הייתי בסופר, דיברתי עם הספונסר, לא היה לי מה לשתף, נאמרו דברים משמעותיים אבלממנו אליי ולא להיפך

פתאום בום נפל לי התקף, מה התקף, אשתי ספרה לי על משהו שהיא רוצה שנעשה ביחד וישר הראש שלי התחיל להקרין לי את כל הסרטים הפורנוגרפיים האפשריים בתחום הזה.
התחלתי להזיע לשרוק בסופר, הייתי חייב לשתף....אין לי סמארטפון אז גישה לאתר לא אפשרית (damn it) אני בדודא, החום עולה, אני כבר לא רואה ישר, כל אישה שעומדת אם (בעיקר) מתכופפת לידי מעלה את הגירוי עוד יותר...אני במצב שכבר בא לי לבכות...אני נכנע, מרים את הסטופדפון ו....שיט יש לי רק ארבעה מספרים של חברים בפנים מה אני עושה ???? אז התקשרתי לאחד, ןלשני ולשלישי ואף אחד לא עונה....שיט שיט שיט איך אני עובר את זה....הסתכלתי למעלה נפלה לי הכיפה, התכופפתי להרים דפקתי את הראש בעגלה (רק שלא ירד לי דם מהאף....איזה פאדיחות) ממשיך לעשות קניות מסתובב בסופר עמוס לעייפה עם רשימת קניות מכסה את העיניים....נעמדתי בתור לקופה...מליון אנשים לפני, אני רוצה לברוח החוצה, לא איכפת לי להשאיר את העגלה את הקניות פשוט לברוח...אמרתי לי (אולי בקול רם לא שמתי לב) newbody תספור עד עשר, קח נשימה עמוקה וספור עד עשר.....לקחתי נשימה עמוקה, אחרי הנשימה המהירה והרדודה של מקודם כמעט התעלפתי, היהודה שלפני רואה שאני מרגיש לא טוב ומציע לי לעבור לפניו, אני אומר "לא תודה" (שאני יקבל עזרה? פחחחח הצחקתם אותי) ואז הוא מתחיל לדבר איתי, אז כמו בסרטים שרואים את השפתיים שלו זזות, ושומעים קולות אבל לא מחברים את זה למילים, לא הבנתי מה הוא אומר, לא יודע אם זה קרה פה למישהו אבל זה נורא מלחיץ...מה? שכחתי לדבר עברית?
אני מנסה להתרכז בדבריו של אותו יהודי והוא שואל אותי משהו על כשרות...מה לכל הרוחות אני מבין בכשרות? אני מצמיד לרשימת הקניות איזה הכשרים אנחנו קונים מה שאשתי אומרת לי...אז למרות שלא נעים לי(הרי אני יודע הכל) אמרתי לו שאשתי מתייעצת על זה עם הרב שלנו והוא מבין בזה יותר מאיתנו(מה שנכון נכון)....מה שכן השיחה איתו(למרות שלא שיתפתי אותו במה עובר עלי, הוא בטח היה מתרחק מטר אחורה) עזרה לי והרגשתי איך הלחץ יורד, למזלי נעמדתי בתור של קופאי ולא קופאית, עדיין היה לי קצת קשה לתפקד, ארזתי את הקניות, שילמתי ויצאתי הבייתה


עכשיו אני מרגיש הרבה יותר טוב, אבל היה חשוב לי לשתף (גם על חשבון קימה בזמן מחר)

שיהיה בהחלמה

רק להיום....אולי לא כל יום

היום ה-26, מבין מה שכתוב בספר הלבן נקיות איננה מפוכחות ונוכחות

מתפלל להשם לשחרר את הטינות ולהיות מפוכח (נקי כבל לא מספיק) להיום,

טובע בייאוש אחרי שיומיים לא עשיתי כלום בתוכנית, מרגיש איך אני הציני צוחק עלי
נו היה נסיון נחמד עכשיו חוזרים לשיגרה

אבל אני המלא תקווה, ואני הכואב מסרבים להיכנע לייאוש, זכור לי איך לא מזמן טבעתי בייאוש
עד כמה שזכור לי 21 ימים היו השיא הקודם של נקיות...אי שם בתחילת התוכנית

מנסה לא לעבור את חצות מחוץ למיטה
אשתי כועסת על שאינני מבין, אני כועס עליה שהיא לא מעריכה אותי, וכך אנחנו "מבזבזים" את ימי הטהרה הבודדים שיש לנו בחודש (קצת פחות משבוע כל שלושה שבועות)

בא לי לישון באוטו אבל אני יודע שאשתי תיפגע מזה מאוד ולכן מוותר והולך לישון במיטה שלי
לא מרגיש מחלים במיוחד אבל זה קורה אם לא עובדים, ככה אמרו לי וככה אני יודע

שיהיה לילה טוב
שיהיה בהחלמה

אוהבים newbody !!

באותו המצב,, בדיוק !!!

אני חייב יותר טלפונים של חברים ,,
אולי תשלח ,,

ירד קצת הלחץ
היום 31 יום לנקיות, אתמול שיחה עם הספונסר הכניסה אותי לפרופורציה, אני ממש מתחיל לאהוב את הבנאדם הזה...כמה הוא נותן מעצמו, מקווה שיום אחד גם לי יהיה מה לתת.

היו נסעתי באוטו, כבר חודש ללא טסט (מה כ'פת לי השם ישמור מהמשטרה) אז קיבלתי פקס מהכל יכול שהמשטרה בעקבותיי, זה התחיל עם תאונה שראיתי בדרך ושם היו שלוש ניידות, המשיך לשתי ניידות נסתרות שעצרו אנשים לביקורת רשיונות....אמרתי לעצמי שאני חייב לעשות טסט לפני שאני גם ינדב לקופת המדינה x שקלים...לקח שלוש שעות משרד הרישוי+מוסך+טסט אבל עבר

בדרך כמובן שצברתי לי טינות מלוא החופן על השומר בכניסה למשרד הרישוי שהתווכח עם מישהו על מה ומי להצביע...המשיך למוסכניק שלא חיכה לי והיו לפני שני לקוחות ונאלצתי להמתין לבדיקה שלקחה רבע שעה...והמשיך למכון טסטים ימח שמם שלא מצאו לי שום תקלה באוטו אז הלבישו לי החלפת מספר

ולמרות כל זאת אני אסיר תודה שעברתי טסט...זוכר את הגרוטאה הקטדמת שהלכתי ארבע פעמים למכון טסטים איתה עד שעברה (הייתה מעשנת סידרתית), על שלא עצרה אותי משטרה, על שהאוטו לא נתקע כמו שקורה לו לפעמים, על זה שתידלקתי אחרי, על קפה עם חברים במוסך+הזמנה לבריתה על חיים מעניינים, על עבודה מהנה ועל חברים לדרך+ספונסר שכיף לי במחלקה האונקולוגית הזו

תודה שאתם איתי
שיהיה בהחלמה

שיא אישי, 32 ניסים רצופים

עבור מכור כמוני שלא הצליח להביא 3 שבועות נקיים ב-5 שנים האחרונות 32 יום זה נס גלוי, כל יום רק להיום
אסיר תודה על תוכנית שעובדת, על אנטרנט מחובר, על יום מחובר על נקיות מהתפלשות בבוץ של עצמי בפורים לא הייתי שמח כמו היום
עדיין אדר אז יש עניין

שיהיה בהחלמה

איזה כיף לשמוע :D ;D
מאחל לך שנס הזה ימשיך לך באופן תמידי, כל יום רק להיום. :

אסירותודה על הנס שלך.
שתמשיך רק להיום.

34 ימים מאחורי, יש רק עוד נצח לפני

רוצה לשתף שאתמול היהיום קשה, יום בחירות...אז ביצעתי את חובתי האזרחית והלכתי בשמונה בבוקר (אני שונא תורים) והכל עבר חלק
ואז הגעתי הבייתה ונזכרתי שהילדים לא הולכים לגן היום  ???
אשתי קבעה שנלך לפארק...סבבה  8) גם גיסי הגיע ופתאום זה נחת עלי, אשתי לא הגאונה היחידה  > והתחילו לזרום אימהות לפארק בקצב מעורר חרדה, והי' חם אתמול
ומזג האויר הפנימי שלי התחיל להיות סוער, ופתאום גם גיסתי נראתה טוב יותר מהרגיל וניסיתי לא להסתכל אבל לא יכלתי לשבת ולא לזוז הייתי צריך לטפל בילדים
אז באמצע הפארק ירדתי על הברכיים, חיבקתי את הבת הקטנה שלי והתפללתי להשם שיקח את זה ממני, שאם זה תלוי בי אני אסתכל על כולן לעומק ואם הטירוף יגבר (והוא יגבר) אז גם אתחיל לגעת בהן, הבת שלי שלא הבינה מה אני רוצה ממני הכניסה לי אצבע לעין וחייכה  :o, הרגשתי איך סף הטירוף יורד ואני חוזר למצאות, שמתי את הבת על הנדנדה ושוחחתי עם גיסי על ענייני דיומא  8)

תודה לספונסר, תודה לתוכנית, תודה לאלוקים

שיהיה בהחלמה

היי  newbody,

אני כל כך מזדהה [ לא עם הסיפור,כי הרבה זמן כבר לא הייתי בפארק,, ],רק עם ההרגשה המשוגעת הזאת של "שאם זה תלוי בי אני אסתכל על כולן לעומק ואם הטירוף יגבר (והוא יגבר) אז גם אתחיל לגעת בהן," שזו הרגשה מטורפת ומשוגעת,,[ מה שקורה אצלי במיוחד בנוגע לאינטרנט,,],

תודה ולהתראות,

היום ה-39
נקיות כבר מזמן לא מספיקה (עד כמה שמזמן יכול להיות ב-39 יום) מפוכחות היא המטרה, נוכחות...האמצעי!

אתמול הײַתי בכנס, הסתדרו לי הרבה מונחים, פגשתי חברים לדרך ושמתי לב שאנשים הלכו בקבוצות, השתדלתי ללכת לבד, לא בגלל שאני לא שייך...רציתי לפגוש חברים חדשים, היה לי הכבוד ללחוץ את ידו של מי שהציל לי את החיים, סוד הכניעה, ששלח אותי לקבוצה הראשונה שלי ומאז לשיגעון שלי יש שם, קוראים לו התמכרות

שלום, הכינוי שלי הוא newbody ואני סקסוהוליסט, אלכוהוליסט, ושאר ליסטים למיניהם (אני בנאדם מאוד מסודר הכל ברשימות אצלי)

ההתמכרות שלי נובעת מזה שאני לא יכול להתמודד עם המציאות כמו שהיא, המוח שלי תמיד בורח לפנטזיה...למרות שאני די שמן(בעיני) אני כל הזמן רץ...בורח ממה שאני מפחד איתו במקום להתמודד

מאחל לי ולמי שקורא(אם בכלל) יום נקי ומפוכח
שיהיה בהחלמה

תודה על הכנות. מרגש לקרוא.
תודה גם על התזכורת שהניקיון אינו דבר להיאחז בו, אלא דווקא המפוכחות.

נתן במתנה

יום ה-42 בדרך...
שפיות היא דבר קצת יותר מושג, אני מתחיל להרגיש ולהתמודד עם זה, עדײַן מפחד מרגשות חזקים מידי אני יודע כמה רחוק הם יכולים להעיף אותי

אבל הפחד בעצמו הוא רגש חזק ואין טעם להתרכז בו
משתדל להתרכז כל פעם בדבר קטן אחד לעבור את הביקור בשירותים, לעבור את הרבע שעה שהילד מעצבן, לעבור אח העשר דקות ויכוח עם אשתי בלי להתפרק, להתקשר לחברים שלא בא לי להתקשר...בכלל זה קונספט מעניין להתקשר לחברים כשאני לא רוצה לדבר איתם ולדבר איתם על מה שאני לא רוצה, מטורף לגמרי...ליד הבית שלי פוצצו את כל העיר בשלטי פרסומת של בנות חשופות מידי, קשה לי לצאת מהבית, קשה לי להשאר...מתפלל להשם שיעזור לי כי אני מוכן לוותר על זה

שיהיה בהחלמה

היום 54 יום...

לא מפוכח היום מאמצע אתמול
מלא טינות וכעסים, משתולל כמו ילד קטן אבל לא מצליח להשתלט על עצמי
ממש בא לי להכנס לאתרי פורנו....לא חרמן בכלל אבל הכעס גומר אותי מבפנים....חייב לקרר אותו איכשהו, זה כמו גחל לוהט בחזה שלי מרתיח לי את הדם ששורף לי בכל הגוף...נשמע קצת כמו הזיות אחרי טריפ מקולקל אבל לא, אלו החיים והם כואבים, רוצה לברוח אבל מנסה שלא...זהו כאב הפיכחון, ממנו השתיה גומלת....מקרר לי יין במקפיא, להרגיע לי קצת את העצבים, הידיים רועדות לי...נראה שאתקשר לחברים....אחרי זה אומרים שאלוקים אוהב...הייתי משנה את זה לאלוקים כואב....לא ציפיתי שהדרך מהג'ורה שהייתי בה תהייה סוגה בשושנים, ידעתי שהדרך החוצה תכאב לפחות כמו הדרך פנימה אם לא יותר....אבל סיפרו לי עליו שהוא אוהב ולמרות שהנסיון מלמד אותי אחרת אני עדיין מנסה להאמין שיש לו מקום בלב גם בשבילי, כרגע אני רוצה שמישהו יעשה בשבילי את העבודה ויוציא אותי מהבוץ...לא מאמין שאני יכול לבד (חוסר אונים here i come)
נספור שוב היום ספירת העומר....כמה היה אתמול? 3 ?

יהיה טוב
רק להחזיק חזק ולא ליפול מהקרוסלה, עוד מעט מתהפכים

תמשיך לשתף,
יש ימים קשים, אבל מורידים את הראש והגל עובד,
מחר יהיה יותר קל בעז"ה.

תודה אבי....הבוקר בהחלט יותר טוב
כמו שהתוכנית אומרת...באור אין להתמכרות כח, היא כמו עובש...אוהבת חושך וקור

מאלח לכולנו יום מחלים (לעולם נישאר מחלימים או חולים...לעולם לא אוכל להגיד החלמתי :-( )