שלום חברים יקר!
שמחים מאוד שאתה אתנו




תודה על דבריך החשובים.
קראתי בספרות התוכנית, שאם אדם חושב שהוא מחובר לאלוקים מבלי להיות מחובר לאחרים, הוא טועה טעות מרה.
אני אחד שפעמים רבות בטוח שהוא הכי חכם, מוצלח ומוכשר. לכן היה ועדיין קשה לי להתחבר לחברים בתוכנית בגובה העיניים.
אבל אני מתחיל להבין, שאם אני רוצה החלמה, אני חייב לוותר על הגאווה החולה שלי, וליצור חיבור אמיתי עם אדם אחר.
חיבור זה אומר שאני לא מרגיש מעליו, או מתחתיו, אלא איתו, מחובר אליו.

אני לא יודע מה מצבך, והאם אתה חש בשל להגעה לקבוצות חיות,
אך חשוב לי להביא את דברי "הספר הלבן" (הספר המרכזי של תוכנית 12 הצעדים למכורים למין ולתאווה), ההוספות בסוגריים הן שלי:

"נראה שאיש אינו מסוגל להישאר מפוכח ולהתקדם בהחלמה בלעדי זה (=התחברות עם אחרים). לרובנו, אם לא נתחבר בדרך כלשהי עם אנשים שאחרים שמחלימים, אין סיכוי למפוכחות לאורך ימים... איננו מנסים להסביר זאת, זוהי פשוט עובדה!
אנחנו מתחילים (את תהליך ההחלמה) בפגישות סדירות עם חברים אחרים... איננו יכולים לעשות זאת לבדנו.
... הדבר שאותו אנו מדגישים יותר מכל: הניסיון מלמד שעלינו להיות חלק מהאחרים, ולא - איננו יכולים לקיים כניעה יעילה, לראות את עצמנו בצורה הנכונה, או לבצע את הצעדים. בלי השתתפות סדירה בחברותא, נראה שאין החלמה (ההדגשה במקור).




שום דבר לא הועיל. אולי הקבוצות יועילו?
אם אתה שואל לדעתם של ותיקי הפורום והתכנית (ואני לא מהם ) נראה לי שהם ימליצו על הקבוצות...

לא התכוונתי להיות תוקפני.
פשוט אני רואה שזה מה שעוזר לי אחרי כל כך הרבה שנים שניסיתי (כולל אנשי מקצוע) ולא הצלחתי.
חשבתי וקיוויתי שזה עשוי לעזור גם לך.

אשמח להיות בקשר ולעזור בכל דרך!

שלום ובוקר טוב!

טהרני היקר, תודה רבה על תגובתך! הרהרתי במה שכתבת ונדמה לי שאתה צודק בהחלט.

החיבור לאלוקים הוא בהחלט אחד מעיקרי התוכנית, אבל באיזשהוא מקום כל עוד אני לא מחובר לאנשים אני ממשיך להזין את אחד משורשי התאווה- בריחה וניתוק מגע עם הסובב.
עד היום זה אכל אותי מבפנים. אפשר לומר שאני די מרגיש שהעולם הוא במה ואני השחקן הראשי וזה רק בגלל הניתוק והחומות שחוצצות ביני לבין העולם האמיתי.

היום אני מבין שעד עכשיו חייתי בבית סוהר ובמשך שנים ניסיתי לברוח ממנו על ידי ניסיון נואש לשבור את חומות הבטון שמפרידות ביני ובין העולם הגדול. מה שעושים פה זה לא לנסות לברוח עוד
להפסיק להיאבק כי , די, זה לא הולך. כאן למדתי שאפשר לגשת הישר אל השופט ולבקש לצאת כמו שצריך. גם אם זה לא הולך בהתחלה וגם אם זה די מתסכל, אין דרך אמיתית אחרת.

יום טוב ובהחלמה לכולנו!

לצערי הגדול, היום, אחרי עשרה ימים נקיים נפלתי.
אני מרגיש ממש רע עם זה ומשתדל לא ליפול לייאוש, למרות שנראה לי שאני מזמן שם.

אלוקים, תן לי את ההבנה שרק אתה יכול ולא אני, ובלעדיך אין כלום.

מתחיל מהתחלה עם גדרות יותר חזקים...