אריאל היקר, יש סיבות רבות ומגוונות להתקררות הזו. אני יכול לומר לך מניסיון של תשע שנים חמישה חודשים ועשרים ושלושה ימים שברב המקרים שאני מכיר אצל מכורים התוכנית היא לא אחת מהם. פשוט לא יתכן שדרך החיים שמחייבת קשר קרוב עם אבא אוהב (הרי הוא יחיד שיכול לעזור) תגרום להתרחקות ממנו. ההסבר שאני נוכחתי בנכונותו הוא שבהרבה מאוד מהמקרים למכורים היתה בעיה יסודית עם שמירת מצוות (אבא מלחיץ, טינות כנגד החברה והמגזר עליהם הוא נמנה ועוד) טרם הם הכירו את הפיתרון שנקרא 12 הצעדים, אבל הם כן עשו אותם, ולו בכדי שיוכלו להרגיש טוב עם עצמם, שלפחות בזה הם יהיו טובים, וברגע שהצליחו להיות נקיים מתאווה, הרגישו פחות מחוייבים לדקדק באותו האופן בהלכה. זו מסקנה כמובן שגויה אבל מובנת אצל מי שחי בהדחקה והכחשה משך זמן רב כל כך.

אכתוב לך מופרשות: אם הבסיס שלך איתן, שמירת המצוות - קיום ההלכה זורמים בעורקיך מבחירתך, לא יקרה לך מאומה כתוצאה מהתוכנית. בתוך זמן הכול יתאזן. שמעת? אתה מוזמן לבדוק אותי, לא כתבתי פה מילה שאני מתחרט עליה. גם על התגובה הזו לא אתחרט ב"ה. לפני שנים הייתי ספונסר של חסיד גור, הוא התלבט באותו האופן שלך, כתבנו יחד קיוטל לאדמו"ר, הוא אמר לו לעשות ככל שיועצו אומר לו... (אני! כבוד!) מי שמדבר נגד הרעיונות הרוחניים העצומים הללו מדבר כנגד תורת ישראל. אין שם פסיק אחד ששייך למקום אחר. מניסיוני אלו הם השמצות זולות של ממורמרים שהוציאו דברים מהקשרם ומצאו אוזן אצל בעלי אינטרסים שונים.

אשמח להיות לך לעזר בפרטי. אתה מוזמן לקרוא עוד כאן.כאן

חיבוק.

שלום אריאל היקר.

אני קורא את מה שכתבת ואיני יכול שלא להזדהות עם כל תחושה והרגשה. כל כך מוכר ומרגש. כל כך מוכר ומייסר. כולנו כאן יחד באותה סירה העושה את דרכה בלב ים. מפלסת את דרכה בין הגלים. יחד במסע חיינו לעבר השפיות.

התיאורים שלך וחיבוטי הנפש נוגעים בי מאד. גם אני חונכתי שנים רבות לתסיסה רוחנית, לשאיפה אינסופית לגדולות ונצורות. הסטוריית הנפילות שלי בתאווה הייתה כמו מחט בבשר החי. היא קעקעה פעם אחר פעם את העלייה שלי ברוחניות. יחד עם זה המלחמה התמידית מולה יצרה אצלי תחושה אדירה של קשר עם הקב"ה. הצורך הנואש לרצות אותו ולהתחנן על נפשי החוטאת גרם לי בכל פעם לחוסר אונים נורא מולו. התחברתי מאד לסערת רגשותיך כפי שכתבת אותה. אינני יכול לספור את הפעמים בהם פניתי אליו בבכיות ותחנונים על אבדן חיי הרוחניים מול כל נפילה. השאיפות הנוראות שלי לעלות ולהתעלות והנפילות שביניהם ריסקו אותי רגשית בצורה אכזרית. (תוכל לקרא את סיפור חיי בפוסט "ההולכים בחושך ראו אור גדול")

יחד עם זאת אני מכיר את הספיקות וחיבוטי הנפש הנוראיים גם במהלך התכנית. אני נמצא כאן 3 שנים ועברתי כמעט את כל השלבים האפשריים בהתלבטויות אלו. ניתן לומר די בוודאות שהאלטרנטיבה גרועה לאין ערוך מהדרך שכאן. כפי המובא בכל ספרי החסידות והמוסר העוסקים בנושא כל עליית האדם וירידתו הרוחנית תלויים בקשר בל יינתק בשמירת גדרי הקדושה. נסיוני הרב בתחום הוכיח לי כל פעם מחדש שכשאני נשאר נקי מספר ימים מיד התחילה צמיחה רוחנית מחודשת, עד לפעם הבאה בה הייתי נופל ומתרסק רוחנית ורגשית. אין ויכוח שעם האפשרות להישאר נקי ומפוכח חוזרת השפיות. וכאן נשאלת השאלה מהו רצונו של בורא עולם? האם הוא מעוניין שנהיה כביכול קרובים אליו יותר מתוך נפילות, ייסורי מצפון וזעקה נוראית. או שמא הוא רוצה שנצליח להישאר נקיים ורגועים יותר. והלא הדברים ברורים ממה נפשך. אם זהו חטא נורא החמור מכל חטאי התורה, וודאי הוא שעלינו לעשות כל אשר לאל ידינו ע"מ להפסיקו, "בתחבולות תעשה מלחמה" אפשרי גם בצורת התמודדות זו. ואם זה אינו חטא, גם יש צורך לטפל בעניין.

די ברור שכאשר מצליחים אחרי שנים רבות של סיוט וטראומה להישאר נקיים ועוד ע"י משהו שכביכול לא מגיע מתוך ספרי המוסר והיראה זה גורם לסוג של פליאה. מדוע כל מה שעשינו עד עכשיו לא הועיל? למה כל הבכיות ונסיונות העזרה לא הצליחו בידנו? לדידי זו לא שאלה כלל. אני בטוח שכל המאמצים שעשיתי הובילו לכך שבורא עולם הנחה אותי בדרך הנכונה וגיליתי את השיטה הזו. כך גם בכל הקשור לקרירות בעבודת ה' שיכולה להיגרם בגלל הדרך הזו כביכול. לדעתי הקרירות לא נגרמת בגלל הדרך אלא היא פועל יוצא של שינוי מהותי בכל סדר החיים הרוחניים של מי שמפסיק פתאום להתמודד עם הדבר הנורא ביותר בחייו. כמו מישהו שהיה סובל שנים רבות ממיגרנות וכאבי ראש נוראיים ששיבשו את חייו והפכו אותו לסוער וחסר סבלנות ופתאום נמצאה תרופה למחלתו והוא חווה חיים יותר שלווים ונינוחים. פתאום יש לו זמן להתבונן סביב לחייך למשפחתו, לחוות את החיים אחרת. כך גם בחיים הרוחניים, התלות הנוראה בתאווה הפכה את כל חיינו לעיסה אחת דביקה ומסובכת, גם את הקשר לקב"ה שנדמה לנו כביכול שהוא היה קרוב יותר בגלל האנרגיות הגדולות שהיו קשורות בהתמודדות. ופתאום זה נרגע.

יש עוד הרבה מה לומר בכל זה (אשמח לשוחח אתך אם תרצה) בינתיים כל עוד ולא מצאת דרך אחרת להפסיק את השימוש הייתי מציע לך להמשיך הלאה בכל הכח. במידה ויש למישהו דרך אחרת להציע לך אל תעזוב את מה שיש לך כאן כל עוד לא הוכח לך בצורה וודאית שהדבר ההוא עובד. "ברי ושמא, ברי עדיף". בשבילי כל העניין הזה הוא מעבר להפסקת תאווה. מדובר בהצלת חיים של ממש. שלי ושל בני משפחתי.

חזק ואמץ!

בס"ד,

שלום חברים,,
שלום לכולם,,

דבר ראשון, תודה באמת לכולם,, על הכל, על העידוד והתמיכה וה,,
שנית הצהרת נקיון " ב"ה כבר 13 יום נקי, לא מכוחי,
ממש לא מכוחי,רק להיום, רק לעכשיו, יש לי עכשיו כאילו רגשות שגואים בי וכמעט מתנפצים היישר בחיקה של התאווה החביבה עלי כ"כ,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,
ממש התמודדות קשה שאני הרי בתוך שניות נמצא כבר אחרי וד"ל,,,
זה כזה רתיחה פנימית שמלהיטה אותך לעשות משהוא עם עצמך,, עם הרגשות שלך,, עם ה,,,,,

- אני כבר מתחיל להתעייף לפני שהתחלתי בכל התהליך צדדים לכאן וצדדים לשם,,
אבל אני יודע שבעז"ה אני אלך היום-מחר בפעם הראשונה לקבוצה, כי אם אני מתחיל להתעייף זה אומר מבחינתי שהתאווה מחכה לי בפינה,,

לגבי הטיעונים בעד ונגד לא אכנס אליהם בשום אופן,[ שיחות אישיות,,] אבל,,
נגיד ברורות בצורה עגומה משהוא,,
אני מרגיש כאן כאילו אני מקריב את החיים הרוחניים אותם בניתי והשקעתי במשך הרבה שנים כ"מ להישאר יהודי,,,
וזה כואב, כואב מאוד ,,
מאוד קשה לי מאוד מאוד קשה לי לבא ולהפתח בפני קבוצת אנשים דבר שהיה סגור אצלי למעלה מעשור שנים,, ועוד יש סיכוי שמחר אראה אותם ברחוב, בשחרית, או במכולת,
אבל הרבה הרבה יותר קשה לי,, התחושה שאני מוותר על כל העקרונות שלי [ עצם הפתיחות ללכת אל הלא נודע בה אנשים אנוניימיים שאי כ"כ מתחבר אליהם ולרגשותיהם והם מכתיבים לי לאיפה אפנה ברוחניות,,],,,
אני חושב שלבינתיים זה החלק שהכי קשה לי בכל הסיפור הזה,
אבל ההרגשה שלי אומרת " אריאל,, אין דרך אחרת,, זה חלק מהניסיון הענק והמוזר הזה שבו חינכו אותך להכל אבל רק לא לעיקר המלחמה על החיים שלך,,תתחיל וה' יהיה בעזרך,, בלי להבין,,
ואני אכן אומר בכאב,,,
כאב רב אפילו,,
אני לוקח בחשבון שארד באמת ברוחניות, ועם כל זה ואת כל זה אני שם לפני ה' ואומר לו " זה מה שנתת לי ,, אילו הכלים שנתת לי ועל פי הם אני הולך,, וכמו שאומרים על החיים ועל המוות,, אני מאמין שמי שכ"כ הרבה בטחתי בו [ והוא גם הרבה איכזב אותי ולמרות זאת אני מאמין בו באמונה שלימה כי אין אמת אחרת !!] ימשיך להוביל אותי באף כמו שהוביל אותי בכל הדיוטות בהם שהיתי,,

תתפללו עלי חברים, יהודים,,
על אותו אחד שלא נודע אליכם בשמו ובשם אימו,,
ורק מייחל כבר לגאולה שלימה .

תודה רבה לכם,לכולכם.

נ.ב.
לכל מי שהציע עזרה ולא שלח מייל/פל' בבקשה שישלח מעניין אותי לשמוע עוד ועוד,,

בס"ד,

שלום חברים, שלום לכולם,,,

תודה המנהל,, [ יחזקאל,, או מי שרק לא יהיה,,]

וכן אני מעוניין להמשיך הלאה במסע [ מסע חיי,,]
ב"ה היום ה-14 שאני נ-ק-י !!!

אתמול בשעת כל הוויכוחים כשהייתי עדיין נבוך,, הרגשתי כ"כ רע עם עצמי וכמעט נמשכתי שוב ל,,
ראית איזשהיא מסגרת חדשות כלשהיא [ אני לא מסוגל לכתוב איפה ראיתי כי תמיד חינכו אותי שמקום זה הינו ט-מ-א שבטמאים,
ואני בפיצול אישיותי יכול ללא בעיה להכנס לאתר ולראות בדיוק מה כתוב שם ללא נקיפות מצפון ומצד שני לא מ-ס-ו-ג-ל לכתוב איפה צפיתי,,,]
ושם היה משהוא שמשך אותי ואת תאוותי,, אני מתבייש לכתוב אבל,, לכן אני כותב כדי לשבור את אותה בושה מבורכת-ארורה,,,
נכנסתי והיה תמונה של אישה [ חילונית נורמלית,] אבל השהיתי את המבט על התמונה-עליה עוד כמה שניות,,, וקלטתי שבעצם נכשלתי,,
כישלון שרק לפני שבועיית עשיתי אותו מדי יום ביומו,, מדי שעה בשעתו,,
אבל עכשיו,,
הבנתי שאני חייב פשוט חייב במהירות האפשרית להתחיל עם כל הנושא ברצינות,, ואותו אני עושה עכשיו ואומר לכל החברים שכן,,
היום בערב א"יה אני הולך לראשונה לקבוצה חיה להפגש עם אנשים שכנראה מתפללים איתי באותו ביהמ"ד,,, שכנראה אראה אותם ברחוב כל יום,,
אבל אין לי ברירה אחרת,,
כואב לי הראש כל הבוקר,, אני חושב שזה גם מזה,,,,
התעוררתי היום לפני 5 ולא הצלחתי להירדם,, אני חושב שזה גם קשור ,,,
אני לא יודע אם לא יקרה לי משהוא בדרך אליהם אבל,,

אני הולך לשם היום !!!

[ אולי יהיה תיקון,באותה אישה באותו מקום,, באותו פרק,,,,]

שלכם אריאל,

אוי אריאל,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,

אוי אריאל קריית חנה דוד
אוהבים אותך
חלק גדול מההחלמה הינה הקבלה המוחלטת שלי כאדם חולה
אין לי ממה להתבייש ברצון הזה להתאוות
זהו חלק ממני
ככל שאני יותר מקבל את הרצון יותר קל לי להשתחרר ממנו

מחזק לשמוע ממך.
אני מתפלל שתמצא בקבוצה את מה שאתה מחפש. לי עוד חסר קצת אומץ בשביל זה...

שלום אריאל

שמחתי מאוד לשמוע אותך היום בקבוצה. יתן לך אלוקים את מה שאתה מחפש ויעניק לך יום נקי ומחובר.

לגבי הרעל של הויכוח, זה המקום שלי להתנצל גם בפניך על כך שאתמול הכנסתי לכאן את הרעל הזה. אני יודע היטב שזה מסוכן, מבין שאסור לי להתעסק בכך, אבל לא תמיד מצליח לעשות את הדבר הנכון. הצד הטוב הוא שזה הולך ומשתפר, ואם בעבר חיפשתי ויכוחים, היום אני משתדל לברוח מכך כמו מאש. נכון שאני לא מושלם (ולעולם לא אהיה כזה), אבל אני משתפר וזה חסד אלוקים, לגמרי לא מובן מאליו.

בס"ד,

תודה יהושע תודה סוד !!

יהושע,,,
אני חושב שאם אתה מכור ואתה חייב את זה אתה תעשה את זה,,
אם לא אתה כנראה לא מכור,, [ מקווה שכך,,]

סוד,,
אני עדיין מחכה למספר שלך ,,,,

בסייעתא דשמיא,

שלום חברים,
שלום לכולכם,

ב"ה אני אוחז כבר ביום ה-15,  נקי רק להיום,
בכלל לא פשוט ולא מובן מאליו, !!!

יש לי כמה עניינים שהיתי רוצה לכתוב עליהם ואולי קצת אערבב ביניהם אז,, תבינו אני לא כותב פוסט או משהוא רשמי [ כמו שאני רואה כאן הרבה אחרים וזה באמת מאוד מרשים ויפה ומעניין !!! אני כותב מה שעולה לי בלב או במקלדת,,]

אתמול ביום ה-14 הלכתי לראשונה לקבוצה של SA ,,,
היה לי ברור שאני חייב ללכת,, חייב לעצמי, חייב למשפחה, חייב לקב"ה,, רק היו המון ספקות בהקשר האחרון [ אלוקים,,] וזה נפתר כשששאלתי מישהוא מוסמך מבחינתי והוא אמר לי שהוא לא רואה 2 צדדים לשאלה וברור שאלך,,  אז הלכתי,,,,,

רעד/פחד/חרדה/בעתה וכל מילות התיאור לא יספיקו לתאר מה שהרגשתי כל הזמן, עד שנפגשתי עם הנציג שלקח אותי למפגש,
אני רואה אותו ומגלה מולי מישהוא נורמלי,,, כן נורמלי,, שנראה כמוני,,, ואני לא מסוגל לדמיין את הסיפור שלו,,, 8),, ועוד לחשוב מה הוא חושב עלי,,,,,ברררר מפחיד,,    הוא שאל אותי איך אני מרגיש ואיך אני לא מפחד ואמרתי לו שבעברית אומרים על החיים ועל המוות,, אז זה מה שאני עושה כאן,, בלי שום הגזמה !
עכשיו בואו נבהיר עניינים: אני הולך לקבוצת אנשים שרחוקים ממני מנטלית ותרבותית מאוד מאוד ! אנשים שדוברים שפה אחרת ממני,,,,,,,,,,,,,, אנשים שאין סיבה בעולם שאתחבר אליהם,, אני הרי מאוד מאוד לא חברותי,, אבל אני חייב-מוכרח !! וכשחייבים עושים !!

אוקיי פה נקצר קצת בכל מה שהיה בפנים,,,
10 אנשים ישבו שם ולא כ"כ הרגשתי בנוח,, יותר מזה ,,
אבל בסוף זה נגמר.
אני עכשיו אחרי, ואני מתחיל לחשוב מה היה ומה הלאה,,
- הקבוצה היא באנגלית,, אני בקושי מסתדר בשפה זו והרוב אני לא מבין וזה כ"כ קשה !!!!!!!!!!!!!!!!!!!
- חלק מהחברים גויים,,,חלק דתיים או לא ,,,,
- החברים שם מספרים סיפורי הזיות [ שבחלומות הכי גרועים שלי לא חשבתי עליהם ולא הגעתי אליהם,,,, אני מתאים להם ???? בא נגיד ככה אני מרגיש כאילו הגעתי לשולי השוליים של החברה [ והחברה החרדית בפרט!] דברים מזוויעים,,שכשאני חושב אם ללכת היום לקבוצה או לא ,, פשוט אני נגעל [ סליחה מכולם !]ללכת לשם,,,
איך אני בכלל משתייך אליהם ?? איך אני בכלל מתחבר לכאילו אנשים מתוסבכים ?? [ ומה אתה ?.]
כן גם אני נפלתי [ ורק היום התעורר בי חשק לחטוא [ כשישבתי על מחשב לא חסום,  אבל אם לא כאן זה היה ברחוב ההומה,,]  והסתכלתי שניה על תמונה לא יפה,, ]
אבל הכל היה בדברים פרטיים ביני לקוני, בדברים שהגוף שלי תבע ממני , בראיות,בקריאת כתבות שמושכות,, ובשנתיים האחרונות גם באינטרנט,,,,
אבל בחיים לא לא לא לדברים חיים !!  בחיים לא לא לא לא לא לא לאל לא לא לאלאלאאלאלא
עושה לי רע לחשוב על זה מאוד רע !!!!!

אני הייתי בחור שמור !!! בחור שכשרצו לתת דוגמא לבחור שמור שהולך עם העיניים למטה, הוא היה הכתובת,,,
גם היום, אני אברך שמחפש רק רוחניות בחיים ומוותר המון על הגשמיות של העוה"ז [ כי אני בז לו, כי אני יודע שזה לא שווה, ומאותה הסיבה בשעות משבר אני גם בז לעצמי,]
אז חצי יום אני אדבר עם חברים על תורה ויראת שמיים וכו' ובחצי השני  עם חברי הקבוצה  על ז-ו-נ-ו-ת ???? על כל מיני דברים שהשתיקה יפה להם ???

אוי ,,
מה יהיה ,,,

אני הולך היום שוב לקבוצה כי אני עקשן, כי אני לא מוותר, כי אין לי ברירה אחרת, אבל אני לא יודע מהו הצעד הנכון,,עדיין לא הספקתי לשוחח ולהתייעץ כמו שרציתי,,

אוי אריאל,
אוי אריאל,,,,,,

שלום חבר יקר,

כל הכבוד על האומץ ללכת לקבוצה. זה לא מובן מאליו. חסד אלוקים גם על התשובה שקיבלת כאשר שאלת.

אני לא מכיר אותך ולכן קח את הדברים שלי בערבון מוגבל מאוד, וקח בחשבון שאני כותב את זה רק מהנסיון האישי שלי ולא בטוח שזה יתאים לך.

השפה היא משמעותית, ואם אני משתתף בקבוצה שמדברים שפה אחרת מהשפה שבה אני שולט ומתבטא בחופשיות, אז אעשה זאת רק בלית ברירה. אני נסעתי במשך תקופות ארוכות נסיעות ארוכות מאוד רק כדי להשתתף בקבוצה נוספת בעברית, כיון שהקבוצות באזור שלי היו באנגלית. זה עלה לי בזמן, בכסף ובאנרגיה, אבל אני צריך להיות במקום שאוכל לשתף ולהרגיש הזדהות.

וזה מוביל אותי לנקודה הבאה. אם האנשים בקבוצה שבה היית רחוקים כל כך ממך, אז אולי כדאי לך לחפש קבוצה אחרת/נוספת. למשל הקבוצות של שמור עיניך בירושלים ובבני ברק, הינם קבוצות שרוב החברים יחתמו על מה שכתבת כאן, שהם הגיעו "רק" לדברים שבינם לבין אלוהים.

זה לא באמת משנה מבחינת המחלה, אבל זה כן משנה מבחינת ההזדהות. כדי להחלים אני צריך למצוא הזדהות עם אנשים שעברו את מה שעברתי, ולכן למרות שבאופן עקרוני הצעדים הם אותם צעדים בכל הקבוצות, עדיין האלכוהוליסטים הולכים לקבוצות אחרות מאשר המכורים לתאווה או לסמים או לכל דבר אחר.

מקווה שהועלתי.

ב"ה,

שלום חברים,

תודה "סוד", על העצה, קראתי בעיון, אני עדיין מתייעץ,,,

כן, אני כאן שוב עם 16 ימי נקיות  שאני בעצמי לא מאמין שכאן אני אוחז,
תודה לה' ותודה לכל התמיכה והעזרה מכל החברים.

אתמול הייתי שוב בקבוצה של SA ,
קבוצה בעברית, קבוצה די קטנה,
הפחד היה עדיין,אבל ללא השוואה ליום האתמול,,
הכרתי את החברים והתחלנו,,
עדיין אני לא מרגיש בנוח עם כל הרשמיות שיש שם, כל הקבוצה לפי זמן מתוכנן מראש,אין דיבורים,והכל עם כל מיני מילים משונים ומחיאות כפיים וכו',, כידוע לכל המשתתפים,
אבל זה היה משהוא חוויתי, משהוא שהתרגשתי להיות בו,
מקום בו אתה מרגיש שאתה יכול לפרוק באמת את כל מה שקרה במהלך היום, את כל הרגשות את כל התאוות את כל התיסכולים, ה-כ-ל ,,
וכולם כ"כ מבינים ומקשיבים,משתתפים ומאחלים,
בעיקר נהנתי מהסוף כשנשארנו קצת לשוחח [ כמעט שעה,,] וכולם אמרו לי אין לך מושג לאיזה מקום טוב הגעת, מקום בו כולנו רעדנו מפחד לפני שחשבנו להגיע אבל הגענו בלי ברירה,, כי לא היתה לנו ברירה,,כי כבר ניסינו ה-כ-ל,,
ומצאנו את הקב"ה, את אלוקים, את עצמינו,

כן אז אני בהחלט מאחל גם לכולכם שתמצאו את הטוב שיש בכם ובעולם שמסביבכם ותיהנו איפה שאתם ואם אתם מכורים כמוני [ מפחיד לחשוב על זה,,]
אז תצטרפו, כן,, תצטרפו וגם אתם תצאו כמוני בעז"ה רק להיום מאפילה לאורה !!!

שלכם אריאל,,

הוי אריאל,,

ב"ה

שלום חברים ,,

פעם שניה היום !

כן, קשה לי,
אני רק עכשיו מתחיל להבין את הצעד הראשון [ וזה לא שלא שמעתי או קראתי עליו,,],
רעיון הכניעה !
מה שאומר שאם עד היום כשהגיע שעת נסיון אני נלחם ומתגבר [ או שלא ,,,]
עכשיו אני לא נלחם,,  כמה שזה נשמע הזוי והפוך ממה שהראש [ שלי עכ"פ ] אומר,, אני פשוט יודע שאין סיכוי שאשתלט על הרצון הזה ונותן אותו למישהוא חזק ממני שיעזור לי [ איך ?? ע"י תפילה/טל' לחבר או משהוא אחר,,]

ועכשיו למעשה,
היה לי יום די קשה, היו נסיונות ישבתי משועמם [ לא שהיה חסר לי מה לעשות אבל,,] מול מחשב פתוח לכל העולם הרחב וד"ל,,
ללא שום חסימה או משהוא כעין זה,, ואני עובר על החדשות כרגיל כדי למלאת את הסיפוק שבוער בי ומשהוא צד לי את העיניים ואני נכנס ומתעכב שניה ו,,
אני יודע שנכשלתי,, ואני מנסה להתגבר אבל הטיפה המרה כבר שוב מכה בי,, ואחרי כמה היסוסים שוב אותו המשחק ו,, ואני כבר מתחיל לרעוד בידיים לקראת,,פתאום אני רואה ממש משמיים, מקום שמחכה שאני אלחץ עליו לצוטט עם כמה יצורים שלא מן העולם הזה ,,,,,, ואני כולי רועד מרוב תשוקה,, ובאותו שניה נזכר שפעם חבר כתב ללכת להתפנות כשקשה ,, אז אני עושה את זה,,,ומתחנן באותם 2 דקות חסד " אלוקים הצילו !! אני לא מסוגל !!"
אני יודע שאני צריך להתקשר לחברים-ספונסר ולדווח ולשאול ולהתייעץ ולהתחזק ו,,,
אין לי למי,,
אין לי ספונסר,,,[עדיין,,]
אין לי חבר מספיק טוב שאוכל מיוזמתי להתקשר אליו,,[ בקושי מכיר אותם על הפרצוף,, אולי בהמשך יהיה,,]

מה עושים ??????
ו,,כמעט בכיתי לאלוקי הצילו !! אני לא רוצה ליפול שוב,, מספיק היה ,, ובלב עוברת מחשבה מהירה כברק עזוב אותך,, תהנה וזהו זה [ החבר אליו ניסיתי להתקשר לא ענה בערך 5 פעמים,, ועוד תירוצים של היצרים והתאוות וההרגלים,,]
מקסימום עזוב את הקבוצה וזהו,,
ואני לא מוכן לזה !!! לא  לא  לא אני רוצה להיות נקי נקי רק להיום !!!

אז שרדתי,,,,,

לעוד כמה שעות,,
אני מתחנן לעבור בשלום את היום הזה !!!!

תודה אריאל.
תפס אותי משפט אחד שכתבת - "אין לי חבר מספיק טוב שאוכל מיוזמתי להתקשר אליו". בשבילי כל חבר בתכנית הוא מספיק טוב. אדרבה, דווקא חברים שפחות מכירים אותי, עדיף לי להתקשר אליהם ולהודות בפניהם בחוסר אונים. זה נותן לי יותר כניעה. וכשלא נעים לי אני מנסה לחשוב האם אני יכול להרשות לעצמי לא להתקשר לחבר ולהינצל מנפילה רק בגלל ש"לא נעים". האם האגו שלי באמת יותר חשוב לי מהנקיות שלי.
חיבוק. בהצלחה.

אריאל היקר, אני עדיין ממתין לשיחת הטלפון ממך...

תודה איש יקר על השיתופים הנוגעים כל כך. הזכרת לי את הימים הראשונים שהגעתי הנה. אבל אתה עוקף אותי בלי וינקר... את הדרך שעשיתי במשך שנה ויותר אתה עושה בימים אחדים. עם כל הקושי והפחדים הנוראים שכה מוכרים לי אתה זוכה ליד אלוקית שמניפה אותך מעלה ומקצרת לך את ההליכים.
שמור על החיוך שקיבלת ממנו ואל תרפה מידו האוהבת שהושטה אליך. הייתי מציע לך להשיג עוד כמה מספרי טלפון שיהיו זמינים לך בימים אלו במיוחד, אני זוכר את עצמי בתקופות הראשונות מדבר המווון עם חברים. זה היה צורך חשוב מאד במיוחד אז. אל תפחד להשקיע המון זמן בכך, זה שווה כל מאמץ ויתן לך אויר להמשך הדרך.

בהצלחה