איכשהו הפורום הזה קצת רדום...

בכל-אופן באתי, אז ניתן צ'אנס.
אז זה אני, מכור. נמצא בגמילה מהתמכרות למין ותאווה ומסגרת "מכורים למין אנונימיים" (SA).

אני מצטרף קצת מאוחר לאתגר ה-90 יום, אבל הדרך עוד ארוכה ואין שום ביטוח.
רק להיום, אני נקי 80 יום.

מועדים לשמחה ושבוע טוב!

ברוך בואך,
אני מקווה שבעזרתך הפורום יצא מתרדמת מסוימת שנכנס בחג.
החגים הסתיימו והצרות אולי מתחילות ...

בנוגע לפורום אתה הדיון השלישי וזה מעודד עד שבאת מגדלור ואני היינו מדברים על בסיס יומי ואתה בהחלט מוזמן להוסיף לחזק  ולהתחזק.

80 יום נקי זה מצוין, קצת מאוחר... אבל כמו שארת שום דבר לא בטוח, המנוול נמצא כל העת מעבר לפינה מחכה לשעת כושר לתקוף.

בהצלחה אחי שיהיה לך רק טוב תמשיך לעדכן.

הי onelife. תודה על התגובה.

אני דווקא הרגשתי שהחגים היו צרות בעצמם. שמעתי את זה גם מכמה חברים.
כל הלחץ שלפני, האירוחים, החופש.
לא שבשגרה יותר קל לנו, אבל לזה אנחנו רגילים לפחות!
בחגים יש הרבה הזדמנויות לכל מיני רגשות שליליים לצוץ בהפתעה.
אסירות תודה שעברתי את זה בשלום ובנקיות.

אני שמח שאתם לא סומכים עלי שאגאל אתכם מבדידותכם, אבל עם כל הכבוד, שני אנשים זה לא ממש פורום
גם שלושה זה לא כזה מכובד, אבל כנראה שצריך להתחיל מאיפשהו...

אז בינתיים - אשמח לשמוע קצת על הפורום הזה ועל החברים בו.
כולם פה הגיעו דרך GYE? יש איזו שיטת טיפול משותפת? מה טווח הגילאים של החברים? מהו הרקע הדתי שלהם (אם זה רלוונטי בכלל)?

שם מעניין "רק להיום"...
הפורום די צעיר, אני מניח ש"כולם" הגיעו לכאן דרך "GYE".
אנחנו נעשה את ההשתדלות וה' יעשה את שלו.
כולם דתיים כאן. לא מכיר משהו אחר.

סומכים עליך לגאול אותנו מהבדידות ..
למה לא? וכי 80 יום זה דבר של מה בכך? הרי שיש לך את הכוחות לחזק אותנו.
אם אתה פה אני אמשיך לעדכן בשרשור שלי, ומקווה שמגדלור יחזור מהאופל, הוא אמר שהוא הולך לפני החג לכל משך החג, צריך לראות שהוא חוזר.
בתמצית, מה שקורה איתי זה דברים לא טובים במושגים שלנו, ההמשך בשרשור שלי.

תודה על מה שכתבת אצלי,

אולי תוכל לספר לנו קצת על התכנית שלך. מה? מי? איך? מתי?
אתה נשוי? + ?

אני יודע שאני קצת מאוחר אבל ברוך הבא!
כן, נסעתי לחגים ועדיין לא חזרתי אבל מצאתי זמן לשבת על מחשב עם חיבור לאינטרנט.
80 ימים ואווווווו. עדיין לא חוויתי את המספר הזה אבל אני מניח שזה נחמד לדעת שיש לך 80 ימים בכיס.
3 אנשים זה חזקה!!!! ואנחנו עוד נגדל...
היה מעניין אותי לשמוע כיצד אתה נלחם במנוול. איזושהי דרך? שיטה?

מקווה לשמוע רק בשורות טובות!
מגדלור

איזה יופי! העניינים מתחילים לזוז קצת! 

שניכם שאלתם על התוכנית שלי. משום חשבתי שזה ברור...
אני בתוכנית של SA - מכורים למין אנונימיים.
זאת תוכנית החלמה מהתמכרות למין בשיטת 12 הצעדים, (כמו AA - אלכוהוליסטים אנונומייים).
ה'שיטה' שם היא תורה שלמה המפורטת בספרים של התוכנית, אבל היא בעצם פשוטה למדי.
השיטות 'להפסיק להשתמש' הן בערך אותן שיטות שאתם ואני ניסינו אינספור פעמים. התוכנית מלמדת איך להישאר בהפסקה. לחיות בפיכחון.
הרעיון הוא שאנחנו בורחים אל ההתמכרות שלנו כי אנחנו לא יודעים איך להתמודד עם רגשות וקשיים בחיים שלנו.
ההתמכרות היא לא הבעיה בעצמה, אלא נסיון כושל להשתיק ולהדחיק את הבעיות הפנימיות האמיתיות שלנו.
הגעתי לתוכנית, כמו רבים אחרים, כשה'שימוש' לא עבד והתחיל להיות בעיה בפני עצמו.

זהו, פחות או יותר. אשמח לענות על שאלות אם יש לכם.
אה, אני בן 30 ורווק. מה אתכם?

רק להיום, מצוין.
אם כי התכנית הזאת למעשה! בעיקר לרווקים שיכולים לשמור את הסוד שלהם.
לנשואים כמוני ממש לא. אם הסיפור יתגלה לאישה זה הסוף שלי.
מה עוד שאני מחזיק בתפקיד רוחני מסוים בבית הכנסת בלי לפרט.
אני אפילו לא רוצה לדמיין מה יקרה אם זה יתגלה.

אמרת שאלות נכון??
אז ככה, יש לך במקרה את 12 הצעדים איפשהו בעברית?
כל מה שאני מכיר זה באנגלית ומה שלא בשפה שאתה נושם מבחינתי הוא יותר קשה, צריך להבין את הניואנסים וכו'.
בכל אופן אם אין לך, ויש לך ידע, יהיה מצוין אם תכתוב מאמר בפורום המאמרים המקביל אולי אפילו בשרשור שלך קצת יותר מפורט שאנחנו ניקח את הדברים למעשה ולא רק בכללי.
תזכה למצוות.

אני שמח שמשהו פה התחיל לעבוד בפורום.
שלחתי מייל לרב שלכטר "המנהל" שנעלם, וכתבתי לו שיחזור הוא לא הגיב עדיין,
אני אשלח ל-GYE שיבקש ממנו.


תמשיך להצליח אחי.

יש לי ספר של ה12 בעיברית. SA זה גם לא כל כך בשבילי, מסיבות פרטיות. אני חושב אם ללכת לפסיכולוג שמתמצא בענין.

תתפלא, onelife, רובם הגדול של החברים בתוכנית שלנו הם נשואים.
רובם גם דתיים ואני גם נחשב צעיר יחסית שם, כך שהרבה הגיעו לתוכנית אחרי שהתחתנו.
חלק גדול הגיע בגלל, או לפחות אחרי שהאישה תפסה אותם, אז אצלם כבר אין מה להסתיר.
כך שאתה צודק בקשר לסודיות. זאת בעיה לא פשוטה, למרות ששמעתי כמה סיפורים על אנשים שבשלב כלשהו התוודו בפני האישה על כל הסיפור וזה שינה להם את החיים לגמרי - לטובה.
איכשהו, ה' שולח לאנשים כמונו נשים מבינות ותומכות, והחיים ללא הצורך להסתיר ולשקר הם חוויה אחרת לגמרי.
כמובן שזה צריך להיעשות בשיקול דעת ובהדרכה של מישהו עם נסיון, אחרת זה עלול להזיק יותר מלהועיל.

עד שמספרים - אני יודע על אנשים שאומרים לאישה שהם הולכים לטיפול כלשהו בלי לפרט בדיוק מה, אבל אם היא באמת לא יודעת מכלום - זה יכול להיות קשה. קשה אבל אפשרי!
דרך אגב - יש גם כמה וכמה 'בעלי-תפקידים' בקבוצה. אמר כבר מישהו אצלנו שאפשר לפתוח כולל מכל המגידי-שיעור שיושבים שם...

בקשר למה ששאלת על הצעדים - הצעדים עצמם מפורטים בכמה מקומות בעברית (ויקיפדיה למשל).
קטונתי מלכתוב מאמר יותר מקיף על הנושא. אין לי את הכשרון, הוותק בתוכנית או הנקיות לכזה דבר.
אני יודע שהרב שלכטר מכיר את התוכנית שלנו וכתב עליה בספרו, הוא בטח יותר מוכשר לדבר על זה.
בכלל - עצם זה שאני כותב פה בתור חבר SA זה קצת פרובלמטי מבחינת ה'מסורות' שלנו.
אני לא אמור לייצג את SA ואפילו לא להזדהות בתור חבר, כך שתקחו את כל מה שאני אומר לכם פה בעירבון מוגבל.
זו רק דעתי והפרשנות שלי על התוכנית.

לאחרונה התחילו לעבוד אצלנו על אתר של SA בעברית, שם כבר יהיו עלונים וספרים בעברית להורדה, אבל זה יקח עוד זמן...
יש לי מדריך מפורט שכתב מישהו עם וותק אצלנו בתוכנית, שמסביר את הצעדים מתוך גישה דתית-חרדית, אבל אני צריך לבקש ממנו רשות 'להפיץ' את זה הלאה.

ברוכים הבאים למצטרף החדש וסליחה על העלמותי מהותיקים

בכל מקרה אני שמח להיות  כאן  יחד איתכם ובעה אהיה כאן יום ביומו

אין זמן טוב יותר להצטרף לפורום שלנו מהזמן  החשוב הזה

חג הפסח ידוע גם כחג האמונה וזה מפני שכל הסיבה שהקבה הוריד אותנו למצרים למט שערי טומאה היה על מנת שנוכל להיות חסרי אונים ודרך אותו חוסר אונים להגיע לאמונה ולקבלת התורה

בדיוק כתינוק שזה עכשיו נולד התלוי באימו תלות מוחלטת והיא נמצאת שם בשבילו ושהוא מקבל מכה או כואב לו משהו היא אומרת לו אמא כאן הכל בסדר!!!וגם אם במקרה כזה או אחר האמא לא נמצאת פיזית לצידו היא תמיד נמצאת באיזור לומר אמא כאן הכל בסדר וגם שהילד גודל הקול הפנימי הזה של אמא כאן הכל בסדר מלווה אותו בכל חייו עד לרגע פרידתו מהעולם ודרך אותו האימון הראשוני באמא לומד התינוק להאמין בעולם מסביב באנשים אחרים ובהמשך בבורא העולם

אך אם חס וחלילה מסיבה כזאת או אחרת אין לאדם את הקול הפנימי הזה של אמא כאן הכל בסדר הוא מרגיש חשוף ופגיע ומתמלא בפחדים לרוב ומכאן הדרך להתמכרות קצרה להפליא

דבר ידוע הוא לכל מי שמכיר קצת ביסודות ההתמכרות שהדרך היחידה להשתחרר מכבלי השליטה של ההתמכרות הוא בהרגשת חוסר האונים ודרך אותו תחושת חוסר האונים לבנות שוב אמון בעולם מסביב וממילא הצורך בהגנת ההתמכרות תילך ותיעלם

אם נתעמק ב4 הפרשות שאנו קוראים לפני הפסח  המכינים אותנו לאמונה  נראה שכל מטרתם הוא לעזור לנו לסגור את הראש והצורך להבין הכל שזה נוגד במהותו את יסוד האמונה למשל פרשץ החודש וחוקת שבשניהם אין סיבה הגיונית ואפילו שזה מנוגד לשכל הישר 

אנו מצווים על והיגדת לבינך ואם למשל יש מישהו שיודע לספר את סיפור יציאת מצרים טוב ומענין יותר מהאבא האם על הבן ללכת אליו?או שזה דווקא ענין של העברה מאבא לבן?

היסוד הוא שלא הסיפור העיקר כלל וכלל לא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אלא העברת האמונה מדור לדור של חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים!!!!!

ודרך אותו אמון שעוברת מהורים לילדים לומדים הילדים להאמין בהקבה ובעולם מסביב

אמונה אמיתית היא זו שמובילה לביטחון!!!!

אני שמח לראות את הרב שוב כאן...

נהנתי לקרוא את מה שכתבת.

Reb כתב on 08 אפר' 2010 14:00:

אני 100% מסכים

Reb כתב on 08 אפר' 2010 14:00:


לא ברור לי כל כך. כיצד אפשר מתוך תחושה של חוסר אונים לבנות אמונה ובטחון ברבונו של עולם??

הרגע עצרתי את עצמי.
לכמה דקות התחלתי לגלוש באינטרנט ולחפש במפורשות את מה שהמחלה שלי רוצה לקבל.
רק כשהתמונות המפורשות התחילו לצוץ הצלחתי לעצור לשניה ולשים לב מה אני עושה.
כמעט שלושה חודשים שלא עשיתי כזה דבר.

היה לי התקף די רציני ביום שישי, של רצון לשימוש, אבל חשבתי שזה עבר.
אולי זה עבר וזה אחד חדש...
אני חסר אונים לגמרי מול הרצון הזה.
אני רוצה ליפול. אני רוצה לשקוע אל תוך העולם הזה שבו אני לא מרגיש כלום.
רוצה להפסיק להתייסר עם הלחץ של ההחלמה הזאת.
רוצה שקט ושחרור מהתשוקה הזאת. אני לא יכול להתמודד איתה.
רוצה לזרום עם מה שבא לי לעשות. בלי לחשוב מה זה יעשה לי ואיך אני ארגיש אח"כ. בלי לחשוב בכלל.

אני יודע שלי לבד אין כוחות להתמודד עם התאווה הזאת, אבל אולי בעקבות הכתיבה שלי פה והתפילה שלי לה', הוא יציל אותי וישמור אותי נקי, רק ללילה הזה.
אני חסר אונים! אנא, עזור לי!

אני מרגיש שקשה לך מאוד

ואני איתך!!!

כל מה שאתה רוצה להרגיש בטוח בלי צורך להילחם כל הזמן נכון?!!!!

פשוט להרגיש רגוע ומוגן

המלחמות הללו מתישים אותך מאוד!!!

בא תנסה לרגע להפסיק להילחם ולהתעסק בעצם הנפילה או לא

אלא במקום זה תשאל את עצמך פנימה מה כואב לך ממה אתה מפחד?!!!

מה גורם לך לרצות ליפול?!

בהצלחה

תודה רבה, הרב.

זה נכון. אני חושב שההידרדרות הזאת התחילה בגלל הרצון שלי לרוגע ו'שקט'.
בלי לעבוד קשה. בלי להילחם.

הרעיון הוא שאני לא אמור להילחם. אני לא יכול. אני אפסיד. הרצון לשימוש גדול וחזק ממני. הוא טבוע בי.
אני רק צריך להתפלל לה' שיעזור לי להילחם בו.
זה הדבר הנורמלי היחיד שמצליח להיכנס לראש החולה שלי בזמן ה'התקף'.
זה הדבר היחיד שמצליח להוציא אותי קצת מהריכוז העצמי ולהראות לי את המציאות.

אולי נכנסתי לאיזושהי אופריה, בגלל תקופת הנקיון הארוכה (יחסית אלי!) שצברתי.
גם נפילות מהעבר צצות ועולות לאחרונה אצלי בראש, כנראה גם כתוצאה מעבודה על הצעד הראשון שהתחלתי לאחרונה.
תוסיף לזה את שאר הצרות הרגילות שלי בחיים (עבודה, זיווג וכו') ותקבל מתכון מושלם למחלה - דיכאון, תאווה וחיפוש הפתרון במקום המוכר והזמין ביותר...

אני יכול רק להתפלל לאלוקים, שיתן לי אומץ ונכונות להמשיך לעשות פעולות החלמה כמו זו שאני עושה עכשיו.
להיות כן, לכתוב, לדבר עם חברים, להתפלל.
שיעזור לי להישאר שפוי, מחובר ונקי - רק לשעה הקרובה.