וואו זה נשמע כואב

אוהבים אותך

אוהבים אותך מפקד יקר.

היד שלי מושטת לעזרה,
תוכל לקבל את המספר שלי בפרטי.

מאחל לך חיים טובים ושלווים.

אוהב
הושיעה

תשלח לי הודעה פרטית אם אתה רוצה את מספר הטלפון שלי. נכון שעוד לא התגייסתי לצבא, אבל אני יכול לדמיין כמה זה קשה.
אסירותודה לה' שהצלחתי היום להתגבר על התאווה לשחק במחשב.

מבין את הרגשתך, כל כך קשה הפער בין מה שאנחנו באמת רוצים לעשות לבין מה שאנחנו עושים בפועל. אני משתדל להסתכל קדימה למרות הטעויות המצערות מאוד של העבר, בסוף נצליח בעזרת השם

יש בי הרבה כעס- הרבה יותר ממה שזכרתי שאני מסוגל לייצר אי פעם... אני מגיב לכל דבר קטן בהתפרצות של עצב ודכאון- ואם לוקחים אותי קצת הלאה אני מתפוצץ בצורה מוגזמת שכוללת אי שימת לב לסביבה עד כדי  'קורע כלים בחמתו. (רק שבוע שעבר בהתפרצות קשה במיוחד הטחתי את הנשק שלי בריצפה בעוצמה כזאת שכמעט שברתי שם משהו- מי שיודע מה היחס בין חייל 'מורעל' כמוני ועוד מפקד- לנשק שלו מבין עד כמה הפעולה הזאת לא סבירה- וזה עוד לא מקרה יחיד)
חוץ מזה אני חסר אכפתיות לסביבה, דברים שלרוב חשובים לי מאד  כמו חברים ופרוייקטים חשובים סובלים ממני מאד בזמנים כאלה, אני אפילו לא חס (במקרי קיצון מוגזמים) על התדמית שלי שהיא (לצערי- אולי) דבר מאד חשוב בשבילי...
אמנם יש מחירים שאני לא מוכן לשלם עדיין אבל אני מפחד שהרף ילך ויעלה...

חסר אונים... באמת.
ולא רואה איך יוצא מזה משהו טוב...
לילה טוב.

האם אתה מתכוון לומר שקשה לך לקבל כשהחיים לא מתנהלים כרצונך?
אשמח לדבר איתך על זה. שלחתי לך מסר בפרטי.

התכוונתי לספר שאני כועס מאד ומתנהג בצורה שאיננה מתאימה לי ושאפילו אותי היא מפתיעה- ולא ממש נגעתי בסיבה שלא לגמרי מובנת לי- רק בתופעה.
אבל אם אתה שואל. נראה לי שאני בעיקר כועס שאני לא מתנהג כרצוני. כלומר- אני מציב יעד x  שבשבילו צריך לעשות y ו z ואז אני עושה המון דברים אחרים שחלקם סותרים את y  ו z ובכל מקרה לא את מה שצריך.

מקווה שהובנתי.

(כמובן שכשהעולם לא מתנהל כפי רצוני זו הזדמנות להוציא עליו את הכעס אבל לא משם זה מגיע).

(אגב לא קיבלתי הודעה אישית ממך ובכלל מאף אחד בשבועות האחרונים- אם מישהו יודע מה עשויה להיות הסיבה לזה אשמח לשמוע תשובה).

תודה.

פעם הייתי חייל טוב. ידעתי להצדיק את המערכת ולבצע כל מה שהיא מצפה ממני. רק שלא הייתי מפקד טוב כל כך כי לא הצלחתי לגעת בחיילים שלי- נעתי בין לנצח אותם לבין להיות מנוצח- ככה או ככה זה היה נגמר רע...

היום אני גם לא חייל טוב, המפקדים שלי דורשים ממני דברים שלא נראים לי ואני עונה להם ולא מקבל (למרות שבסוף אני תמיד עושה וזה ממש מתסכל אותי).

אני מרגיש שאני דועך פה ורק נסוג לאחור במקום להתקדם. הבעיה היא שאז אני נזכר בתחושה דומה שהייתה לי לפני שנתיים וחצי בערך, בסוף שיעור ג' בישיבה- נסוג אחור, דועך וכו'... אז מה אני אעשה? אני חושש שזה לא הצבא או משהו אחר שאני לא מסתדר איתו- זה אני...

אנחנו מצפים שאנו והעולם יתנהלו כרצוננו. האמת שלפעמים מה שאנחנו חושבים שאנחנו רוצים זה לא בהכרח מה שאנו צריכים.
אלוקים עושה את החשבונות שלו ומוביל אותנו. אולי תתן לאלוקים לחבר בינך לבין עצמך?

היום קמתי חולה קצת. כאב ראש ובטן וקצת בחילה.
בהתחלה מאד שמחתי. הנה הזדמנות מעולה לברוח מהמציאות עם תירוץ טוב (אני תוהה עד כמה התקווה הסמויה שלי להיות חולה שמוטבעת אצלי עמוק כל כך היא אכן שאיפה גורפת של כלל הציבור כמו שפעם הייתי בטוח- היום אני די מתקשה למצוא אנשים ששואפים לחלות למעט חיילי העצלנים שלא שואפים לחלות אלא רק להראות חולים).
אמנם זה לא יצא לפועל כי הפעילות דורשת את דרישותיה והתפקיד גם הוא לא מאפשר להתפנק יותר מידי. בסוף אפילו עשיתי בוחן ריצה של שלושה קילומטרים עם משקל שאותו לפחות קיוויתי לחסוך- אבל לא הצלחתי (גם בבוחן בגלל הרגלי האכילה שחזרו לסורם והפעילות הגופנית שמתמעטת כפי שהיתה לפני הצבא).

האמת היא שהיום היו גם דברים מפתיעים לטובה- הייתי שמח (יחסית לתקופה האחרונה) לזמן די ארוך והיה לי מצב רוח טוב.
זה התחיל בזה שהודיעו לי שאני יוצא לקורס על כלי שאני מאד אוהב בסביבה נוסטלגית בשבילי (משהו מהקונפליקט שלי מול הצבא- אני לא שמח בעצם שהותי בצבא אבל משהו שמחזק את החיבור שלי לצבא בנוסף לקשיים מסויימים שיערים עלי ללא ספק, גורם לי שמחה גדולה- דפוק! )

בסוף (כמובן) המצב רוח הטוב נגמר- שוב בגלל תסכול מהתנהגות חיילי כאשר פעולה שאמורה להסתיים בפחות מחמש דקות או קצת יותר לקחה לאחד ממפקדי המחלקה קרוב לשעה וחצי (!) בגלל הפרעות ואי חורים של נערינו המתורבתים.
אני חתמתי את הערב בקרוב לשעתיים פורנו שבסייומן דווחתי שאחד מהחיילים שלי שנהנה מיחס מיוחד מכלל מפקדיו בגלל קשיים שיש לו בבית ובעיות התנהגותיות שאנו מנסים להתחשב בהם. הוא בתגובה מנצל את היחס לרעה וכבר חרג מן הגבולות מספר פעמים. והוא עשה זאת הערב שוב ולא הסכים ללכת להחליף את חברו ששומר בעמדה...

זהו אז בסוף אני הולך לישון עייף, כועס, עצבני קצת וכמובן לא נקי- על כל הרגשות הנלוות לזה.
חוץ מזה יש גם חשש מהעובדה שאני צריך לקום מחר ולארגן מספר דברים. וחשש גדול יותר מהפגישה והחיכוך הבלתי נמנע  עם היפהפה הנרדם שלי- שלא מחליף את חברו בלילה.
זהו לילה טוב. אני נרדם עהפלאפון. תסלחו לי על השגיאות והמשפטים שנחתכים באמצע או מחליפים פתאום נושא באמצע.
לילה.

חבר יקר,
תאמין לי, השיתופים שלך יעזור לך המון להמשך הדרך,
אני מעריך אותך על הכנות שבך, ואת הנכונות לשחרר את זה,
תמשיך לשוטט איתנו פה בפורום ובעז"ה בהמשך בקבוצות,
אוהבים

משהו מוזר קורה ואני לא יודע איך להסתכל עליו.
-אני פחות עצבני.
-יותר נכון להשקיע.
-מסתכל מנקודת מבט יותר אופטימית...

לצד זה האוננות נמשכת ואני כאילו לא מצליח לעכל את השינויי בגישה ולכן אני ממשיך לחוש נרדף ומדוכא. אבל כאילו פתאום משהו ברקע נהיה חיובי יותר.

זו תחושה שממש איננה זרה לי. למעשה תמיד הייתי אופטימיסט גדול והשתדלתי להסתכל (ויותר מזה לקדם את הסתכלות הסובבים אותי) בחצי הכוס המלאה.
פשוט מזה כמה שבועות (או יותר) שמשהו כאילו כפויי וחיצוני הפנה את מבטי לחצי הריק והחל להתעמק בו...

אני לא יודע אם החיוביות שאני חש היא אמיתית או שתחלוף בקרוב. בכלל אולי זה איזשהו מסך עשן שנועד להסוות את קיומה של בעיה אמיתית?
ייתכן גם שזה חלק ממהלכי העליה והירידה של ההתמכרות...

אבל בינתיים אני די שמח שמצב הרוח שלי הגיוני יותר ורוצה לשתף...

(אגב- ייתכן שהעיפות האדירה שלי מאפשרת את קיומם של אי אלו ביטויים מבולבלים ואותיות לא במקום. ראו הוזהרתם- קריאה מהנה!)

לילה טוב.

אולי תבדוק אם יש קבוצה של S.A בצבא?

???
לא יודע למה נשמע לי הזויי.
חוץ מזה אני משרת כלוחם בקו חיר באיו"ש מה שאומר שאני לא ב'צבא' אלא כמו רוב החיילים יש לי מקום ותפקיד שבו אני נמצא ומעט מאד מרחב תמרון מעבר לזה.
אמנם אולי אני אוכל להיעזר בקבוצה בימי חמישי ערב/ שישי בוקר/ מוצ"ש (אמנם פעם בשבועיים אבל יותר טוב מכלום). אם מישהו מכיר משהו כזה באיזור המרכז או יודע איפה אפשר לברר- אני ממש אשמח.

תודה על הרעיון.

בינתים ממשיך ליפול על תקן קבוע כמעט בלי יסורי מצפון (לא אל תתלהבו זה לא כי הבנתי שאני חולה- סוג של יאוש).
משתוקק לחיים נורמאליים- לא עושה כלום בשביל זה ופשוט חי את הרגע- בצורה לא נורמאלית.
בקיצור עניינים כרגיל.
מצב הרוח יחסית חיובי כאמור לעיל.
וזהו.
יום טוב.

אני מכיר קבוצה במרכז ביום חמישי אחהצ. בשישי. ובמוצש.