בוקר טוב ושבוע טוב ונקי לכולם

אחרי 4 ימים רצופים של טינה עצבים וחוסר אונים על מישפחתי נפלתי אתמול בערב מה גם שהתקף התאווה התחיל פשוט לא יכולתי תוך כדי לשתף .
תוך כדי ההתקף אמרתי האשמתי את אישתי במלא דברים התיסכול פשוט נזל ממני היא אני מקווה שהיא עוד מסוגלת לסבול אותי התיסכול הזה הוא פשוט גדול עלי ובאמת אני לא מוצא שם כוחות להיתקשר לאף אחד ולא מבין מי יכול להבין אותי . אבל שאלה שתמיד עולה לי שהתיסכול מתגבר היא האם נגזר עלי ליסבול חיים ללא סיפוק מיני ? האם זה יתכן שהבעיה היא רק שלי ? זה שיש לי בעיה זה ברור לי לחלוטין אבל איפו אישתי בסיפור הזה ? קצת רקע אני חוזר בתשובה לפני הנישואין היו לי כמה פרטנריות אז נכון שאז הן סיפקו את יצריי ובמבט לאחור זה לא היו חיי זוגיות אמתיים אבל היה בהם גם קצת חיבור מידי פעם לא רק הסיפוק המיידי שלי מאז שאני נשוי לא היה לי ולו פעם אחת חיבור טוב עם אישתי אני לא מכיר . הסיפור שאני מספר לעצמי ומאשים אותה הוא כזה : את סגורה . את לא נותנת לי לתת לך בכלל . את לא מוכנה לקבל ממני טיפת חום . את בונקר

אז נכון שאני הרבה פעמים רוצה רק לינוק ולקבל אבל יש לי גם הרבה פעמים רצון להעניק ולהשפיע אבל אין מי שיקבל ממני

אני חושף פה אומנם די באנונימיות את הדברים הכי אינטימים בזוגיות שלי אבל אני מרגיש שאין לי לאן ליפנות היינו כבר פפגישה אצל רב והוא גם די הסכים עם זה שיש לאישתי איזה שהו מחסום ברור לי שמבחינה רוחנית הגבר הוא אמור להשפיע ולתת את הביטחון כדי שאישה תרגיש מספיק בטוחה להיתמסר אבל עד שאני יהפוך לגבר גבר יש גם משהו באמצע וגם יש מקום שאם יש מי שיקבל ממני אז אוכל להשפיע אני כואב ומתוסכל את הנפילה האחרונה מבקש מהשם לשחרר אותי מהאגו הנוראי הזה מהריכוז העצמי כדי שאוכל להיתבונן טיפה על החיים ולהבין קצת איפו אני מונח חברים אוהב וצריך אותכם

יישר כחך!
העצה שלי היא ללכת לא לרב אלא לפסיכולוג, לסקסולוג....לדעתי!גם לפי ההלכה לדעתי זה נכון לעשות. בארץ גם יש מספיק פסיכולוגים דתיים וגם סקסולוגים - אנשי תכום.
אל תתביישו, לכו, לפעמים זה ממש פותר בעיות. אין אצלכם משהו מיוחד. נראה לי כל זוג עובר את השלב. בעיני הבעיה היקרית אצל אשתךך....אבל אני לא רופא. בהצלחה!

אחרי התלהבות גדולה ומין כוחות שלא ידעתי מאיפו הם באו אני בהיתרסקות למקום אפל וחשוך היום שמעתי את השופר של הסליחות תוך כדי שאני משתמש אפילו השופר שבימים אחרים אם לא היתי מצליח לקום לסליחות היה מעורר אותי לא עשה כלום היום מבקש מהשם חיבור פשוט לחיים שיהיה יום טוב

בס"ד
RPB יקר
דבר ראשון וחשוב מאוד לדעתי
זה שתפסיק להלקות את עצמך
וגם לא להתמקד בעבר ובנפילה...
יותר להתמקד בעתיד ומה אני יכול
כדי למנוע את הנפילה הבאה...

בהחלמה רבה מכל הלב

כבר ממש הרבה זמן שלא כתבצי ושיתפצי בפורום ביום חמישי נפלתי אחרי 42 יום ומאז אני רק חושב על איך לשים קץ לחיי הכוונה לא להתאבד אלה לעשות לעצמי דברים הרסניים ביותר למשל גזרתי את הפאות אחרי 8 שנים שאני עם פאות היצר הזה הוא מנייק מחילה על השפה זה חלק מהקטע ההרסני מורד בכל המוסכמות כמה עצבות ויאוש ואני לא מצליח להיכנע להגיד השם זה המצב ככה אין לי שום יכולת זה גדול עלי 
אוףף אם פעם הייתי נכנס עם עצמי לסרטים היום זה כל המשפחה כמה רחמים עצמיים כמה ילדותיות מחכה שיעבור זעם אבל זה כבר מיום חמישי שאני פשוט לא מבין מה הולך פה בעולם הזה ואני בא לפה לא בשביל ריפוי אלה בשביל אמפטיה מתוך רחמים עצמיים עצומים תאוהבו אותי תגיבו לי אני יודע שזה וירטואלי כמו היחסים הוירטואלים שאני מכור אלהים פנטזיות קליפה אין לי שום אחריות על החיים אני מתנהג כמו ילד קטן שרוצה צומת לב מאמא זה כל כך כואב לראות את זה כל כך מוחשי אני לא יכול להפסיק להיכנס בעצמי אני פשוט לקחתי על עצמי משימה ליהתעלל בנשמה שלי ומתוך כך בנשמה של אישתי והילדים איכס ועכשיו אחרי שהוצאתי קיטור אז תודה השם על זה שבכלל יש לי גוויה שלפעמים אני עושה איתה חסד תודה על זה שיש לי אישה ושזכיתי אתמול לשתוף חצי מהכלים של שבת בשבילה שלקחתי את הילדים למנחה לתת לאישתי לנוח שקמתי לעבודה באיחור רב אבל קמתי בסוף מהמיטה הנעתי את האוטו ונסעתי תודה על מי שאני תודה על זה שאני כל כך מלא בעצמי ולא נותן לך מקום שאני יורד כל כך נמוך ואז נשבר לרסיסים ואז מבין שלית אתר פנוי מינה ושאתה איתי אפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה תודה שבחרתה בי למשימה הלא פשוטה הזאת להמליך אותך במקומות הכי מטונפים שיש בא לי להגיד שזה גדול עלי אבל כנראה שאתה יודע יותר טוב ממני עובדה זה המצב 

נשמע שאתה סובל. שיש המון כאב בחיים שלך ואני מאוד מבין את זה, התוהו ובוהו שהשימוש משאיר בנשמה שלנו הוא אינסופי ורע מאוד, אני מציע לך שתשאר פה איתנו תמשיך לשתף ולאט לאט תתחבר למה שקורה פה.

חבר יקר, הלב כואב איתך, אתה איתנו כבר שנה וחצי, ותבדוק את עצמך האם התקדמת, האם הצלחת במטרתנו של הפורום, אולי הגיע הזמן להתקדם בפעולות החלמה, להגיע לקבוצות ללכת על כל הקופה, לבד רק נסבול, וביחד נתחיל לחיות,