אשתי הודיעה לי אתמול שהיום בלילה היא לא תהיה בבית כי היא צריכה ללכת לאירוע, ובתחילה הרגשתי איזו הרגשה של חופש שכעת אני יכול לעשות מה שאני רוצה, ופחדתי שאגיע לתאווה, למרות שלא חשבתי באמת שאגיע לשם, כי גם באמת אם אני רוצה תמיד אני יכול להתאוות, אבל בכל אופן בבוקר ובערב שיתפתי חבר על כך. וכן תכננתי בשעות הערב לכתוב פוסט ביומן שלי, ולבסוף אני אכתוב אותו בעז"ה אבל עם תוספות שלא רציתי שיהיו, אבל כך ארעו הדברים ברצונו של אבא אוהב.
אקדים שאני מפחד לשתף כיון שתשפטו אותי ותגידו שאני לא שווה כלום, אז אני רוצה לזכור שיתכן שאני לא שווה כלום ויתכן שאני שווה הרבה, אבל מה שודאי הוא שזה בכלל לא תלוי בכם, אלא הערך שלי תלוי אך ורק באלוקים, בכל אופן אנסה להוביל עם החולשות, כי אם לא אוביל עם החולשות אני היחיד שיפסיד מזה. ואקדים בפוסט שרציתי לכתוב במשך היום.
אני יושב כעת בבית לבד, אשתי הלכה לאירוע, הילדים ב"ה נרדמו, ואני כעת חופשי למעשיי.
חופשי זה אומר שאני יכול לעשות כל מה שאני רוצה, ומעל הכל אני יכול כעת להשתמש בתאווה.
כי יש לי סטיק של אדם אחר שאמנם הוא מאד מאד חסום, אבל בכל אופן התאווה שלי יכולה למצוא תאווה גם דרך אותו סטיק, ובמיוחד שכבר כתבתי כאן על זה בעבר. אני נכנס לאתר קניות מסויים שכל התמונות של תאווה חסומות בו, אבל חלק מהלל לא נמחק ואני רואה בערך מה מוכרים שם, אילו בגדי נשים מוכרים, איזו הלבשה תחתונה מוכרים, וכן בגדי גברים, מכנסיים צמודות, מכנסיים קצרות, הלבשה תחתונה, וחוזר חלילה.
אבל, אני רוצה לזכור שאני לא צריך את הסטיק הזה בשביל להשתמש בתאווה.
כי אני יכול להשתמש בחדר ריק עם קירות לבנים ובלי אור.
כי אני יכול גם להתאוות לעצמי,
ואני גם יכול להתאוות בראש שלי, להעלות תמונות וזכרונות,
ואני יכול להסתכל בחלון ולמצוא איזשהו קמצוץ של תאווה ומשם לפתח סרט פורנו שלם,
אני גם יכול להפוך את עצמי לשחקן בסרט ההוא,
ואני גם יכול לשבת ולפתוח ספרים תורניים ולמצוא תאווה ולאונן,
ואני גם יכול לאונן מול עצמי, ומול הבגדים שלי ושל אשתי,
ואני יכול עוד ועוד ועוד ועוד ועוד סיבות ואפשרויות להתאוות, כי התאווה שלי מפותחת עד מאד.
כך שהעיתוי הזה שאשתי יצאה מהבית ויש לי סטיק, זה לא הסיבה שאני אגע היום בתאווה.
כי כמו שכתבתי התאווה שלי הולכת לכל כיוון אפשרי ולא אפשרי, ואני יכול להאריך רשימה ארוכה מאד מאד של אופני ההתאוות שלי, ואני חייב לזכור את זה, בשביל שאוותר על כל אופן וכל צורה שהיא.
עד כאן מה שתכננתי לכתוב, מכאן והלאה ההמשך.
ישבתי בבית וכתבתי חידושי תורה במחשב, ובשלב מסויים נכנס לאתר קניות הנ"ל, כמובן, לא בשביל לראות הלבשה תחתונה ועליונה (אני חסר אונים גם מול העליונה בכל צורה שהיא, גם אם זה לא נראה כלל קשור לתאווה), אלא בשביל לבדוק מה המצב של כמה מוצרים שהזמנתי לפני כמה ימים. טוב, זה שטויות, אמנם באמת עניין אותי הענין הזה, אבל גם מאד עניין אותי דברים אחרים, ואמנם לא הרשיתי לעצמי מיד להיכנס לקטוגוריות הנ"ל אבל ידעתי שמן הסתם בצורה כזו או אחרת יופיעו לי מוצרים בתחתית הדף וכך אתגלגל מאליו לתוך התאווה...
וכך אני מוצא את עצמי תוך כדי כתיבת חידו"ת, מחטט בין הלבשה תחתונה למכנסיים, ובין מכנסיים למוצר אחר, וכו' וכו'. לא התאוויתי יותר מדי, וגם היו לי כל מיני תירוצים למה אני עושה את זה, ולכן באמת לא התאוויתי יותר מדי כי לא נכנסתי לשם בשביל להתאוות, אלא סתם בשביל להתעניין... אל תצחקו על התירוצים המוזרים לי, תעשו לי טובה... זה הראש החולה שלי...
אחרי כשעה הייתי צריך לצאת מהבית להתפלל, ואסירות תודה שבאותו זמן קיבלתי את הנכונות לשתף בכנות את כל מה שעשיתי הערב, ואני מאד מאד מקוה שהייתי כנה לגמרי.
ואם לא הייתי כנה מספיק, אכתוב שוב מה שלא נעים לי, ישבתי שעה וחיפשתי תאווה, הלבשה תחתונה, ועוד ועוד. כן, אני סקסהוליסט.
אסיים בתפילה לאלוקים, לקבל את המעידות הללו שיש לי בתקופה האחרונה, ומאידך אני אסיר תודה על כך שאני לא נכנס עמוק לתאווה, אבל בכל אופן אני צריך לזכור שזה לא טוב לי בכלל, ואני לא יכול להרשות לעצמי את הדבר הזה, ולכן אני מתפלל לקבל את הנכונות לוותר על התאווה בכל צורה שהיא, ולשתף יותר חברים בכנות על כל העולה על רוחי. ואני גם מבין כעת שכיון שלא שיתפתי את החברים שיש לי רצון כלשהו להיכנס לאתר הנ"ל, לכן כנראה השיתופים שלי במשך היום לא הועילו.
תודה רבה לכם חברים יקרים
אוהב אתכם וצריך אתכם
מתחיל שוב וצועד לאלוקים