תודה לה' על יום של התמודדות שנושאת פרי.
תודה לה' על שיחת טלפון ראשונה.
תודה לה' על קבוצה (טלפונית) ראשונה.
תודה לה' על מפגש ראשון עם הספר הגדוןל והספר הלבן.
תודה לה' על יום של חיים והתקדמות פה בעולם הזה.
לא מובן מאליו והדרך לא הייתה פשוטה. הולכים לישון מחר התמודדויות חדשות, קרבות חדשים לנהל, אויבים חדשים- ישנים לנצח ויעדים חדשים לכבוש. בע"ה.

אשריך תשובה שלימה!
כולנו שמחים בהצלחתך ומאחלים לך שפע של ימי נקיות, כל פעם רק להיום!

כתבתי פה קצת על מה שעבר עלי היום אבל שלוש פעמים סיימתי ולא העליתי מסיבה טכנית זו או אחרת ולכן אומר רק זאת:
חסד ה' עלי יום שני בנקיות וזה מאד לא מובן מאליו (לא כי זה חלק מהטקסט אלא כי היום הזה באמת לא מובן מאליו).
בחסד ה' זכיתי ללמוד מהספר הגדול הרבה מוסר וחכמה וגם קצת תורה והתרשמתי מאד.
בעזרת ה' בלי נדר רוצה להעביר הילוך ולהתחיל במתקפת נגד שבאמת נוגעת בשורש הבעיה צעד אחר צעד ולהפסיק לשחק עם התאווה בתופסת- בסוף חלילה היא כמעט תמיד מהירה יותר.
בהלחה לכולנו. יחד.

הכל לטובה
גם אני הצטרפתי!אולי בדיליי אבל מיום שני התחלנו ...
היום אני יכול לשתף אותכם בחוסר אונים:
תענית אסתר .כואב לי הבטן מאתמול בגלל שאכלתי בשביל אתמול והיום..
קמתי ב12 .חוסר אונים מול הבריחה לשינה.
שמיכה מכילה את המידות שלי בדיוק.חמה .במיוחד בגשם. לא דורשת ממני שום משימה.
מפחד להתמודד עם העולם ואם הוא יקבל אותי.

בהחלמה
כנפי רוח

ביומים האחרונים ההתמודדות שלי גדלה והעצימה והגיעה לשיא בנפילה האומללה שהיתה לי היום :-[ .

אתמול מהבוקר היו לי נסיונות גדולים שקשה לתאר. הרבה פעמים הדברים פה מתוארים כסם שהגוף דורש או תחושות דומות- אבל אצלי זה לא ככה, הכל שכלי לחלוטין איפה שהוא בפנים הילד הרע שבפנים רוצה להינות כמו שהוא אוהב ואין דבר שיותר משגע אותו מיום שבו אין לי תכנית מוגדרת (כמו עכשיו שאני בשבוע חופש מהצבא) ואז אני פשוט צריך לא להכנע לרצון הלא רצויי הזה או שאני נופל- בחירה שלי.

אתמול עוד הצלחתי- ניסיתי לחזק את עצמי על ידי קריאת מאמרים מחזקים וקריאה רצופה של כל הספר הגדול של AA מתחילה ועד סוף, כשזה לא הספיק ניסיתי למלא את התאווה בדרכים פחות בעיתיות אוכל, סרט ('נקי') ועוד ובנוסף ניסיתי למצוא משהו מועיל לעשות עם עצמי שטפתי המון כלים ועשיתי קצת סדר בדברים שלי ובכל זאת כמעט נפלתי. הצלחתי לעצור את הטירוף בדקה ה99 כשכבר הסתגרתי עם הפלאפון והתחלתי לחפש דברים באינטרנט ואז בחסדי ה' קפץ לי הרעיון לברוח לפורום של שמור עיניך ולחפש מישהו שצריך תמיכה. זה מדהים כמה מהר זה עזר בסופו של דבר כשסיימתי כבר לא היה לי את הדחף לתאווה והלכתי לישון נקי.

אני לא אלאה אתכם בתיאור של הבוקר רק אומר ששוב התאווה קמה עלי להכניע אותי והפעם היא ניצחה.  אולי כי היה לה יותר קל כשלי קשה מרעב וצמא וכנראה שלא פחות בגלל שהיא רצה יותר מהר וכל העיסוק שלי היה בבריחה- מקומית ולא בתכנית מקיפה וחשבון נפש מעמיק.

אני מודה מכל ליבי לרבונו של עולם שנתן לי את ימי הנקיון האלה ומקוה ומתפלל לסיעתא דשמיא בדרך החדשה שאני לומד פה.
אני מודה לה' על שהפגיש אותי עם הדרך הזאת והאנשים האלה ונתן לי פתח להצלה.

אשמח למי שיוכל לעזור, להכוין ולתמוך.
בתודה ובאהבה.

מה שנעשה כבר נעשה. מסתכלים על העבר רק כדי ללמוד מטעויות ותו לא.
גם לנקיים בעלי ותק גדול מאוד יש נפילה אחרונה בהחלט. ואולי עוד כמה חודשים-שנים תספר על הנ״ל שזו היתה הנפילה האחרונה בהחלט? אפשר להתחיל עכשיו עש״ק, שבת, פורים דפרזים, ופורים דמוקפין, וזה יתן כח ותנופה, ומזור ותרופה.
(ראשית, שזקוק בעצמו להכונה)

תשובה שלימה!
הלוואי שנזכה לתשובה שלימה כמו שלך!

גם אנוכי נפלתי השבוע אחרי כמה שבועות טובים. דיברתי עם חברים על הנפילה והרגשת הכאב , אני ממש הייתי שם ,מבין אותך!
חבר הסביר לי שאנו נוטים להחשיב נפילה כהפסק בהחלמה וכאילו כל מה שהיה נמחק-גם ימי הנקיון וגם התהליך שעברתי.
זה לא נכון.
אמנם הייתה נפילה, אבל זה מה שהשם בחר לי בתהליך. בנפילה עצמה אנו לא רוצים לכתחילה,גם לא נדחוף לשם. אבל אחרי שהיא כבר קרתה אנו מבינים שזה שלב בתהליך כדי שנגיע להחלמה הכי טובה. כדי שנלמד ממנה משהו.
אני לדוג' למדתי שזה היה לשבור לי את האגו בין היתר, להתמיד בצעדים בפעולות של התכנית ולא לסמוך על עצמי. חוסר אונים זה לא רע.

אוהבים אותך

כנפי רוח

תודה רבה לכולם על העידוד. ברוך ה' יום א' לנקיות התחיל טוב בהכנות לשבת קודש ולפורים הבעל"ת. שמח תמיד לשמוע מכם על התמודדויות ועל התקדמות ומתחזק מאד מעידודיכם.

בעזרת השי"ת מוצאי שבת קודש פרשת צו-זכור ערב חג הפורים שיבוא עלינו בעזרת ה' בקדושה ובטהרה. נקי בסייעתא דשמיא שני ימים.
מודה לה' על שהגעתי לתכנית הזאת.
מודה לה' על שני ימים של נקיות כולל שבת קודש.
מודה לה' על שבת זכור שעשיתי בישיבה אחרי זמן מה שלא הייתי פה.
מודה לה' על החברים האהובים והרבנים היקרים שפגשתי בשבת ואפגוש בעזרת ה' במהלך החג הבעל"ט
תודה רבה לה' על שנתן לנו את חג הפורים שבו מתגלה הפנימיות האמיתית והקדושה שלנו.
ותודה רבה לה' שנתן לנו את מתנת התשובה והתיקון בעולם הזה.

שבוע טוב ופורים שמח!

דע לך שאתה בדרגה יותר ממני מכיוון שאם תיפול עכשיו כמה ימים כבר היפלת? ואיזה שיא שברת? כך שהניקיון שלך נובע באמת ממקור טהור (אגב אני בן ט״ו ולא קורא איתכם את המגילה)

בסיע.א דשמיא ובעזרת ה' זוכים לסיים יום שלישי בנקיות וק"ו כשזה יום הפורים הקדוש והטהור שבו כל הפושט יד נותנים לו. ברוחניות.


בעזרת ה' שנזכה להתרומם מעלה מעלה בזכו.ת יןם הפורים הזה ונזכה לתקן את מה שצריך תיכון ונזכה לקיים רצןן אבינו שבשמים בשלמות ובגדלות.

תשובה שלימה - ממש שמח בשבילך! נשמע שעלית על גל של התקדמות בע"ה! אשריך!

ברוך ה' מתחיל יום רביעי נקי בעזרת ה'  לוקח את היום הזה כמשימה. היום אני חוזר לצבא אחרי חופשה ארוכה ויש בזה גם צד של יתרון וגם חשש. שכן מחד בצבא יש יותר עיסוקים ופחות זמן פנוי ליפול בו ומאידך יש גירויים מסויימים שאין באזרחות.
בעזרת ה' מקווה  שישמור עלי היום רק להיום ואשאר נקי.
תודה לכולם על התמיכה ופורים שמח למוקפים שבינינו.

אסירות תודה גדולה לה' יתברך על שהחליט בשבילי החלטה קשה שהטרידה אותי היטב בימים  אחרונים. תודה.

רציתי לספר על חלום שהיה לי הלילה והוא כואב ומבלבל מאד. חלמתי שהיתה לי איזו הזדמנות לפעול תאוה בצורה מאד 'רצינית' וברמה שעוד לא הגעתי אליה ובחלום ממש חיפשתי וניסיתי למצוא דרך לבצע את הזמם הזה ולא עלתה בידי.
נורא כואב לי כשאני מבין שעד עכשיו יש לי בלב מין תחושת החמצה כזאת כמו זאת שיש אחרי חלום טוב כשאתה מבין שהוא היה חלום. למעשה אני מתקשה לבטא פה משהו שממש מציק לי בכל ההתמודדות שלי. אני ממש 'אוהב' ו'רוצה' להשתמש בתאוה זה לא מין פינה אפלה בחיים שאני שוקע אליה רק בשעות משבר זו גם פנטזיה מתוקה שאני יודע בשכל שתעשה לי רק רע ושתמיד 'אחרי' אני מרגיש חלול וריק ושזה יקשה עלי להקים משפחה ושזה מצער את אבא שבשמים ועוד כהנה וכהנה הבנות בשכל אבל עדין אני לא מצליח  לזהות אצלי את חלק מהסמפטומים של דחיה ושנאה של התאוה שחלק מהאנשים מתארים פה. אולי אני לא הגעתי לקרקעית כמו שמתואר או שאולי זו סתם תחושה טבעית של משיכה לתאוה שיש לכולם וסתם אני לא מספיק הבנתי את זה מהפוסטים שמפורסמים פה.
בכל מקרה מקוה שלא אצטרך לרדת לעמקים נמוכים יותר כדי להבין את הצורך שלי בישועת ה' ובעבודה. תודה לכולם על הסביבה התומכת. ופורים שמח למוקפים.

שלום תשובה שלימה!
משום מה התחברתי אליך באופן מיוחד (מקווה ששאר באי הפורום לא נעלבים. אוהב את כולכם!...), ושמח מאוד על התקדמותך.
אחת הנקודות שמאוד עוזרות לי בתכנית 12 הצעדים היא, שאני מפסיק לברוח מהרגשות שלי.
כך שבמציאות כמו שאתה מתאר לא היית בורח מהתאווה, אלא אומר לעצמי "כן, אני רוצה את זה. אני חסר אונים מול זה!" ואז מרגיש מעין כניעה והתקפלות מלווה בתחושה שה' מלווה אותי, ובמעין סוג של נס שאני לא יכול להסביר, אבל זה באמת עבד לי 34 ימים, כל יום רק להיום, בחסדו הגדול והאינסופי, התאווה דועכת.
אני בטוח שאנחנו במקום שונה מעט בהתמודדות (אני נשוי וגם הייתי בטיפול כמה שנים), אך אני בטוח שהכלים האלה יעזרו גם לך.
עם זאת, אני חושב שזה יכול לעזור לך באמת רק אם באמת תתחבר לתכנית: חברים, קבוצות, צעדים וכדו'.
שמח ורוצה בהצלחתך!