באמת שתבתי מהלב משהו ארוך בשלוש לפנות בוקר על חשבון שעות השינה הבודדות שלי.

למדתי מזה רק דבר טוב אחד והוא שאפשר להיות יותר מיואש ואומלל ממה שהייתי לפני שנרדמתי על המקלדת...

אעדכן למי ששאל על  הנקיון- אני נקי כבר חצי שעה.

זה לא כי אני מגניב שתמיד רואה את.הכוס המלאה אלא כי יותר קל לכתוב זמן נקיון כרגע מאשר את זמן הנפילות- זה יוצא פחות פרטים...

אני מצטער על הייאוש שמטפטף לי על המקלדת טאצ' אבל בפוסט הקודם זי"ע הסברתי את מקורו והזהרתי לא לקחת קשה...
לילה טוב

אני מתלבט אם אני מאד עצוב על זה שאף אחד לא עוקב אחרי או שזה דווקא נחמד לי.
בימים האחרונים אין לי שום קשר לתכנית ואני שקוע עמוק בנפילה מתמשכת שנעצרת רק כשהפלאפון לא בהישג יד (שבת/ שבוע שטח וכד') וגם אז רק כשאין סיבה מסויימת ליפול (בעסה רצינית/טריגר כלשהו).

במקום מסויים אין לי כח להתמודד עם זה ולכן הריחוק מהתכנית- אבל מאידך אין דבר שאני רוצה כמו להנצל מבור הצואה הזה!

הייתי נקי השבת אבל זה עבר.

מתי תהיה הנפילה הבאה???
מי יודע.

אני דווקא ממש עוקב אחר הודעותיך...




מצטט כאן משהו שאמר לי חבר ותיק, שנפל חזק מאוד לפני ההחלמה, כשהבעתי בפניו חשש מנפילה למחוזות שטרם הייתי בהם.
הוא אמר לי: "אם תעשה צעדים זה בטוח לא יקרה, אם לא תעשה צעדים זה בטוח יקרה".
מקווה לעשות היום צעדים...

אמת לגבי אי עשיית צעדים וניתוק, לגבי עשיית צעדים וחוסר נפילה, טרם התוודעתי לדבר.  בעז"ה מקווה שזה באמת כך!

חוזר להיות מחובר לאחר שמיום ראשון הייתי בשטח. היה לי שבוע של בלבלות מישהו אמר לי שאני אמור להשתחרר (זה נכון אבל אני אחסוך מכם את הפרטים) בו ביום וכרגע עד עכשיו לא ברור אם זה קורה או נדחה לסוף תמוז. מה שגרם לי להמון בלבולים ודילמות (כמו לדוגמא השמחה 'לצאת לחופשי'  מצהל מול האחריות למחלקה שאני בה וכו') ומצב רוח מאד שביר- נס שהייתי בשטח ולכן  היה קצת קושי בביצוע 'פריקות מתח' מהסוג הבעייתי(לא שזה לא קרה אבל רק פעם אחת- הבוקר).
כרגע  תוך כדי כתיבה בפורום אני מחכה לפלאפון שיטען ויהיה מוכן לשעות הרגע בערב שבהם אוכל לבצע את זממי.
שוב תודה לכולם על השיתוף והמעקב. נתפלל לטוב- יותר מזה אין לנו.

[כרגע  תוך כדי כתיבה בפורום אני מחכה לפלאפון שיטען ויהיה מוכן לשעות הרגע בערב שבהם אוכל לבצע את זממי.]
חבר יקר זה נראה כמזמין את הנפילה הבאה
שיהיה לך המון הצלחה

זה לא  רק נראה זה אכן מכין (וזה גם קרה לפני מספר דקות) וכתבתי את זה כשיתוף של המקומות אליהם אני בורח במקביל לעשיה חיובית.
אם יש מישהו שרואה בדברים שלי איזשהו יאוש מוגזם וביטויים של ויתור (שלילי) הוא לא טועה לצערי אבל בכל זאת אני עוד כאן כי אני יודע שאין לי שום מקום אחר בעולם- ומי יודע אולי ההשתדלות המינימאלית הזאת תעשה משהו.
מודה לכל החברים שמנסים לעזור.
מודה לה' על זה שהוא שם איפשהו.
וזהו

אתה מוזמן להתקשר ולשתף!
אחרים הגיעו רחוק ממך והפסיקו בזכות התכנית אין סיבה שגם אתה לא תצליח!

צהריים טובים- דווקא היה יום נקי מאז הפעם האחרונה- ועד הפעם הזאת זה נשמע עלוב להתפעל מזה אבל לקום בבוקר ולישון באותו ערב נקי זה לא משהו שקורה לי הרבה -כשיש לי אמצעי נפילה זמין- בתקופה האחרונה...

אני לא ממש בתכנית, לא צועד לשום מקום ואפילו לא עושה שרירים על התאווה, אבל לפעמים שומר פתאים ה'...
אני לא יכול להגיד שאני גם לא מתפלל על זה או עושה חשבון נפש... אבל כזה של פעם, לפני התכנית (שאף פעם לא התחלתי באמת) אלא סתם- בכי לה' שישמור אותי שפויי. אמנם שערי דמעה אצלי קצת נעולים אבל בפנים אני לא מייבש את.הדמעות לרגע כבר כמה שבועות שאני לא מפסיק לבכות כמו תינוק עייף ורעב שלא מתייחסים אליו.
וכמו אותו תינוק אני לא באמת יכול לעשות משהו מעבר לזה אבל אני גם לא מסוגל להפסיק לבכות... כואב לי, אני מכאיב לעצמי אבל אני לא יכול למנוע ממני להמשיך בזה ואני צריך שאבא יושיע אותי... אין לי עוד אופציה בכלל....

שבת שלום.

אתה לא מוכרח לבכות לכאוב ולסבול...
אתה יכול להרים אלי טלפון. ננסה למצוא דרך ביחד.

אוהב
הושיעה

תודה הושיעה. אני מקווה שמתישהו אני אצליח לקבל את הצעתך.

היתה שבת רגועה ויפה והכי חשוב- נקיה. מחר יורדים לשטח לשבוע מעייף וקשה מאד (תרגדי"ם למי שזה מעניין אותו) ולא מחובר לאינטרנט - או לפלאפון בכלל- לטוב ולרע.
מתפלל לנקיות ורוגע נפשי.

שבוע טוב ונקי- בזכותיה דבר יוחאי.

עבר עלי שבוע קשה מהסוג הטוב.
הרבה עבודה מאד קשה, לחץ גדול ועייפות אדירה.
מאידך הרבה סיפוק ובחסדי ה' גם נקיות מאז יום שישי בצהרים- תקופה באורך שכבר כחודש לא היה לי.
עכשיו קצת מתחילים להכנס הרהורים בעיתיים.
מתפלל לטוב.

לילה טוב-
אסירות תודה על: יציאה הביתה מוקדמת כצ'ופר למחלקה שלי, ביקור אצל אח שלי בישיבה,  סדר ערב בישיבה של אחי- משהו שלא עשיתי המון זמן, נקיות של ששה ימים בחסד ה' ובין השאר- התעוררות יצר להשתמש בזמן המועד (שירותים) והתגברות (כן למרות שזה שריר וזה לא טוב זה יותר טוב משימוש 'בלי מצפון') עליו.
חוסר אונים: בשאלה לגבי המשך דרכי בחיים, בהתלבטות לגבי התכנית- האם היא נכונה ואמיתית ויהודית ומתאימה לי?,  בפיקוד מול חיילים מרדנים, בהנהגה מול עצמי המרדן, ביחס לשיפוט העצמי השלילי שלי...
ועוד הרבה חוסר אונים והרבה אסירויות תודה
אבל אני עייף, לילה טוב.

הפסיקו שבע ימי השבע. עכשיו הוא שוב רעב. והשבעתי אותו אז הוא עוד יותר רעב.
הולך לישון קצת כדי להגיע לשבת בראש הגיוני ושפויי.
תודה למגיבים וגם לאלה שרוצים להגיב אבל אין להם כח.

מכיר את התופעה מקרוב...
גם אלה שלא מגיבים הם אתנו לאורך כל הדרך!

מקווה להצלחתך ואשמח לשמוע ממך (באמת שאני צריך לנסות יותר להתקשר אליך)!