

אולי שוב להשיג 10 ימים?

אני מאוד מתוסכל. מאוד.

אשתי כל כך עצובה פה לידי. אני מרגיש כל כך רע עם עצמי. באמת.

נמאס לי

הייתי ממליץ לקחת את השיא האחרון ולשבור אותו (9 לפחות).

וחוזר וממליץ לא לקחת ימים נקיים כמובנים מאליהם! הצלחת יותר משנכשלת חברי.

פה תמיד.

קצת פורק, ברשותכם.

אני שוב במדבר הזה. המדבר שלא נגמר. פשוט כל כך גדול שזה לא נתפס כמה שהאדם בתוכו קטן. המדבר הארור הזה. איך יוצאים ממנו? זה כאילו נקבע לך שפה תהא קבורתך לא משנה מה.
אתם יודעים כמה פעמים ניסיתי לצאת מהמדבר?
פעם הלכתי מזרחה, הלכתי הלכתי הלכתי... ימים, חודשים, הרגשתי שאני כבר שם- בטוח שהמדבר נגמר- כי כמה אפשר ללכת- חייב להיות לזה סוף, לא?

אבל לא היה. כל יום נדהמתי לגלות שבאופק יש רק מדבר ומדבר. נו טוב, נלך עוד יום- בטח מחר האופק יראה אחרת... אולי הנוף ישתנה סוף סוף... ועוד יום שרואים רק מדבר. ועוד.

והימים הם עוד בסדר, אבל הלילות פה במדבר הזה, הלילות.... כמה סופות וסערות, רוחות עזות שאומרות לך "אין לך סיכוי... המסע הזה כישלון" ואתה נאחז במה שרק אפשר- אבל בסוף אתה מתייאש, קורע על הרצפה, קורס באין אונים, ואומר לעצמך- טוב. אז אני תקוע במדבר לכל החיים, בוא נשלים עם זה כמו גדול.

ואחרי כמה זמן של באסה אתה נזכר מאין באת. אתה נזכר במשפחה שמחכה לך, בעבודה, בחיים, בחברים, בגיטרה שלא נגעת בה כל כך הרבה זמן. בספרי קודש שלא למדת מהם כשעוד יכולת...

אז אתה מחליט ללכת דרומה הפעם. במרץ, בראבק. אתה הולך והולך, והפעם זה בטוח זה!

יום, יומיים, לילה קר, סופה, שבוע, שבועיים, חודש, חודשיים.

ושוב הריטואל, והיאוש וההבנה שהמדבר הזה פשוט לא יגמר וזה משהו שאיתו כנראה חיים לתמיד.

ושוב אתה נזכר בחיים שיכלו להיות לך ברגע זה. באשה, בילדים, בתורה, בתחביבים, בחברים, במה שיכולת לשנות בזמן שאתה תקוע במדבר הזה... כמה יכולת לשנות... אם היית מנצל את הזמן...

ואתה אוסף את כל כוחותיך שנותרו, ממלא את המפרשים המחוררים ברוחות חדשות של תקווה, לעזאזל מאיפה יש לי כח לקום כל פעם למסע החסר סיכוי הזה נגד המדבר האדיר הזה???

הפעם מערבה...

ושוב מתייאש.

ושוב אוסף את הכוחות האחרונים, שלא האמנת שעוד נותרו לך כוחות כאלה, ומגייס את כל מה שיש, והולך צפונה...

הולך... הולך... חדור באמונה שזה זה. שהפעם אני אצליח, אני אצא מזה...

כמה שבועות יפים של תקווה ואמונה- אבל בסוף שוב יאוש, נפילה, הפסד צורם, הפנמה שאתה לא מסוגל לזה, שזה מעל כוחותיך, שסתם חשבת שאתה אדם חזק שיכול להתמודד עם כל דבר בחיים, כפי שהיה עד עכשיו, אבל הנה, בפעם הראשונה יש משהו גדול עליך. ההבנה הזאת כואבת כל כך...

מרים את העיניים ומביט סביב.

רגע, הרי זה אותו המקום בדיוק שממנו יצאתי למסע הזה!! חזרתי לנקודת ההתחלה. מזרח- דרום- מערב- צפון... איזה אדיוט. אני סובב סביב עצמי במדבר הזה... אם רק היה לי מפה, והייתי יכול לנווט את כל כוחותי ולמרכז אותם למקום אחד, למסע אחד חזק ומושלם- מי יודע? אולי המדבר הזה היה נגמר...

ואיך בכלל הגעתי למדבר הזה מהחיים היפים שהיו לי??? מה עשיתי לעצמי???

לבחור מרצון לעזוב את כל החיים וללכת למדבר שממה שממנו לא אוכל לצאת?!?!? רק אדיוט יעשה דבר כזה!!! איזה טיפש אני!!! ה'!!!! למה נתת לי להגיע לכאן?!? תעזור לי לצאת!!!! בבקשה!!!!!!!!!!!!! אני רוצה שוב לחזור למקום שממנו התחלתי....

אולי בעצם המדבר הזה לא קיים וזה רק בדמיון שלי? אולי אני חי באותו המקום בדיוק שבו הייתי- ואני חושב שהוא מדבר נוראי? אולי אם אנסה להסיר את המבט הזה שאני במדבר- אראה שאני בדיוק באותו המקום, ואז אולי אשחרר את עצמי מהמדבר הזה?!

או שמא אלו הזיות שפוקדות אותי מרוב הליכה במדבר הזה במשך 12 שנה. התחלתי להזות! מה המדבר הזה עשה לי...








לא יודע.

מחשבות שמתרוצצות... לא מעובד, ולא מסודר.

סתם פורק את שעובר עלי.

לילה טוב לכולם.

יגאל, המילים שלך פשוט מדהימות, המדבר הזה גם אצלי קיים, ממש משל יפיפה, התחברתי...
אנסה לעזור לך כיצד המדבר שלי התחיל לפרוח ולראות כיצד לאט הוא הופך למקום ישוב.
ימים קשים הם ההליכה במדבר אין ספק, צריך ללמוד להביט מעלה ולזכור- יש שם משהו למעלה שמכוון אותי, יש משהו למעלה שמחכה וממתין שאני אמסור לו את המושכות!
קשה להאמין בזה, אבל זה עובד, מה שצריך זה להבין איך בדיוק מוסרים לו את המושכות, את הדבר הזה התוכנית מלמד אותי...
איך? הבנה אמתית שאיני לבד, יש לי חברים, אני מדבר איתם נעזר בהם, חושף את עצמי כלפיהם, מאזין לבעיות שלהם ואומר "אוהב אותך אח יקר שלי". נעזר בחברים שלי להבין
שיש מישהו שם למעלה שמסתכל עלי, שנמצא בתוכי ועד היום לא נתתי לו מקום בכלל, הריקנות התשוקה והתאווה הובילו אותי למקום אחד לו התרגלתי בכל שנות חיי, אך היום
אני יודע שאני יכול למלא את זה במשהו שונה, בדבר אחר, המילוי מגיע מתוך מקום של הבנה שאפשר למלא אותו בתוכן אחר, תוכן אמיתי,
נכון גם היום קשה לי, עצוב לי, אבל לא בגלל התאווה בגלל שסתם החיים לא פשוטים, אבל אני מעדיף כך מאשר להיות עצוב בגלל החברה הישנה שלי שביקשתי שתעזוב אותי.
כיום היא יושבת בשקט, מקווה שהיא לא מחכה לשעת כושר לתקוף, אני עובד על עצמי שגם כאשר תבוא תקיפה אדע כיצד להיכנע ולהוריד ראש שהיא תעבור ולא אפגע... כן זה קורה גם אחרי נקיון גדול, צריך לעמוד על המשמר זה תאווה חזקה אך אני יודע דבר אחד שגם ממך אני שומע אותו- לא רוצה יותר!! לא רוצה לחזור למקום בו הייתי!!
אני כל הזמן חוזר לעצמי על המשפט הזה, ומסתכל על צעד 1 שעשיתי, איפה הייתי ומה אני היום, אין ספק שהיום אני מעדיף את חיי.
אוהב אותך אח יקר שלי, מקווה שרק תעלה מהנפילה הזאת, ואם אתה צריך עוד עזרה של חבר, אז בשמחה!
שיהיה לך פורים שמח!!

ידידי, אני לא רוצה להעלם סתם כך, אז רציתי לעדכן שהחלטתי לוותר על הקבוצה.
אני בטוח שיש לכולם רצון טוב, אבל אני לא יודע עד כמה זה עוזר לי בהתמודדות.
אני צריך לעשות חושבים ביני לבין עצמי, איפה אני עומד, איך אני מגדיר את המצב שלי ומה הציפיות שלי.
יש לי בסך הכל התמודדויות לא קלות ואני לא חושב שאנשים יכולים להרגיש את מה שאני מרגיש. יכולים לגלות הבנה, אולי לתת איזו עצה, אבל בסופו של דבר אני צריך להגיע למצב שאני מסתדר עם עצמי.
היום בעזרת השם אסיים את היום השישי לנקיות. יש לי הרבה מחשבות שמתרוצצות לי בראש ואני מקווה ללכת לישון רגוע.
אז שיהיה לכולם המשך יום נקי ובהצלחה.

בבקשה.... אל תפרקו את הקבוצה.... בבקשה

שלום לכולם!
אנחנו לא נפרק את הקבוצה! יגאל היקר, כ"כ קשה לי לשמוע על הנפילה, האמת שאני נמצא באותו מצב (אולי אפילו יותר גרוע, בשבועיים שלוש האחרונים אני נופל ונופל ונופל, בערך 5-6 פעמים בשלוש שבועות האחרונים.) הקטע שכתבת אח"כ עם המדבר פשוט מדהים, הלוואי והייתה לי יכולת כזו לכתוב את התחושות ואת הרגשות בצורה ציורית ובמשל. אני בקושי יודע לשתף בתחושות שלי בלי למרוח את זה בכל מיני תירוצים והאשמות.

בפעם האחרונה שנפלתי- במוצאי פורים ירושלים בערך בין 2 ל3 בלילה, פשוט לא האמנתי שאני שוב נופל, לא יכול להיות! לא שוב, פשוט נמאס לי, במקום להמשיך ליפול כמו שקורה לי פעמים רבות או ללכת למקלחת ולנקות את עצמי, פשוט תפסתי שמיכה ולקחתי כרית לרצפה (בשביל לא ללכלך את המיטה) שמתי בגד שגם ככה צריך כביסה, ביני לבין השמיכה כדי שלא ילכלך אותה ופשוט הלכתי לישון, הייתי חייב לברוח, לא יכלתי לסבול את המצב הזה שוב. לא יכול!! נמאס!!! זה פשוט לא כיף וזה סבל טהור אז למה אני ממשיך לעשות את זה? בסדר הבנתי שאני צריך להיות מחובר אליך ולעשות את רצונך אבל למה ליפול שוב?!

עברה לי גם מן מחשבה כזו, אם אני הייתי במקום אבא אוהב לא בטוח שהייתי נותן לי לקום בבוקר. חבל. אבל ברוך ה', שלא הקשיב לי ונתן לי עוד הזדמנות, כי באמת אני כן רוצה להיות נקי וכן להיות בהחלמה. אז זהו, ב"ה אני מקווה לסגור עכשיו שני ימי נקיות. ומקווה שלא אחזור עוד לגיהנום. אלא רק לחיבור עם ה'- תמיד לתמיד.

נ.ב סליחה שהברזתי מהקבוצה, היה לי ניתוק רציני בימים האחרונים. אשמח שתשלחו לי תזכורות אם זה לא קשה לכם (כך אני רואה אותם במייל), אני צריך עזרה בנושא הזה. תודה!

שלום חברים, מצטער על ההיעדרות הארוכה.

לאחר 25 יום מצאתי חלקי בין הנופלים.

מתחיל מסע נוסף - יעד ראשון - ר"ח ניסן. מוזמנים.

אוהבים אותך אחי היקר!
באמת שכאן "צרת רבים" היא לא חצי נחמה ואפילו לא רבע. אחרי שאנחנו יודעים כמה כואבת הנפילה...

המאבק הזה להמשיך ולהחלים הוא זה שעושה אותנו לאנשים גדולים! שנזכה כל יום רק להיום- להחלים כאילו נפלנו אתמול.

חיים טובים לכולם! ושבת שלום!
הבוקר פתחתי את היום הרביעי להחלמה ומקווה לסיים אותם בנקיות.
ב"ה ימים טובים ויותר שמחים עוברים עליי- מתנות מהש"י!

חזרתי לבית בישיבה ומיד התאווה התחילה לפעול- קצת זכרונות מתאוות שראיתי בסרטים, וגם בזמן האוכל הסתכלתי על עיתון ובלי לשים לב ראיתי שאני קצת מתחיל ל'השתמש' בו. אסירותודה על כך ששמתי לב לזה והפסקתי. וגם עכשיו כשבאתי למחשב לראות תגובות שמתי לי מוזיקה ברקע ואז שמתי לב שזו מוזיקה שבפעמים האחרונות לאט לאט נגררתי ממנה לתאווה אז ב"ה גם הפסקתי אותה. מקווה שבעקבות השיתוף אחפש יותר חיבור איתכם ועם ה' ולא בתאווה! תודה שאתם איתי!

ב"ה יום שישי לנקיון מקווה לסיים אותו בנקיות.
לצערי אחרי מוצש"ק התחלתי לברוח מהמטלות שיש לי. ב"ה כן נתתי שירות בבית ועזרתי הרבה בנקיון הבית, אבל בדברים האישיים שלי- עבודות ולימודים אני עדיין תקוע ובורח. מתפלל לקבל כוחות ורצון ואומץ לעשות אותם.

חשבתי כשראיתי את הכותרת של הקבוצה שלנו "קבוצת מסע 90 יום" כמה עברנו מאז ואפילו השאיפה של ה90 ימים נראה לי השתנתה.
אני חושב שכמכורים אנחנו צריכים לספור כמו בנ"י במדבר- ספירת העומר- בלי יעד ובלי סוף ידוע מראש, כי באמת כל יום הוא מתנה!
וכל יום מגדיל את הצפייה לדבר שאנחנו מקווים אליו החיבור עם אבא אוהב!

אוהב ומקווה לספור איתך כל יום מחדש

שלום לכולם.

התגעגעתי.

מצטער על ההיעדרות, לא הייתי ליד מחשב כמה ימים.

אני סוגר 12 ימים כרגע מאז הנפילה הארורה. ימים די קשים- היו קטעים שכמעט הלכתי לשם- אבל משהו החזיר אותי.

אני סוגר 12 ימים ומרגיש שאני מרמה את עצמי ואת כל העולם. כאילו- 12 ימי 'נקיות'. ממש. כל היום הראש נמצא במקומות אחרים, ל מי אני עובד...


לצערי חייב לסגור פה כי חברים נכנסים, אבל ממש אשתדל לכתוב עוד כמה דקות.

מאוד שמח שאתם כאן, ואני מבקש מאוד מכולם לא לעזוב, ולהאחז במה שעוד נשאר לנו

ב"ה היום התחלתי את היום השביעי לנקיות.
מקווה לסיים אותו נקי.
אתמול בלילה החלפתי ספונסר ואני מקווה שזה יעזור לי להחלמה.
הוא נתן לי הרבה משימות לעשות ואני מקווה שאצליח לעמוד בהם וארצה לעשות אותם באמת.

לצערי כל הבוקר אחרי התפילה הייתי בבריחה, במחשב, בנס אני עדיין נקי.
מתפלל להפסיק לברוח! אוהב וצריך אתכם!