נקי שבוע :D :D :D :D :D :D :D :D .
אסירותודה היום: אסיר תודה שאני ביחסים טובים עם המשפחה שלי.
היו בבוקר היה לי נסיון מאוד קשה, לא הבנתי למה התאווה ממשיכה לתקוף, הרי אני עושה את הפעולות שצריך. ואז, רגע לפני שהתאווה עמדה לנצח, החלטתי , בהשראת החיזוק היומי באנגלית, לחזור ולבצע את הצעדים מההתחלה. התחלתי מצעד 1 ומיד הבנתי מה הבעיה- אם אני חסר אונים אני לא אמור להלחם, אני אמור להיכנע ולתת לאלוקים לנצח במקומי. מיד נכנעתי, ואלוקים שחרר אותי בחסדו.
מתפלל לנקיות עד סוף חיי.

"ה' נתן וה' לקח, יהי שם ה' מבורך"...
לא, לא נהרג לי קרוב משפחה, "רק" נפלתי. פעמיים היום.
אני אנסה להסיק מסקנות ולקוות שיותר אני לא אפול.
אסירותודה היום: אסירותודה שגם כשאני נופל, הנפילה אינה משהו שמכאיב לאנשים אחרים.
אגב שאלה- מישהו יכול לעזור לי מה לעשות במקרה שאני לבד בבית? זה פשוט מאוד קשה לי להיות נקי כשזה קורה.

מצטער בצערך. מאחל לך שפע נקיות.




אני גם חשבתי כך בתחילת הדרך,
אחר כך הבנתי שהנפילות פגעו גם בקשר שלי עם הסובבים איתי וגם בשאר תחומי החיים שלי.

אחרי נפילות הייתי כאוב ונסער מבחינה רגשית, כך שלא הייתה לי סבלנות כלפי הסובבים אותי,
או שניסיתי להיות צדיק ולהתייחס אליהם יפה באופן מיוחד, כדי "לכפר" על הנפילות (וגם זו פגיעה, כי כך הקשר הוא לא אמיתי וכנה).

כמו כן, הנפילות גרמו שלא יהיה לי חשק לעשות את מה שאני צריך לעשות.
היה קשה לי לחזור לחיים אחרי הנפילות, ואני זוכר שפעם הייתי במיטה כשלושה ימים ולילות,
מרוב תסכול ועצבות וחוסר חשק לעשות דברים. היה זה כנראה אחרי נפילה כואבת במיוחד.

כך זה היה (ועודנו) אצלי.
מעניין לשמוע איך זה אצלך.

בדרך לסיים יום שלישי של נקיות בחסדי ה'.
אסירותודה היום: אסירותודה שאני יכול לכתוב עכשיו את הפוסט הזה.
מי רוצה לעזור לי במסירת צעד ראשון?

אוף, נפלתי.
הנפילה עזרה לי לראות שלושה דברים:
1. איך שהתאווה הורסת לי את היום.
2. איך שתפילה לה' עוזרת.
3. איך שאני מכור להסתכלות על סרט או תכנית- אני באמת לא יכול מול זה, אם יש סרט או סדרה שמוצגים במחשב או בטלוויזיה, אני לא יכול להפסיק להסתכל.
אני יכול להמשיך להגיד לעצמי שסתם נפלתי (מכיוון שהנפילה הפעם היתה על משהו די בסיסי, שהייתי אמור להתמודד מולו), או שאני יכול להבין שה' רצה ללמד אותי בנפילה הזאת מספר דברים.
מתפלל להישאר נקי ל-24 שעות הקרובות.

הייתה לי עוד נפילה, אבל הפעם זו הייתה נפילה רצינית.
חדש טוב, מאחל לכולם שמנחם אב ינחם אותנו בנקיות.
שיתקיים בנו מקרא שכתוב:" דַּבְּרוּ עַל-לֵב יְרוּשָׁלִַם, וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ--כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ, כִּי נִרְצָה עֲו‍ֹנָהּ:  כִּי לָקְחָה מִיַּד יְהוָה, כִּפְלַיִם בְּכָל-חַטֹּאתֶיהָ",
שנזכה ל:"נַחֲמוּ נַחֲמוּ, עַמִּי--יֹאמַר, אֱלֹהֵיכֶם",
שנשכיל להבין ש:"אָנֹכִי אָנֹכִי, ה'; וְאֵין מִבַּלְעָדַי, מוֹשִׁיעַ"
וש:" אַל-תִּירָא, כִּי אִתְּךָ-אָנִי",
שבסופו של דבר נגיע ל:" יַעֲזֹב רָשָׁע(בסדר, אנחנו לא רשעים, פשוט מכורים) דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו; וְיָשֹׁב אֶל-יְהוָה וִירַחֲמֵהוּ, וְאֶל-אֱלֹהֵינוּ כִּי-יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ",
וכל זאת מכיוון ש:"כֵּן יִהְיֶה דְבָרִי אֲשֶׁר יֵצֵא מִפִּי, לֹא-יָשׁוּב אֵלַי רֵיקָם:  כִּי אִם-עָשָׂה אֶת-אֲשֶׁר חָפַצְתִּי, וְהִצְלִיחַ אֲשֶׁר שְׁלַחְתִּיו"
(כל הציטוטים מישעיה)
חודש טוב ומנחם אב!
אסירותודה: אסירותודה שנולדתי בתקופה המדהימה של הגאולה.

מודה לה' על 18 שעות של נקיות, זה בהחלט משהו.
כרגע נתון במתקפת תאווה חזקה, אני הולך לרדת על הברכיים, לשאת ידי לשמיים ולהתפלל לה'.
רוצה כרגע רק להישאר היום נקי.

אגב, ראיתי שה"מסילת ישרים" רומז גם שהתכנית הזאת, לא משנה כמה היא "נוצרית", היא חובה למכורים שילכו אליה:"וכל מה שיוכל לחשוב שהוא אמצעי לקרבה הזאת(הקרבה לה')- ירדף אחריו ויאחז בו ולא ירפהו".
לפי דעתי, התכנית היא בהחלט אמצעי רציני להתקרב לה', לכן יש לי חובה להיות חלק ממנה.
שורה שאהבתי- נסיון: יש אנשים שמצליחים ללמוד מטעויות של אחרים, ועל כל שאר העולם נגזר להיות האחרים.
אסירותודה- אסיר תודה שלא נפלתי עד עכשיו(זה באמת לא היה מובן מאליו).

בחסדי ה' אדירים, נקי יום אחד.
בלילה הקודם הייתה לי שיחת טלפון עם חבר, והוא שאל אותי מה אני עושה כדי להחלים. עניתי לו שאני מתפלל לה' וקורא. הוא שאל אותי אם אני יורד על הברכיים ועניתי לו שלא. הוא אמר לי איך אני מצפה שה' יביא לי החלמה והתחיל לספר לי מה הוא עושה כדי להחלים. השיחה הזאת פשוט זעזעה אותי וגרמה לי להבין כמה אני באמת רחוק מהחלמה. היום היה יום חדש בהחלמה שלי, ועשיתי בו כמה דברים ממש חדשים:
1. יזמתי שיחת שיתוף עם חבר.
2. ירדתי על הברכיים והנפתי את ידי לשמיים והתפללתי להמשיך להשאר נקי כשהתאווה תקפה אותי.
3. אמרתי את התפילות מספר פעמים ביום.
היום היה ממש קשה. אך אחרי מספר ירידות על הברכיים ואמירת תפילות, הרגשתי תחושה "רוחנית" (אני מעריך שזו לא החוויה הרוחנית של צעד 12, אך זה הרגיש רוחני), והייתי שמח, זה היה פשוט נפלא, וזה גם הוריד ממני כל דחף לתאווה.
אני מקווה להמשיך כך, ומתפלל לעוד יום נקי.

אשריך חבר יקר.

מאחל לך המון צמיחה וחוויה רוחנית.

ובהזדמנות זו אציע לך ולכל החברים שבתחילת דרכם, זה הזמן לתפוס אומץ. ולעשות פעולות!
לדוגמה,  לשלוח הודעות פרטיות לחברים השונים כאן בפורום ולבקש את המספר שלהם. ליזום שיחות טלפון והתכתבויות ולשאול את החברים היותר ותיקים מה עזר להם להחלים ולהישאר נקיים.

בדיוק כמו שעשית היום.

זה לא הזמן והמקום להתבייש. האם במחלה הבושה עצרה אותנו?
וכמאמר החבר: אם הייתי משקיע בהחלמה עשירית מהזמן כוח כסף ועקביות שהשקעתי במחלה.... הכל היה נראה אחרת.

בהחלמה
אוהב
הושיעה

עומד לסיים את היום הנקי השלישי שלי.
התחלתי להבין את אחת הסיבות העיקריות שבגללן אני נופל- הצעד הראשון שלי לוקה בחסר. תמיד חשבתי שאני יכול לפטור את מחשבות התאווה בלי להתאמץ. מסתבר שלא.
אני מנסה עכשיו לגרום לכך שכל פעם שהתאווה תתקוף אותי, אני אתפלל לה' (אם אפשר לרדת על הברכיים ולהניף ידיים לשמיים זה מצוין), ולא אחשוב שאני יכול להתמודד עם זה לבד.
מנסה גם להבין את העובדה שנקיות הנה מתנה מה', ולא אות לכמה אני חזק מול התאווה.

נקי שלושה ימים וחצי, לא הרבה אבל כרגע זה הכי טוב שאני יכול לתת.
קשה, ממש קשה לי בימים האלה, לא היו לי ימי נקיות שהיה לי כל כך קשה להשאר נקי בהם.
אבל יכול להיות שזה טוב, קשיים שיכול להיות שהייתי צריך להתמודד אתם רק עוד הרבה זמן, ה' החליט לשלוח אותם עכשיו.
אני חושב שכרגע אני שורד בזכות שלושה דברים:
1. החלטה שההחלמה היא עדיפות ראשונה.
2. ירידה על הברכיים והתפללות לאלוקים כל פעם שתוקפת אותי תאווה.
3. תפילות לאלוקים במשך הרבה פעמים במהלך היום.
מתפלל להמשיך להיות נקי, רק להיום.

נפלתי, אוף...

אוהבים

נפלתי בשבת על הבוקר, כרגע בדרך (עוד בדרך, מתפלל לסיים) ליום שני של נקיות.
נפלתי כי קמתי לשירותים, וכשחזרתי התאווה תקפה חזק...
בחקירה הראשונית, היה נראה שהטעות שלי הייתה שתיתי יותר מדי באותו יום, ולכן קמתי, והקימה הובילה לנפילה.
אבל בהסתכלות שנייה, מסתבר כי זה לא באמת שינה, הרי ההתקף היה מגיע, במוקדם או במאוחר, נראה לי שמה שקרה זה שפשוט לא התפללתי מספיק.
מקווה להמשיך להישאר נקי, רק להיום.