לפני שבוע גיליתי חבר חדש ב-SA שגר כמה בניינים לידי, אתמול בקבוצה פגשתי חבר חדש נוסף שאני מכיר כבר מימי הילדות. זה קצת מפחיד אותי, ומכניס אותי למעט חששות. אני יודע שזה פחדים לא אמיתיים וזה בכלל לא פעם ראשונה שאני רואה בקבוצה אנשים מוכרים מחיי היום-יום, בכל אופן אני רוצה לחשוף את זה ולמסור את הפחדים שלי לאלוקים, ולעשות את הפעולה הנכונה, להרים טלפון לחבר החדש ולעזור לו בתחילת הדרך. אעשה לחבר החדש מה שעשו לי חברים רבים וטובים.

וגם שכחתי לשתף שאתמול בבוקר רציתי לעשות דבר מאד מועיל לי, ובמקום זה שוטטתי באתר קניות במדור הלבשה תחתונה ודומיו, ואמנם יש לי סינון על רוב רוב התמונות, אבל עצם החיפוש הוא פעולה על תאווה. מתפלל להשתחרר מהתאווה, וכמו"כ אני רוצה להיות אסיר תודה על שב"ה בשבועות האחרונים אני משוחרר מהתאווה הזו ומהשוטטויות באתר הנ"ל.

בוקר טוב וחודש טוב,

לפני כחודש וחצי הזמנתי מחו"ל הלבשה תחתונה מסויימת לי ולאשתי. אתמול בצהריים הייתי בכולל ואשתי הודיעה לי שהגיעו כמה חבילות. בפועל לא הרגשתי שנכנסתי שם לתאווה כמו שהיה לי לפני חודש וחצי, אבל אח"כ בהמשך היום כשיצאתי לרחוב עיני שוטטו על הבחורות הצנועות החרדיות שהילכו ברחובה של עיר, ואח"כ נכנסתי לחנות לקנות משהו לאשתי, והתעכבתי הרבה על החבילות של הגרביונים לנשים מכל הסוגים, ובהמשך לגמתי הרבה מבחורים יפים וחתיכים שאני מאד חסר אונים מולם.

אז התקשרתי להרבה חברים לשתף ולחשוף, בפועל רק חבר אחד ענה לי. ואסירות תודה השתחררתי.

אבל בלילה נכנסתי למחשב לחפש מחשב מסויים שאני רוצה לקנות, ותוך כדי נכנסתי שוב לאתרים לחפש הלבשה תחתונה, וגם אם אין לי תמונה בכל אופן מספיק לי שאני רואה מלל מסויים, ומצאתי עוד דברים אחרים. בקיצור, חיפשתי תאווה.

ובהמשך ניסיתי לחפש עוד כמה מילים שקשורות איכשהו לתאווה, חשבתי אולי בטעות הסינון לא יסנן את זה, ומיד אני אסגור את החלון עם התוצאות, בפועל הסינון עבד טוב, אבל זה בכלל לא משנה.

אמנם אני לא מרגיש שנכנסתי ופעלתי יותר מדי על תאווה, כמו שהיה לי בסיטואציה כזאת לפני כחודש וחצי, אבל בודאי שלגמתי ולגמתי ואני כעת בתוך האלרגיה, ואני מתפלל בנוכוחותם לוותר על התאווה ולעשות את הפעולות הנכונות.

מלבד זאת, אני מוטרד איזה מחשב לקנות, וזה גם סיבה שאני אנסה לברוח לתאווה, כי קשה לי לחיות בחוסר ודאות, אני רוצה לדעת מה אני רוצה לקנות כאן ועכשיו, ושהכל כבר יהיה אצלי כעת.

מתפלל שוב אליך אבא אוהב שבשמים שתתן לי עוד יום אחד נקי ושפוי.

אוהב אתכם וצריך אתכם

מתחיל שוב וצועד לאלוקים

אוהב אותך צועד יקר !!

אני נמצא עמוק בתאווה ביומיים האחרונים, ומאד מזדהה איתך !

מתפלל לשפיות ונקיות מוחלטת !!!

אוהב אותך מאד !

בהצלחה !

בחודשיים האחרונים יש לי מעידות ובעיקר הרבה נגיעות קטנות בתאווה. והשבת ניסיתי לשבת עם עצמי בכנות ולבדוק את הדברים.

גיליתי כמה דברים מעניינים. הראשון הוא, המחלה שלי היא מאד מאד מבלבלת ורבת עוצמה כמו שכתוב בספרות. היו לי לפחות שתי אפשרויות איך להתאוות, האפשרות הראשונה זה לפנות לדבר מסויים שהפניה אליו זו פעולה ישירה ומפורשת על התאווה (או אופציה יותר פשוטה של תאווה, לשבת על יד החלון ולהעביר מבט על כל הרחוב, או פשוט להפעיל את ההרד דיסק שלי שנמצא בתוך הראש שלי, יש לו מהירות יותר גבוהה משל דיסקי SSD מתקדמים), כי בלי התאווה לא הייתי צריך להתעסק ולפנות אל אותו דבר, והאפשרות השניה היא להיכנס באינטרנט לאתרים מסויימים לבדוק הלבשה תחתונה. אבל שם זה לא פעולה ישירה על התאווה משתי סיבות, גם כי כל אחד בעולם לובש הלבשה תחתונה אז לי אסור לבדוק שם כל מיני דברים כאלה........... אבל בעיקר כי ידעתי שהסינון שלי מסנן את כל התמונות הבעייתיות אז אני בעצם לא אמור לראות שם כלום כלום, חוץ ממלל של שם המוצר או הקטיגוריה, שגם זה הרבה מאד פעמים חסום לי ואני לא רואה כלום.

אז המחלה שלי החליטה לעבוד עליי ולומר לי שאני בכלל לא פועל על התאווה, ולכן כשחשבתי שניה אחת לפנות לאפשרות הראשונה מיד הבנתי שזה לא טוב לי בגלל התאווה ולכן לא עשיתי את זה, אבל מיד באה המחלה ואמרה לי תיכנס לאתר הנ"ל, כיון שאתה לא עושה בשביל תאווה אלא לצורך.

זהו דבר אחד שמצאתי. המחלה שלי שוב פעם ושוב פעם כל התקופה הזו מספרתי לי סיפורים שזה בכלל לא פעולה על תאווה כל מה שאני עושה.

הדבר השני הוא שראיתי שאני לא מספיק מוכן על התאווה, ואולי זה בגלל מה שכתבתי מקודם שאני לא מרגיש מספיק שזו תאווה ואני חושב שזה סתם פעולה. אמנם אני משתף חברים בכנות על המעידות שלי, אבל פתאום הבנתי שאני מוכן לוותר על זה אחרי שכבר הייתי שם, והרגשתי והבנתי שלא כדאי שוב פעם להיות שם, אז כעת אני מוכן לוותר. אבל לפני שזה קורה אני לא מוכן לוותר, ולא רק חצי שעה – שעה לפני שזה קורה, אלא בתחילת כל יום אם אשב עם עצמי בכנות אראה שאני לא מוכן לוותר  על זה, ולכן אני לא משתף לפני כן בכנות שיש לי איזשהו בקבוק קטן של תאווה שאני שומר עליו מכל משמר.

ודבר נוסף בהמשך למה שכתבתי כעת, הוא שאני באמת שומר על האופציה הזו כבקבוק אחרון, ולכן אני לא מספיק מוותר עליו.

היו לי כנראה עוד דברים שחשבתי עליהם, אבל זה מה שאני זוכר לעת עתה.

מתפלל לאבא אוהב שבשמים לעשות את הפעולה הנכונה הבאה

ולקבל את הנכונות רק להיום לוותר על התאווה בכל צורה שהיא וגם בצורה הנסתרת הזו

ולוותר על כל כל הבקבוקים שאני מותיר לעצמי בצד

אוהב אתכם וצריך אותכם

מתחיל שוב וצועד לאלוקים

בוקר טוב, 
אתמול אחרי ההודעה שכתבתי כאן שוב פעם הייתי איזה חצי שעה בקטגוריות כאלה ואחרות של בגדי ים ודומיו.
אסירות תודה שאח"כ הרמתי טלפונים לחברים ושיתפתי בכנות, ועשיתי הרבה פעולות של ויתור, ובמשך היום היה לי יום טוב ורגוע עם הרבה נקיות ומפוכחות.
אני מתפלל גם להיום לקבל מאבא אוהב את הנכונות לוותר על התאווה גם אם אני חושב ומרגיש שאני ימות בלי התאווה, ואני גם למסור את הסקרנות שיש לי לדעת בדיוק מה הם כל הקטגוריות שראיתי בפריטי לבוש כי ראיתי רק את הקטגוריות אבל התמונות עצמן היו חסומות לי (שהרי רק בגלל שהם חסומות הרשיתי לעצמי להיכנס לשם...)

תודה רבה לכם חברים יקרים ואהובים
מתחיל שוב וצועד לאלוקים

אוהבים אחי! מאוד מזדהה...

המחלה שלי ערמומית מבלבלת ורבת עוצמה.. יודעת לבוא היטב בכל המישורים בכל הצורות והלבושים...

כשאני נכנס לקטגוריית הלבשה תחתונה אין לי תירוץ כי אני לא לובש בגדי נשים הרי.. ולא מתכנן לקנות לאישתי שום דבר.. אבל הראש מספר לי שאני רק צריך לבדוק קצת איך הנטספארק עובד ולהתרשם ממנו.
ואז כשמתפספסת איזה תמונה אחת לאלף ואני גם רואה אותה רק בגרסא הקטנה של מחוץ למוצר, האובססיה משתלטת ואני רוצה לראות את התמונה הגדולה כי אני מדמיין שראיתי שם משהו שלא אמור להיות שם... (עירום)

ואז אני פועל על זה דרך מחשב אחר או פלאפון של אישתי וכו'.. וההמשך ידוע.

כל פעם שאני מתחיל פעולה על תאווה יש קול קטן שפוי בראש שאומר לי חביבי... אתה יודע שאתה אלרגי... אתה תפתח תגובה אלרגית תוך דקות או ימים.. אתה תרגיש רע שוב, ועוד יותר רע, ואתה תצרוך עוד מהסם ותרגיש עוד יותר רע.. ואתה עלול להגיע למצב שאתה שוכח הכל מרוב הסבל ורוצה להשתמש.. כבר היית שם.. מליון פעמים.. לא תלמד?

ולפעמים זה עובד ואני מוותר.. ולפעמים לא.. והנה לפני 3 שבועות בערך הייתי בנקודה הזאת ונכנסתי להלבשה תחתונה וראיתי תמונה אחת ויחידה.. ותראה איפה אני היום...

אני חייב להפנים שאני אלרגי.. ולהפסיק לבחון את זה ולבחון אם האלרגיה עברה.. היא לא עברה והיא כנראה אף פעם לא תעבור. אני צריך לוותר על כל פעולת תאווה לשארית חיי. שום נגיעה שום מישמוש.. כלום.

מתפלל לאלוקים שיעזור לי לוותר. לזכור לאן זה מביא אותי.

אוהבים!

מתרפא כתב on 27 יולי 2020 05:00:

אגב, אני חסר אונים גם מול הלבשה תחתונים לגבר, דהיינו אני חסר אונים גם מול עצמי.......
וחוץ מזה, חלק מאופי ההתמכרות שלי הוא ללבוש בגדי נשים, אז כשאני נכנס להלבשה תחתונה זה ממש כניסה לצורך.

אני רוצה לשתף שבאסירות תודה ב-48 שעות האחרונות לא נכנסתי לאתרים הנ"ל ולא חיפשתי תאווה בכל אופן שהוא. וגם ויתרתי הרבה מאד על מבטים ברחוב ועל פנטזיות וכו'. אבל הבעיה שלי היא שאני מרגיש שאני כבר אחרי וזה כבר לא קשור אליי, וזה שוב לא יקרה לי, אז אני רוצה להזכיר לעצמי שאני סקסהוליסט וזה תמיד יכול לקרות לי, וגם באופן טבעי זה אמור לקרות לי כל הזמן, אלא אם כן אני עובד את הצעדים ועושה את הפעולות, בזמן שאני עם כנות מלאה ונכונות ופתיחות דעת.

מתפלל לאבא אוהב לזכור את זה
ומבקש שיתן לי עוד יום אחד נקי ושפוי

חחחחחח אוהבים!!

שמח לשמוע. ושמח לדעת שאתה פה מאוד אוהב את הדרך שלך ואת ההבנה הנכונה והעמוקה של התכנית. לומד ממך המון! שמח שחזרת לפורום אחרי הרבה שנים של פגרה.

מקווה שייצא לנו לדבר היום.

אוהבים!

מתרפא כתב on 28 יולי 2020 08:57:

אתמול לא יצא לנו, אבל אולי היום.

רוצה לשתף שאתמול סיימנו את הזמן בכולל, ועוד מעט מתחיל ביה"ז, ואשתי רוצה שנסע ביחד ביום ראשון לאיזה מקום, שבפעם שעברה שהיינו שם ראיתי פתאום איזו חנות של תאווה שלפני הרבה שנים עליתי על אוטובוס בשביל לנסוע לשם, ולבסוף עד שהגעתי כבר נגמר לי הכסף על סרטי פורנו ודברים אחרים של תאווה שקניתי על הדרך, ואמנם זה לא הכניס אותי לתאווה אבל היה לי קשה להיות באותו מקום, כי פחדתי מהדבר הזה. כיון שלא הגעתי מוכן לכך שאני מגיע ליד מקום כזה, נכנסתי לאיזשהו הלם. אני מתפלל כעת שאם נסע לאותו מקום שוב, לשתף על כך לפני זה. להתחבר לאלוקים ולהיות בנתינה לאשתי, ולחוות איתה ביחד את הנסיעה והטיול. אלוקים נתן לי את המתנה הזו שאני יכול לנסוע עם אשתי וראשי וליבי איתה ולא בשום דבר אחר, ואני באמת חווה ברוגע ובשלווה את הטיולים שלנו יחד, ואת כל החיים שלו ביחד. אבא אוהב, תודה רבה לך.
ומלבד זאת אני רוצה לשתף באופן כללי על התאווה שיש בנסיעות ובאותו מקום שאסע לשם או כל מקום אחר, שמן הסתם יהיה לי שם הרבה תאווה.
כמו"כ אני רוצה לשתף שיש לי הרבה טינות על אנשים מסויימים בגלל היחס שלהם לקורונה וכל מיני דברים שהם עושים בגלל זה ואני חושב שהם טועים, ומותר לי לחשוב שהם טועים ולא לעשות כמותם, אבל אני רוצה לשחרר את הטינה והביקורתיות שיש לי עליהם, ולחיות בשלוה את החיים שלי כפי איך שאני חושב שאלוקים רוצה ממני לחיות, בלי לנסות לשלוט בדעות של אחרים, וגם אף אחד לא מינה אותי להיות מבקר המדינה.

אסירות תודה על אתמול והיום שעברו עליי עם הרבה חיבור והרבה החלמה, והרבה הרבה חוויות טובות ורוחניות.
אני מקוה בעז"ה לכתוב פוסט על הימים הללו, באם יתאפשר ויהיה לי זמן לכך, בימי בין הזמנים, בין נסיעה לנסיעה.
הנושא של הפוסט יהיה כך: איך הימים הללו היו נראים על פי הטבע, ואיך הם נראו בחסדי ה' על פי הניסים הגדולים והטובים.

הטוב כי לא כלו רחמיך, והמרחם כי לא תמו חסדיך, מעולם קיוינו לך.

אוהבים !!

כן תכתוב בבקשה !!

תודה רבה !

חיי אומללות ומוות רוחני למול חיים מאושרים ורוח חיה.

פרק א: כך נראים החיים שלי על פי דרך הטבע – חיי אומללות ומוות רוחני שאין בהם טיפת חיות.

https://gye.org.il/forum/1-%D7%9C%D7%95%D7%97-%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99/126353-%D7%97%D7%99%D7%99-%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%9C%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%AA-%D7%A8%D7%95%D7%97%D7%A0%D7%99-%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%9C-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%97-%D7%97%D7%99%D7%94#126353