אוייי אריאל

הזעקה הזו פילחה את ליבי לפני שנה... אוי,,,,,,, הפסיקים האלו שלא יכולים להפסיק,,, הABS של הברקס,,,,,,,,

ולקרוא את הציון דרך שלך היום, זהו נס גמור!

מאחל לך להמשיך הלאה ולמצוח ולהתפתח, אין ספק שאלוקים נתן לך שליחות גדולה כאן בעולם,
וכל זמן שתמשיך בהחלמה להיות נקי ומפוכח, תוכל להביא הרב הרבה תועלת לעולם.

אוהב
הושיעה

מדהים ומרגש.

כמה שאני זוכר יותר שזה מתנה שנמצאת אצלי היום. וחולק אותה עם עוד אנשים. זה משאיר אותי בסך הכל עוד יום אחד נקי.

תודה על השיתוף.

וואו, מדהים, מקנא ביכולת שלך לבטא את הרגשות שלך בצורה כל כך כנה ופשוטה, אני חושב שחצי מההחלמה זה היכולת לבטא בכנות את הרגשות הפנימיים, הלואי עלי!!!

שרצונו ייעשה בחייך הלאה. חיבוק.

וואו, ריגשת אותי מאד חבר יקר. פתאום החזרת אותי לאותם ימים חשוכים וכואבים שאני מתחיל לשכוח. הזכרת לי שוב שהנקיות והמפוכחות והפסקת האובססיה לתאווה אינם ברורים ומובנים מאליהן. הבעיה בנס שלנו היא שהוא כל כך גדול עד כדי כך שקשה לנו להאמין איפה היינו עד לא מכבר.

תודה.

קראתי מילה במילה יש לנו הרבה משותף, גם סגרתי עסק בהחלמה, אם לא התכנית המשפחה שלי היה מתפרקת, ועל הכול אני גם נקי רק להיום 9 חודש, תמשיך בדרך מאחל לנו הרבה החלמה ומפוכחות ומתפלל לשלווה.
אוהבים.

שלום חברים אהובים,

הרבה זמן לא ביקרתי אותך יומני הקטן והאישי,

עוברים כ"כ המון דברים, החיים כ"כ מאתגרים,

אנסה להשתמש שוב בכלי הזה, ככל שאוכל.


ימים לא קלים עוברים עלי.
ימים בהם ההתמודדויות עוברות את הרף הנורמלי [למכור כמובן,,],
המון פחדים,חששות,התמודדויות,כאבים,בושות, מציפים אותי בצורה שבהחלט לא רגילה אצלי,

וכל מה ששמעתי והפנמתי,
כל מה שאני מנסה להעביר לאחרים מהנסיון שלי,
ומה שאני עובד כל יום בתוכנית בא לידי מבחן-ביטוי,
רק להיום-תוותר-תיכנע-תתקשר,תצעד,שוב פעם תתקשר,תתחנן,תבקש עזרה,תעשה פעולות של ח"א,
הכל ברצף רציף, כל הזמן, כל היום.

לא קל באמת שלא. באמת באמת שלא.

אחשוף כאן פגם אופי ששולט עלי בעוצמה ושמו שיפוטיות, וזה פוגע גם בקרובים והאהובים עלי ביותר.
אתם חברי היקרים,חברי המכורים,,,,,,,,,, כשחבר, [מי שרק לא יהיה,גם עם וותק והחלמה] משתף בקושי וכשקושי זה חוזר על עצמו שוב ושוב, המחשבה האוטומטית שלי הינה " תגיד לי, יאלא, תוותר על זה, בא נקרא בסיפרות ושם כתוב ש,,, ו,,, ובמילא תיכנע וכו',,

בימים האחרונים אני קולט משהוא, עובר משהוא,כואב משהוא,נהיה רגיש משהוא.

זהו זה.

מקווה לעבור את התקופה בלי למעוד וליפול ולהשאר מחובר אליו, ההוא שם למעלה, להחבר ולהחזיק בו חזק, ולהפנים עוד ועוד ועד שרק הוא יכול לעזור לי !!!

אוהב אותכם,

הוי אריאל,,,,

אריאל
שלום שמח שאתה שוב כאן ושמח שאני שוב כאן.
מקווה ומתפלל עבור שנינו שנזכה לעוד יום נקי ומפוכח בתוך שאר חולי הפורום הזה
אמן

אוהב אותך. שמח לראות אותך כאן.

מאחל לך עוד יומנקי

תודה לכם חברים.שאתם איתי.

ב"ה עוברים עלי ימים נקיים וטובים וכן [לא להאמין] אני מרוצה יחסית, זאת למרות הרבה מאוד בעיות ואתגרים מאוד לא פשוטים בחיים.


יש לי נקודה אחת בה אני מרגיש מאוד מאוד חלש ולא כ"כ תופס את הנקודה שלה, לאורך כל השנים הייתי אדם שחי די לעצמו, מסתפק עם עצמו, טוב לו עם עצמו, מתבודד וכו' מצד שני הייתי מאוד חברותי ומאוד מקובל ומוערך, ככל שהשנים עברו התחלתי יותר ויותר להכנס ולהתכדרר בתוך עצמי בד בבד עם התאווה שפרצה במלא עוזה ובודדה אותי, בקיצור תקראו בספר הלבן על ההתמכרות, זה ממש אני. חשבתי שדברים ישתנו בתוכנית גם בנושא זה ובינתיים אני רואה שזה רק מחמיר ואני יותר ויותר מתבודד ומתרחק מחברתם של אנשים גם אלו שבעבר מצאתי נושאי שיחה איתם, אני חושב שזה מורכב מהרבה פגמי אופי כמו פחד-גאווה- ריכוז עצמי וכו'. בסיפרות כתוב מספר פעמים שלא ייתכן שלאדם יהיה קשר חלק עם אלוקים אם הקשר שלו עם אנשים לא כזה,,, משהוא כאן לא מסתדר לי. כואב לי.

מה לדעתכם שייך לעשות באופן מעשי בנסיון לשפר את יחסי עם אחרים ???

נראה לי שבאיזה שהוא מקום התכנית גורמת לאדם להסתגר יותר בתוך עצמו, כי בעצם האדם בונה לעצמו מסגרת קהילתית חדשה וסודית, ובעצם מתרחק ומתבדל משאר האנשים שאינם בתכנית, כי מה הם יודעים, מה הם מבינים, הרי יש עולם שלם שאני חי בו והם לא.

לדעתי הפתרון אמור להיות במציאת אנשים מתוך החיים האזרחיים שתוכל לשתף אותם בסוד שלך, כך שלא תתכנס יותר ויותר רק עם אנשי הפורום והקבוצה.

גדעון כתב on 30 ינו' 2016 23:25:

איזו קליעה למה שאני מרגיש.
מענין

דווקא אצלי זה אחרת.
אני מרגיש שמאז שמצאתי את המקום הזה והתחלתי לשתף אחרים בבעיה שכל כך רציתי להסתיר נפתחתי לאנשים אחרים. עם ההתקדמות שלי והמסע שלי (לא קלישאה!) לתוככי עצמי הרגשתי איך אני צובר ביטחון ומתקרב לאנשים יותר ויותר.
למדתי לסלוח, להבין אנשים, לדון אותם לכף זכות. פתאום נהייתי יותר פתוח לאנשים.
המעלה שבשיתוף שלי הייתה שלא פחדתי ולא התביישתי להיות מי שאני באמת. המחשבה הזו שאני חוטא, לא שווה לכולם (בטוהר הלב) ולא נקי כמו כולם - נסתלקה לה. למדתי לסלוח גם לעצמי ולהבין שיש בי משהו שונה, יתכן מולד ויתכן שאני פיתחתי אותו, שאפשר גם לנתב אותו למקומות טובים (היינו אובססיות חיוביות) ואין בי שום מגרעת לכפר עליה ולהצטדק עליה.

בנימה יותר אישית, לאט לאט הטוב שלך יוצא בינות לשורות (גם קצת בתוכם) וזה מאוד כיף לראות את זה, גם מן הצד. אני בטוח שזה מוסיף המון לכל מי שקורא אותך ועוזר בהתמודדות המשותפת של כולנו. אני לא יודע כמה זמן אתה בתכנית אם בכלל (פלטינום וכוליה ) אבל מה שבטוח שאם אתה נפתח כאן - תיפתח גם לאנשים מהעולם "החיצוני". אמנם 'מתחיל' ו'גדעון' מן הסתם יחלקו עלי אבל אני מאמין שאתה בדרך לזה, צריך רק לחכות...

בהצלחה

'אהבת חסד'

שלום אריאל היקר

כמוני כמוך מזדהה עם תחושת הבדידות, שאתה מתאר.
גם לדעתי זה נובע אצלי משילוב של גאווה ופחד.

במאמר מוסגר - אחת הבדיחות האהובות עליי (להביא גאולה לעולם, בכל זאת יהודי יקר אמר אותה, ביקר בארצנו לפני חודש בערך - 'יורם שיינפלד' בלשון הקודש..) היא שעשו פעם מחקר מה הפחדים הכי גדולים שיש לבני אדם, וגילו שהפחד הכי גדול ונפוץ הוא..... - לדבר לפני קהל! זה מקום ראשון, במקום השני היה הפחד מפני המוות.. מה שאומר בעצם שבלוויה מצויה רוב האנשים מעדיפים להיות מתחת לטלית מאשר לעמוד מול המיקרופון ולהספיד

עכשיו אני בעצם מבין למה כל ההסברים ההגיוניים שסיפרתי לעצמי לא עזרו, והמשכתי לצרוך תאווה -
אני פשוט בן אדם, וכבן אדם מסתבר שאני לא פועל מתוך הגיון ורציונליות אלא מתוך חששות ופחדים.. מקווה להשתחרר מכולם בעזרת בוראי הכל יכול. אמן.

לענייננו
תמיד הרגשתי יותר מיוחד מכולם, והיום ברור לי שזאת הייתה אשליה או דפוס חשיבה שגוי -
אגב בעוד מחקר משעשע שקראתי פעם 90% מהנהגים בכביש בטוחים שהם נמצאים בתוך - 10% הנהגים שנוהגים הכי טוב מכולם בכביש... כנראה כולנו מוכרים לעצמנו תותים, גם כשהם לא בעונה.. פחדים הן דוגמה לזה.

במהלך ההחלמה אני מפנים לאט לאט שאני אולי יחיד במינו ומיוחד בעיני בוראי, אבל לא יותר טוב מאף אחד אחר, כל אחד קיבל ממנו את המנה של הייסורים/בעיות/כישרונות/התמודדויות שהוא זקוק להן בשביל לבצע את תפקידו המיוחד לו בעולם - קראתי את זה פעם בשם 'החפץ חיים'.

למדתי את זה גם בהקשר פרשת השבוע - 'לא תחמוד' - מעבר להוכחה שאם ה' מצווה עלינו לא להרגיש משהוא, סימן שאפשר לשלוט ברגשות - ורבותיי למדוני שזה מגיע ע"י שליטה במחשבות, יכולת שצריך לעבוד עליה וללטשה כל החיים, המסר העמוק של הדיבר הזה הוא - אל תסתכל החוצה מה יש ל'הוא' ומה אין לך, התפקיד שלך הוא לא להיות 'ההוא' אלא להיות אתה, תסתכל פנימה ותראה מה אתה יכול לשפר שם, איך אתה יכול להיות ה'הכי טוב' שלך,
זה התפקיד שלי - להיות אני,
זה תהליך ארוך כמובן אבל זאת המטרה, ועם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה כידוע...
אם אני לא מסתכל מה יש לשני ממילא לא אחוש בקנאה ובחמדה להחזיק ולרכוש את מה שיש לו, כי אין לי צורך בזה, אני זקוק לדברים אחרים - שאותם יוצרי הכל יכול ייתן לי, אם רק אבקש בפשטות.

לגבי 'הפחד' ממה יגידו ומה יחשבו עלי ואולי בטעות אפלוט שאני בהחלמה או ב 'י"ב הצעדים'.. וכו' וכו' , אני פשוט מקשיב לכל מה שהמוח שלי זורק עליי, ואומר לו תודה רבה הקשבתי עכשיו אני רוצה לנסות משהוא חדש, בא תראה יהיה כיף.. (אימהל'ה ) ואני אוזר קצת אומץ מחייך למישהוא שלא ממש בא לי לדבר איתו וכבר חצי שנה אנחנו חולפים זה על פני זה ברחוב ולא אומרים מילה.. מושיט לו יד ואומר לו בפשטות - 'גוט שאבעס', זה מה שעשיתי בליל שבת האחרון ולמרבה פליאתי הוא חייך לעומתי לחץ את ידי והשיב לי 'גיט שאבעס' כאילו אנחנו חברים טובים משכבר הימים.. יש חלק בצעדים של עשיית 'פעולות הפוכות' לרצון המידי, אני לא שם מבחינת שלבי עשיית הצעדים, אבל ההחלמה עוזרת לי להאמין בעצמי ובריבונו של עולם ולנסות דברים שאני תמיד חששתי לעשות, ומקסימום אכשל וגם (האמת שבעיקר) מהכישלון אלמד שיעור חשוב על עצמי, להבא.

הדרך הכי טובה להתגבר על חששות היא פשוט.. להתגבר עליהם לנסות פעם אחת ולראות שהשמיים לא נפלו עליי, וככה הן מתפוגגות לאט לאט, ניתן גם להיעזר בקריאת ספרים בנושא, אבל בסוף תמיד יגיע הרגע שעליי 'לעבור בתוך הפחד' ולא לעקוף אותו מסביב שוב.

מאחל לך שתמצא את דרכך הייחודית לכך, והחלמה שלמה בכל.

יום טוב ונהדר

אוהבים אותך.

מוכר לגמרי.

אצלי זה עבד ככה לדעתי בגלל שפתאום הבנתי שהרבה מהקשרים החברתיים שלי היו זיוף ולא היה שם דבר אמיתי.

חוץ ממה שפתאום קיבלתי סוג של שלמות פנימית ולא היה לי צורך יותר להתמלאות מדברים חיצוניים.

זה התאזן. לאט למדתי ליצור קשרים אמיתיים. חזרתי הביתה

זה יקרה גם לך. ל-א-ט - ל-א-ט . קורים דברים טובים.