אומר לך מה עובד בשבילי :
אני לא אומר לעצמי ואוו כל החיים בלי התאווה?! מתי אצא מזה?
אני אומר לעצמי : כל החיים עם התאווה , אני לא אצא מזה! ו
אעפ"כ ה' יוציא אותו. אני אעשה את המקסימום מבחינתי, אתן את חיים לו, ואשתדל להמנע מהלגימה הראשונה, אך ידע שהתאווה תמיד תהיה שם. אני לא מתכחש. לי זה נותן המון כח, כי חלק גדול מהסיפור זה היאוש. נו כמה פעמים ניסיתי ולא הצלחתי!! די נמאס,נשבר!! אני מנסה לומר לעצמי, תתעורר "אולי יחוס" יקירי, יש לך מחלה! לא נורא, יש תרופה - ואין צורך להלחץ או להשבר, רק לעבוד, ולקוות לטוב, בעזרת ה! ואם חלילה אפול, אז אקום ואמשיך להעביר לה' את חיי ומלחמתי.
אין לי שום סיכוי נגד התאווה, ואין לתאווה שום סיכוי נגד ה' 8)