שלום מסע מאתגר שלי : )
ממש אבל ממש לא קל להיגמל. אתמול לא הצלחתי להתאפק ושיחקתי במחשב, אומנם לא במשחק שאני מכור אליו, וגם המשחק ששיחקתי הוא בלי אלימות ב"ה, ועדיין הרגשתי צורך (כמובן שחולני) לשחק, ולא הפסקתי לשחק עד שלא סיימתי את כל השלבים של המשחק. ואחרי המשחק עלו לי מחשבות של תאווה, ממש לראות קצת, בלי לגעת, רק לראות. וזה מראה לי כמה המשחקים הללו מנסים למלא חלל בהנאה מסויימת וכאשר היא לא מספיקה הראש שלי פונה לדברים- סמים קשים יותר שהם ינסו למלא את החלל הזה ללא הצלחה.
אסירותודה גדולה, ה' יתברך שלח אותי למיטה לישון, ממש בנס. לא מובן בכלל.
מתפלל לסיים עוד יום בנקיות.
