ערב טוב,
יש לי כל כך הרבה דברים לשתף, הרבה בלבול, חששות, עצבים, ושוב פעם בלבול, אני כבר כמה שעות יושב על הספה בסלון ולא עושה כלום, בגלל ספיקות ואי ודאות מה קורה איתנו מחר מבחינה טכנית, עם מוסדות הילדים והעבודה של אשתי וכו'.
אני יודע שזה מצחיק לשתף על הדברים הפעוטים האלה, בזמן שרבים רבים מבני עמנו אפילו עדיין לא זכו להגיע כבר לקבורה, ועוד רבים הפצועים, והמלחמה הקשה חיה ונושמת... אבל בכל זאת אני משתף את זה, כי זה לא טוב להישאר לבד עם כל הרגשות הללו.
ומלבד זאת, יש לי גם הרבה תחושות על כל המלחמה כולה, אלא שאני מרגיש שאני לא יודע מהיכן להתחיל, יש שם כל כך הרבה תחושות ורגשות שונים ומשונים, אני מתפלל לקבל את הרגשות הללו המשתנים מרגע לרגע, הכאב גדול ועצום, ואני מתפלל לה' להמשיך במתנת הנקיון, וזה אסירות תודה גדולה שאני לא בורח לתאווה ולא חושב על הכיוון הזה, ואפי' שגם המלחמה בעצמה הוסיפה איזשהו טריגר של תאווה.
בשורות טובות
אוהב אתכם מאד