bhelpful כתב on 15 יולי 2014 21:16:


כמה שזה נכון!
מקווה לקיים...

בינתיים, המדליות דווקא נחמדות, 
מקווה שזה לא יסתיים כואב...  :-\ :-[ :'( :-X

חבר שנקי למעלה מארבע שנים,
כל הזמן אומר לי בהקשר הזה,
שאין לו מדליה של ארבע שנות נקיות,
ותמיד אני מציע לקנות לו אחת... ;D

Bhelpful תודה!
אקח לתשומת לבי.
ותודה לכל המגיבים.

נפלתי.
קשה לי כרגע לדבר על זה.
מתחיל לספור מחדש.

אוהבים אותך ומצטערים בצערך.

חשוב מאוד ששיתפת, למרות הקושי הגדול,
ולא "נעלמת" מהפורום.

אשמח לדבר / להתכתב איתך,
כשתרגיש נוח יותר לדבר על זה.

המון הצלחה בספירה החדשה!

אוהבים אותך.

אני קצת בלחץ עכשיו אז עד עכשיו לא התפניתי לדבר על זה.
נפלתי ואני שמח על כך.
אני שמח שהקב"ה הראה לי שאני לא שולט בעניינים ושיש דברים שהם מעבר לכוחותי.
לא הייתי שמח ככה לפני ארבעה ימים, ההיפך הוא הנכון, הייתי עצוב מאוד!
הייתי אפילו בעננים, כבר 34 ימים שאני נקי- מי יכול עלי? ...
ואז הגיע הקב"ה והסביר לי שהמחלה יכולה עלי, במיוחד אם אני חושב "שאני יכול עליה"...
הימים אחרי כן היו ממש קשים- הייתי בגולני בשירות וכאב לי לראות את כל הנופלים, מהחטיבה ומשאר הצבא.
אפילו הרגשתי שזה קצת באשמתי - למה לא יכולתי לחכות עם הנפילה הזאת לאחרי המבצע ?
בנוסף, אח שלי בסדיר בגולני וזה תרם ללחץ.
ונוסף לכך התחלתי קורס פסיכומטרי שחוץ מהלחץ שזה מוסיף, לא חסר בו אתגרים של שמירת העיניים לצערי.
אבל אחרי ששקע קצת כל הבלאגן, ישבתי עם עצמי וחשבתי על פי הכלים שהשגתי פה באתר והבנתי את העיוות שבצורת ההסתכלות שלי ולכן אני מודה לקב"ה -
תודה על הנפילה, תודה על ארבעה ימים של נקיות.
אני מקווה שמחר אוכל גם לחשוב קצת ולשתף על הדברים שהובילו לנפילה הזאת.
לילה טוב! בהחלמה לכולנו!

rahamim142 כתב on 23 יולי 2014 20:06:


אחד הדברים שמדהימים אותי בתוכנית, זה שכשאנשים נופלים, פעמים רבות הם לא עצובים ומדוכאים כמו לפני התוכנית, וגם מרגישים שלמדו מכך משהו. אפילו הנפילות הופכות להיות חלק מהדרך (ולא שאני אומר ליפול, ממש לא! אצטט חבר שמשפט שלו מלווה אותי "שום דבר לא מצדיק שימוש"! והספונסר שלי: "אין שום מצב בעולם שאוננות תהפוך אותו ליותר טוב ולא תהפוך אותו ליותר גרוע...").

rahamim142 כתב on 23 יולי 2014 20:06:


אני הרבה פעמים לא יכולתי לחכות עם נפילות עד לאחר איזה מאורע חשוב.
זה היה בגלל שהייתי ועודני חולה וחסר אונים מול התאווה.
לכן אני גם לא אשם, ועם זאת, זה לא פוטר אותי מאחריות לקחת את התרופה המתאימה.

rahamim142 כתב on 23 יולי 2014 20:06:


מצפה לדבריך. אני בטוח שיש לי המון מה ללמוד מהם.
שמעתי חבר ותיק בסדנא שאמר שאפשר ללמוד מהנפילות שלי,
או ללמוד מנפילות של אחרים ובכך לחסוך נפילה בגלל עניין דומה.

נפלתי שוב. צריך להתחיל לספור מחדש.

הפעם זו היתה נפילה "מיוחדת".
בכל נפילות שהיו לי עד עכשיו בכלל לא שמתי לב מה אני מרגיש או בכלל מה הוביל אותי לכך. הפעם זו היתה נפילה מבוקרת...

לא אפרט פה מה קרה בדיוק אבל במהלך הבוקר נתתי לתאווה לטעום-רק קצת.
יכול להיות שאפילו במקרה הזה לא היתה לי כ"כ ברירה, אבל זה נתון לויכוח.

איך שאני מבין את זה, הטעימה הזאת ריחפה לי באחורי הראש וחיכתה למעורר כלשהו. הוא לא אחר לבוא. כתבה אחת שנכנסתי בטעות ומדברת על דברים לא צנועים, קישור מהכתבה לתמונות לא ראויות, ומהר מאוד מצאתי את עצמי מתחיל לתכנן במוח את הנפילה הבאה.

הקטע המוזר היה שהייתי בהכרה מלאה לגבי זה שאני בתהליך החלמה, והדבר יפגע בי אבל כבר הגעתי להרגשה שאני כבר בשלב של אין חזור ושההתמכרות שלי משתלטת עלי.

מיד אחרי הנפילה התיישבתי לכתוב כדי שהדברים יהיו טריים ואוכל לתאר אותם ואז עלתה בי ההכרה שזה בדיוק מה שאני צריך ללמוד מהנפילה הזאת, כמה אני חסר אונים מול המחלה. אני כ"כ חסר אונים, שאפילו טעימה קטנה שלא הייתי בכלל מודע לה, משתלטת עלי בכזאת קלות.

בתפילה שהקב"ה יעזור לי איפה שאני לא יכול בעצמי.

גם לי קורים מקרים כאלה. כשזה קורה, אני מבקש מה' שיקח ממני את המחשבות האלו.
אולי זה יעזור גם לך.

וואו איזו הפסקה ארוכה מהפורום... כמה שזה היה לא בריא.
אחרי אינספור נפילות אני מקווה לחזור לפורום.

ברוך השב!
שמחים לראותך שוב פה עמנו!

אם אתה חושב שהפסקה מהפורום הייתה לא בריאה,
אולי כדאי לחשוב מה גרם להפסקה הזו,
כדי שתוכל לחזור לפורום, ולממש את תקוותך!

בעזרתו יתברך אני נקי 7 ימים(!!!!!!).
קשה לי לזכור מתי הייתי נקי לאחרונה שבוע שלם...

הייתי רוצה לשתף את התחושה שהיתה לי לאחרונה-
כשהבנתי סוף סוף שאני מכור התחלתי לשים לב לדפוס.
שמתי לב שבאותו יום שבו השתמשתי בתאווה אין לי כמעט רצון לחזור ו לעשות את זה שוב. אני מרגיש מלוכלך ואני לא רוצה יותר להרגיש כך לעולם.

אעפ''כ, היומיים הבאים הם קשים ביותר. עיקר הנפילות הרצופות שלי הם בהפרש יום או יומיים. כשעובר היום השלישי אני מרגיש סוג של רגיעה כזאת במלחמה..

עד שמגיע היום השישי, השביעי, המחלה מתחילה לתקוף אותי שוב, בעוצמה. ואם אני מצליח להתגבר על זה יש שוב רגיעה. אני כבר לא יודע לכמה זמן, לא יצא לי לאחרונה להיות נקי יותר מעשרה ימים רצוף..

עוד מישהו מרגיש מחזוריות כזו?

מאוד מזדהה איתך או יותר נכון הזדהיתי איתך.. מאז שהצטרפתי לתוכנית אני נקי בחסד אלוהים 10 חודשים ויומיים. ככה היה בדיוק הדפוס שלי, אני אחרי נפילה הייתי כמה ימים בדיכאון שגרם לי לא לרצות להשתמש בכלל ואז עוד כמה ימים של הרגשה טובה/ שריר ואז נפילה. זה יכול רק להחמיר ולא מצאתי דרך להתמודד עם זה חוץ מלעבוד על דרך ולהיות בקבוצות וקשר עם חברים שבו אני משתדל להזכיר לעצמי כמה שיותר שאני חסר אונים מול התאווה וככה יש פחות מקום להכחשה שגורמת לנפילה להיכנס. מתפלל לאלוהים רק להיום להפנים את זה, לוותר על התאווה, לעבור לאלוהים האמיתי.

תודה לקב''ה על 10 ימים של נקיות!

הבוקר היה לי ממש קשה, הייתי לבד בבית ופתאום קפץ עלי רוגזו של היצר. התחלתי לדמיין כל מיני דברים..

בקיצור אמרתי לעצמי שרק היום אני לא אחשוב על זה ומחר... ה' יעזור. כמו תמיד.

ההתקף עבר, ואני מקווה שלא יהיו עוד כאלו.

נ.ב. אתמול היתה לי נסיעה ארוכה לירושלים והיתה הרבה תאווה בדרך.. סיכוי טוב שזה מה שעורר את ההתקף היום.

בסיעתא דשמיא אני נקי (יחסית) כבר 19 יום. תודה ה' על כל יום!

אני אומר יחסית כי שמתי לב שגם אם לא חיפשתי פורנוגרפיה באינטרנט אני מדי פעם כן ממלא את רצונה של התאווה.

אני משכנע את עצמי שהתמונה שאני רואה, למרות שהיא מעוררת יצרים ללא ספק היא אינה פורנוגרפיה לגמרי, או שהסרטון שאני צופה ביוטיוב אע''פ שהוא תאווה לכל הדעות, הוא לא התקרבות עוד צעד לקראת הנפילה...

אני מתפלל לה' שייתן לי כח להמשיך בנקיות, כי לי לבד אין...