אויש בדיוק שחשבתי שהכל נרגע
שהצלחתי להרגע מהעבודה חזרתי לחפש עוד משהוא
שמפריע ומצער אותי ממש גורם לי להרגיש שאני לא שווה
כאילו אין לי עתיד
פתאום אני רואה שאני חווה נשירת שיער רצינית
ומרגיש שזה יגרום לי להיות פחות אדם
להיות קריח זה ממש תיסכול
גם לא יודע אם אני ימצא אישה שאני רוצה במצב כזה
מאד מתסכל
מאד מקווה שאני יכול למסור את זה לה'
ולהבין ולקבל דברים שאני לא יכול לשנותם
ולראות צד חיובי ולא להלחץ מכל דבר

הי קראתי את יומן המסע שלך היה מעניין מאד. ויש לי שאלה. מה שלומך היום ואיך אתה מתמודד עם התאוות?



natishu כתב:

אני די רדום מהבחינה הזאת
התאווה לא רודפת אותי כמו שטינות והאובססיות
אבל היא באה בבום מרוב שאר בדברים
פתאום אני מאבד כיוון ובורח לתאווה
לפעמים אולי בגלל זה היא באה כי אני לא זוכר תמיד את ההשלכות שלה
כיום אני נקי 6 ימים

אני בעבודה היום
יש מישהוא מעלי שכל דבר שאני עושה לא נכון
ישר צועק עלי מתעצבן ומשפיל אותי יש לי כבר סיוטים בגללו
אני פוחד שהוא יגרום לפיטורים שלי כל פעם שהוא מתעצבן עלי ןהוא מוריד לי את הערכה עצמית
אני חסר אונים מול האובבסיה של הפחד שהוא תוקף אותי
אני נשאר כל היום פגוע ולוקח את זה איתי בית
חוסר אונים מוחלט מול זה
מתפלל לשלווה

אוהבים.
שה' יהיה איתך וישמור עליך.

היה שבוע קשה
חזרתי הבית מהעבודה
אין לי כוח ללכת לשיעור ולתפילה
ולצאת מהבית
אני יושב בבית מול במחשב ושורף את הזמן
קשה לי לעשות משהוא כי חסר לי תאווה
פתאום קפץ לי אתר אם תמונות
רציתי ממש ליפול למלא את החסר שבי
אבל יתפללתי לה' והתקשרתי לחברים
מתפלל להיות נקי רק להיום רק להיום

אני בעבודה
נורא קשה לי
לא מצליח לשחרר את להלחץ
מאד רוצה להשתמש
משהוא אומר לי שזה מה שיציל אותי
אבל אני יודע שאולי למאייה השניה ואחר כך
רק דיכאון והכל חוזר חלילה

חזק ואמץ אחי!!!

אני שם לב שהעבדה כ"כ מלחיצה אותך, אולי תחשוב מה ניתן לעשות כדי שלא תהיה לחוץ כ"כ שם, או פשוט תנסה לחפש עבודה אחרת.

לא מצליח לעלות על הדרך
אני משתדל מדבר עם חברים
הולך לקבוצות פעם בשבוע עושה כתיבה יומית
קורא בספרות
אבל המחלה הארורה מקננת אצלי כמו גידול
לא מצליח להחזיק יותר משבוע
ואני כואב מאד על זה
בתפלל לשלווה

זה קשה
הקריז של התאווה לא עוזב אותי
כמו רעל בוורדים
מנסה לשחרר להבין שאני חולה
ואני צריך תרופה
מקווה שכח גדול יציל אותי

יום חדש
אני מקווה לקבל את הדברים שאני לא יכול לשנות
הבעיה היא אצלי להבדיל מה שאני לא יכול לשנות
האמת אני מרגיש שאני עושה מה שאני יכול
אז האמת שאני לא יכול לשנות כלום
אני מנסה את ההשתדלות שלי
אני לא יודע איפה אני באמת פועל
כי גם המון מושפע מהמחלה שלי
אז אני מנסה לקבל את הדברים איך שהם
ומתפלל לשלווה

היה לי שבת מבולבלת
המון הרגשה של חוסר שליטה על עצמי
כל דבר קטן מוזיז אותי כמו עלה נידף
קשה מאד ככה
יום אחד אתה מרגיש שאתה כן יכול לשנות משהוא בחיים שלך
ויום אחד אתה מרגיש שהכל זז אין לך שליטה על הרגשות
אז אני רוצה למסור את כל הפחד והטינה והאובססיה לאלוקים
לבין שהוא מנהל את הרגשות שלי ולא אני
אני רק מצווה לעשות השתדלות ותו לא
אבל הוא מנהל את זה

אני חסר אונים
אני חסר אונים מול הפחדים שלי
מול האובססיות שלי
מול התאווה
רק ריבונו של עולם יכול להציל אותי
אנא אנא קח את זה ממני
קח את הפחדים
את התאווה
את המצבים שמביאים אותי לחוסר אונים

ברוך ה' שאני נקי
אבל מאד חסר לי שאין לי קשר עם חברותא
מאד קשה לי ליצור קשר עם חברים
ועם הקבוצה
יש משהוא שמרגיש שאני מפריע לאחרים
זה מתבטא בהמון מקומות בחיים שלי
אני מרגיש נטל
אליו והרגיש רצוי

טהרני כתב:


קראתי, וחשבתי על זה פתאום.
תוכל לשתף אותנו מה ההבנה הנכונה? מה הבנת אחרי שנתיים?