אסירות תודה לה' על 41 ימי נקיות לא ברורים מאליהם
רציתי לשתף בסיפור קצת קשה שמלווה אותי בימים האחרונים
לפני כשבועיים אשתו של חבר טוב לקתה באירוע לב, היו בטיפול נמרץ כמעט שבועיים ולצערנו אתמול נפטרה
מדובר באישה צעירה שהשאירה אחריה בעל אלמן ושלוש בנות קטנות.
בעקבות הסיפור עולים לי המון מחשבות על הנהגת ה', מדוע אנשים יקרים עוזבים אותנו? ומדוע בצורה כזו וכו'.. מחשבות שהובילו אותי לדיכאון, וחוסר אמונה בה'....
אין מה לעשות, הבנתי שאני חייב לתת את חיי בצורה מלאה לה', וודאי שחיי לא מנוהלים על ידי, באמת שאין לי יכולת לקחת אותם בידיים. ה' ממית ומחיה, בידיו לתת לי חיים, ובידיו לקחת לי אותם
אני מבין יותר ויותר ששום דבר לא מובן מאיליו, גם פעימות ליבי, גם נשימותי, כל תזוזות אבריי, הכל בידיו! ובאמת צריך להודות לו על כך, על כל נשימה ונשימה, זה לא ברור מאליו
קשה לראות מקרה קשה של אבדן חיים, אבל ה' דורש מאיתנו, ברמה שלנו לקבל זאת, שהוא זה שאחראי, שאנחנו בסה"כ אורחים כאן, באנו למלא שליחות ולבצע אותה על הצד הטוב ביותר
מבחינתי בקשותיי רק להיום, להמשיך בדרך הצעדים, לשמור על הנקיות, ולהתחבר באמת לרצונו
ושה' ייתן כח למשפחה האבלה ולכל המשפחות בעמ"י שמתומדדים עם קשיים כאלו ואחרים
תודה על ההקשבה