תודה לכולכם, אתם לא מבינים כמה אתם מחזקים אותי!!
שאלה: נפילה תוך כדי שינה לא מאפס נכון?

לא, אבל מניסיון שלי, כדאי לשמור על ערנות כי ההורמונים בגוף עובדים כאילו הוצאת כרגיל... וגם זה קצת מבאס..
שמור על עצמך יותר בימים הקרובים.

החודש הזה לכם ראש חודשים  הוא ראשון הוא לכם לחודשי השנה.
מודה לקב''ה שנתן לי חודש שלם של נקיות ומתפלל שהוא יהיה ראש לשאר חודשי השנה שגם בהם אני יהיה נקי.

הבעיה שאחרי 30 ימים של נקיות אני פתאום לא מרגיש חסר אונים הרי אני נקי 30 יום וכתוצאה מכך אני גם לא מודה מספיק לקב''ה שהביא לי את המתנה האדירה הזאת.
אני מתחיל להרגיש שהכל בכוחי ועוצם ידי, ואני כבר רואה איך המחשבות האלה יביאו אותי ליפול.
מתפלל לאבא שבשמיים שיעזור לי להתפלל אליו.
וטהר ליבנו לעבדך באמת.
יש לי דמעות בעיניים בזמן כתיבת התגובה הזאת, אני מפחד מהנפילה.

אומר המדרש למה היו האמהות עקרות? כי נתאווה הקב''ה לתפילתן.
הרב שלי מסביר שעל ידי הצרות האדם מתחבר, הקב''ה מביא לאדם צרות ולכן הוא חייב להתפלל אליו.
הקב''ה הניח אותי במציאות של תאווה, זאת צרה צרורה צרה קשה מנשוא.
ואז גילה לי הפורום את הסוד, שאם אני יתחבר לקב''ה באמת ויבקש ממנו באמת שיעזור לי הוא יקח את הצרה ממני, וזה עבד נהדר, אני נקי בחסד ה' 36 יום.
אבל לא למדתי, ברגע שגיליתי שאני נקי התחלתי להתרחק מאבא, לחשוב שהכל בכוחי ולכן אבא מחזיר לי את הצרות, כדי שאני לא ישכח שהוא קיים.
אוי אבא כמה שאני לא רוצה ליפול!! תעזור לי לזכור שאתה קיים גם בלי לנטוש אותי לבד מול התאווה האכזרית.!!
אבא שבשמיים, הצילו!

לא יודע בדיוק מה להגיב על זה "שאלוקים מחזיר לי את הצרות",
אבל בעיקרון, אני (אנחנו) מזכירים כל יום, "אסיר תודה על יום נקי" ותזכורת "אני חסר אונים מול התאווה" ולזכור צעד ראשון

ברור, אתה צודק, אני גם מודה על כל יום נקי, וגם מודע לעניין שאני חסר אונים מול התאווה.
לא הצלחתי להבהיר את עצמי הכי טוב בעולם, היכולות כתיבה שלי לא מדהימות, אני ימשיך לכתוב כי זה עוזר לי בתקווה שלאט לאט אני ישתפר וגם יוכל לעזור לאחרים

מתרגש עד עמקי נשמתי, ומכריז קבל עם ועדה:
נקי כבר 39 יום!! תודה לך אבא שלקחת ממני את התאווה שמולה אין לי סיכוי

הצילו!!!! 42 ימים אני נקי ומאבק כזה עוד לא היה לי. אבא, אלוקים, שמור עלי, תציל אותי מהתאווה הארורה והמקוללת. יש לי מספיק בלאגן גם בלי התאווה ו אני ממש לא בטוח אם אני יצליח לחזור לנסות אם אני ייפול.
הצילו!!!! חנני ה' כי אומלל אני רפאני ה' כי נבהלו עצמי ונפשי נבהלה מאד

שמעתי משפט שאהבתי, "אל תפחד מהתאווה"
כשאתה מפחד ממנו היא רואה שאתה חלש ו......... הסוף ידוע,
תזכור
אלוקים אתך בדרך, תהיה מחובר אליו,  ו....... הסוף טוב.

תודה, אני ינסה ליישם את זה

עוד משפט להחלמה,

"אל תספר לאלוקים כמה התאווה גדולה, ספר לתאווה כמה אלוקים גדול"...

ב"ה

עצה שלי שחוויתי על בשרי היא להשתדל מאוד לא להיות ו/או להרגיש לבד. להתקשר, להפגש, לדבר, לשתף. כוחנו באחדותנו.

כאן יהודי שעל חוט השערה הוא תלוי.
כבר 40 ולא היה לי כמעט מאבק ועכשיו בימים האחרונים זה נהיה מאבק לחיים ולמוות, אני מרגיש בכל גופי שאני תלוי על חוט השערה.
תודה רבה לכל החברים שתומכים אתם מחזיקים אותי שפוי לעוד כמה רגעים, בזכותכם קיבלתי על עצמי שכשאני ירגיש את הנפילה מגיעה אני יתקשר בפעם הראשונה לחבר מהפורום למרות שזה קשה.
תודה

אחד מהמתנות "שאלוקים מזכיר לנו 'שאני חסר אונים מול התאווה'"

2. צריכים להתקשר (לדעתי) כל יום להזכיר שאפי' כרגע אני לא חסר אונים מול התאווה, אבל אני יודע שאני חסר אונים מול התאווה.
וזה עוזר לשעת צרה.