bhelpful כתב on 20 אוג' 2014 07:44:

אהבתי,

לתשובה שלמה,
מוזמן להתקשר אלי, ואכוון אותך למקום הנכון,
בעצם אני שולח בלך פרטי מספר טלפון של חברים שמקבלים חברים חדשים,

חוזר לבסיס...
כבר לא טוב.

בדרך קיוויתי שלא נגיע, לעולם.
פינטזטי- או יותר נכון ממש קיוויתי שנעבור תאונת דרכים או מוטב- פיגוע, ואני אפצע פצע חמור אך הפיך ועדיף בצורה הירואית.
אני חושב שמה שקוסם לי בזה זה הבטלה, הפינוק והאהבה ללא סבה שמורעפים עליך 'בזכות' ולא בחסד- שזה תענוג גדול.
ובכל זאת למרות הסטיות הקשות שלי שנחשפות פה חדשות לבקרים יש משהו  מזעזע מדי במה שכתבתי עכשיו. עד כדי כך שממש היה כשה לי לכתוב את זה. אפילו כאן. התביישתי.
זה מגלה את גודל החוסר שיש לי בחדוות חיים בסיסית בדברים שאני עושה... זה נורא.

למישהו נוסף יצא לחלום/לפנטז על פגיעה בו- פציעה או אפילו חלילה שכול- שתגרום לו להיות אהוב/ מכובד/ מפורסם/ הרואי/ וכד'? או שאני דפוק לבד בעיניין הזה?
(אני לא שואל אם מישהו מסכים איתי- אין שטות גדולה מזו- השאלה אם יש מי שהגיע לשפל פינטוזים שכזה.)
לילה טוב.

בהחלט! אני!
מזדהה מאוד.

אני חושב שזה קשור למחלה שלי בעניין התאווה.
גם שם אני מחפש את "הפינוק והאהבה ללא סבה שמורעפים עליך"...

תודה טהרני היקר.
מעודד (?) קצת.
יום מוזר. בעקרון אני בסדר. אין הרבה מטלות ואפילו מצאנו זמן כל המפקדים ללכת לבריכה בישוב שנפתחת לטובתנו שעות מסויימות בשבוע (בלי בנות).
בכל זאת אני מרגיש כל רגע כאילו אני לא בסדר ויש איזה משהו ששכחתי ולא תקין שאני שוכב לנוח קצת במיטה ולשמוע מוזיקה.
מוסיף לזה גם חייל שלי שמתנהג בכפיות טובה ובצורה מכוערת. אולי אני לא אמור לקחת את זה קשה אבל קשה לי...

כמובן זה גם הוביל אותי לנפילה, חטופה, חפוזה, לא מהנה, סתם נפילה- לשמה...
לא מצליח להתעלם מזה או להבין שזה לא חטא כמו שכותבים לי פה אנשים טובים... לא מצליח להוריד מעצמי את תחושות האשם והשנאה העצמית.
עגום.

יום טוב.

אוהבים אותך תשובה!
אספר לך סוד קטן- אני מת למות באיזה מלחמה או משהו כזה, שמחבל יקח אותי, אבל בתנאי שזה יהיה בתקופה שאני נקי! ככה כשאגיע לשמיים אני יגיד לאלוקים "תראה נשארתי נקי, לפחות בסוף!"
נמאס לי מהגיהנום הזה שאני נמצא בו כעת, הרגשות שא''א לתאר אותם שמפריעות בלי סוף בלי יכולת להבחין מה הם רוצות ממני?!
מבין אותך מאוד, גם אני הייתי בצבא, נפלתי שם המון, היה תקופה שממש הייתי דבוק למסך מחשב וראיתי סרטים בשביל לאונן עוד ועוד ועוד... סתם כי היה לי קשה... והייתי צריך פורקן!
מצד שני אני יכול לומר לך שהצבא זה זמן טוב שאפשר להפסיק להשתמש, תחושת השליחות והמקום של העשייה לפעמים נתנו לי מנוחה ונקיון.
השאלה היא כיצד אם כן לגרום לכך שלא אפול שוב, לפעמים אני שואל את עצמי- אולי אמכור את המחשב שלי, את הפלאפון שלי ופשוט לא תהיה לי גישה לכל המקומות שהיו לי עד היום... זה יכול להיות פתרון, הוא מפחיד אותי, אבל אחרי הסיוט הזה של נפילה ועוד ועוד אולי זה רעיון לא רע...
כתיבה, מה אני הולך לעשות היום, ממה אני מפחד היום, מה הולך לזמן לי היום הזה... דברים כאלו עוזרים, אם צריך לתכנן את היום ולראות היכן הזמנים הפנויים שלי ולא לקחת אותם לשיטוט באייפון אלא למשהו מועיל יותר... תחשוב, גם אני חושב...
אוהב אותך, מקווה לשמוע בשורות טובות!
תאמין לי זה לא שווה להמשיך כך את החיים, ההרגשה היא זבל!

אוהב ומזדהה.
גם אני חסר אונים מול הרגשות השליליים שלי כלפיי עצמי, ולא יודע איך להתמודד איתם.
לאחרונה אני מרגיש קצת יותר נינוח עם זה, אחרי שעשיתי צעד 2, ואני מרגיש שאלוקים מקבל אותי ושמח בי גם כשאני רחוק משלימות.

brother כתב on 25 אוג' 2014 13:57:


אני גם חושב על כך פעמים רבות כשאני כותב בכתיבה היומית שאני מבקש מאלוקים שישמור אותי נקי עד יום מותי, שאמות וימצאו את זה ובאמת אשאר נקי עד יומי האחרון (אמן!). נראה לי שלפעמים אני מדמיין שאני מת בקרוב כי נראה לי שקשה להישאר נקי כ"כ הרבה זמן...  :-\

brother כתב on 25 אוג' 2014 13:57:


אני חושב שזה עוזר. לי למשל יש אינטרנט מוגן.
אבל אני חושב שזה ממש לא ביטוח לפני נפילה.
אם הייתי באטרף להשתמש הייתי מוצא את הדרך.
כשהייתי משתמש הייתי נופל באינטרנט בלי שהיה לי אינטרנט בבית ובאופנים רבים דומים נוספים ואכמ"ל (וגם לא נעים לי כ"כ להאריך... :-\ כנראה צריך לשתף על זה בקבוצה...)
ובכל אופן, זה שיש לי חגורת בטיחות מרגיע אותי.
אני לא מרגיש שהתאווה היא ממש בהישג יד (למרות שהיא כן), וזה מפחית את הקושי בשבילי.

חוצמיזה, אשמח לשמוע ממך! שמור על קשר!
זה שאני בריכוז עצמי ולא מתקשר לא אומר שגם אתה צריך לנהוג כך...  :-\

יש לי היום יום הולדת.
נחמד.
ישבנו כל המשפחה באיזו מסעדה נחמדה. פגשתי את סבא והסבתות שלי, קבלתי ברכות ומתנות... נחמד.
אבל אני יושב לי וחושב מה עשיתי ב23 שנים האלה? איך ניצלתי אותם?
התגובה הראשונית היא תסכול ותחושת החמצה מול שנים שבוזבזו, שעברו ללא מטרה,שלא נוצלו כמו שצריך...
אז אני חושב לי מה בדיוק הייתי אמור לעשות ולא קרה?
תכננתי ללמוד?
למדתי ארבע שנים בישיבה תיכונית ועוד שלוש בישיבה גבוהה.
לעשות משהו מועיל למען הכלל?
הייתי מדריך, התנדבתי בכל מיני מקומות, אני לוחם עכשיו בצהל, מפקד...
אי אפשר להגיד שלא עשיתי כלום, יש מה לשפר אבל עשיתי.
אז מהו הדבר הזה שהייתי אמור לעשות ולא קרה?
מה גורם לי לחוש תמיד החמצה ודאגה על ימיי שכלים לריק?
מה אני מחפש למען ה'?

אם רק הייתי יודע...

עצוב על יציאה שהסתיימה בתחושת החמצה. כועס על חייל שהתנהג כמו שהייתי רוצה לנהוג בעצמי רק שיש לי שכל ומצפון. עייף מלילה כמעט בלי שינה. אטום ורדוף מהאופן שבו ביליתי את הלילה הזה ואת כל ה... תקופה האחרונה. רחוק. כי עוד לא  הנחתי תפילין.

בכלל בהקשר הזה חוששני שאני במגמת ירידה מתמדת. פעם אם לא הייתי מתפלל במניין עם קרבנות הייתי מרגיש לא טוב, איפשהו בישיבה ירדו הקרבנות והסליחות בחודש אלול, מאז שנהייתי מפקד ירדה התפילה במניין בימי ראשון והתחילו איחורים קשים- בעיקר בשבתות חופשיות (!) בתקופה האחרונה בבסיס יש מניין לרוב כשמצליחים לארגן, אבל כשלא  השעה בשחרית התאחרה ופסוקי דזמרה התקצרו, תחנון ואשרי וכו'- עפ קריזה.
הבוקר לא התפללתי בכלל עם תפילין רק קריאת שמע ושמונה עשרה חטופים באוטובוס...
חוששני שגם בזה לא הגעתי לשפל עדין.
גם לא בהתפרצויות הכעס.
בטח שלא בתאווה.
אבל אולי אני אשכיל ללחוץ על כפתור הפעמון במעלית המתרסקת הזו?
למעשה אין הדבר תלוי אלא בי, אבל הספקתי כבר להתלהב מזה שכח עליון עומד לעשות בשבילי את העבודה. צריך לצאת מזה.

איזה קטע גם לי היה יומולדת ביום רביעי, אני גם בן 23, בלי קשר אני גם מאוד מזדהה עם הכתיבה שלך ועם העולם שבו אתה נמצא, אם תרצה אשמח להיות בקשר בפרטי ו/או בטלפון

מזל טוב לשניכם!
אוהב אתכם וצריך אתכם!

שלום תשובה שלימה!
מקבל הרבה מקריאת דבריך כאן בפורום הקדוש.




איזה חוסר אונים תוך כדי כתיבה... מול רעש רקע של תאווה  :-\ מוסר את זה לאלוקים. מבקש את הגנתו וחסותו.

אז מה רציתי לומר? אה!
רציתי לומר שאולי כמו שכח עליון יעשה בשבילך את העבודה בניצוח התאווה, הוא יעשה בשבילך גם את העבודה של ללחוץ על הכפתור (אהבתי את הדימוי!). לפי מה שאני מבין מהתוכנית, אתה יכול פשוט לבקש ממנו את הנכונות לעשות את המוטל עליך. גם זה קשה. אז אתה יכול לבקש נכונות לבקש את הנכונות (כן, זו לא טעות...) לעשות את המוטל עליך.

לצערי, במקרה הזה וברבים אחרים, אני לא יכול להעיד על עצמי שאני מאלה ש(בלשון התוכנית) "עושים את שהם אומרים ואומרים את שהם עושים"...  :-\ אני רחוק מלבקש את עזרת אלוקים, על אף שאין משהו אחד בחיים שלי שלא תקוע, שאני לא צריך בו עזרה שמיימית. לאביתר בנאי נשאר אולי ארגז אחד, אבל אני לא מצליח להרים לבד שום ארגז...  :D ;D

זה מרגש אותי מאד כל פעם לשמוע שיש אפשרות פשוט להתפלל לנכונות, להתפלל לכוח להתפלל וכד'.
הבעיה היא  שבסוף אחרי כל הגרמא של מכון צומת יש כפתור.
בכל זאת אני מקווה שאקח את הדברים  או לפחות קצת מהם. (הנה התפללתי על זה)

אגב הכי אני מזדהה דווקא עם האמירה שלך שאינך מאלה ש"עושים את שהם אומרים ואומרים את שהם עושים". מסתבר שלא צריך להיות שם כדי לזרוק מילה טובה או עצה נבונה. למרות שלפעמים זה מרגיש קצת מוזר או אפילו צבוע- אם זה בשביל לעזור לחבר זה שווה.

תודה.

חוששני שאני לא מחפש פה החלמה. אני מחפש פה משכך כאבים.
אם הייתי רוצה החלמה הייתי קורא את החיזוק היומי. מעיין בדברים החשובים שנכתבים פה או קורא בספרות. בפועל אני רק בודק אם משהו התעדכן בשרשור שלי (הכי חשוב ומושך כמובן) או באחד השרשורים שיצא לי לעקוב אחריו ומעניין אותי (לפעמים הבדיקה הזאת נעשית פעמיים בשעה ולפעמים פעם ביומיים- תלוי במצב).
לא פעם כשמיציתי את התעניינותי באתר פשוט עברתי ישירות לגוגל, הקשתי מה שהקשתי ו...

מה שכן חיובי ללא ספק במעשי פה הוא הפריקה של רגשותיי בצורה יותר 'משתפת' מאשר כתיבה במחברת (וגם יותר מעניינת. במחברת אין לי כח לכתוב) .
חוץ מזה הקשר (המינימאלי) עם חברים גם הוא משמעותי.

בקיצור.
צהריים טובים.

יש התייחסות מעניינת לכך בספרות:
"באופן עקרוני, ההצעה היא שמפגשי SA יהיו פתוחים רק עבור אלו שרוצים להפסיק את ההתנהגות והחשיבה המינית ההרסניות שלהם. "הדרישה היחידה לחברות היא הרצון להתפכח מינית ולהפסיק להתאוות" (מסורת שלוש). ישנם מאות אלפי בני אדם עם בעיות בתחום המין והנישואים מכל סוג העולה על הדעת. ייתכן ורבים ירצו קבוצת תמיכה, אך לא מפוכחות מינית".

אמנם, ההמשך מעודד יותר:
"יחד עם זה, אנו מבינים שרצון למפוכחות יכול להסתתר בתוך מניעים שונים ולצמוח במשך הזמן עם ההשתתפות בחברותא".

בתור אחד שמכור גם לפורום, אני יכול לומר שראיתי אותך כאן די הרבה בחצי השנה האחרונה.
לא באת ונעלמת. היית פה די בעקביות.
אני מאמין שאם באמת תשתתף יותר גם בקבוצות טלפוניות וחיות ותעבוד עם ספונסר,
הרצון הפנימי החזק שלך להחלים שקצת מכוסה כרגע, יילך ויתגלה (קמעא קמעא? או שלעניין הזה אתה רוצה משיח NOW?... ).