ואם הקב"ה יעשה עימי חסד ויעזור לי לעבור עוד יום נקי...
אז מחר אני אחגוג 75 ימים נקיים !!!

ואם הקב"ה יעשה עימי חסד ויעזור לי לעבור עוד  20 ימים נקיים...
אז אני אחגוג 95 ימים נקיים !!!

ואם הקב"ה יעשה עימי חסד ויעזור לי לעבור עוד  40 ימים נקיים...
אז אני אחגוג 135 ימים נקיים !!!

אבל מי סופר?!       
הספירה בכלל לא חשובה, מה שחשוב זה העבודה שאני עושה בדרך.
אני כל יום מתפלל לקב"ה שייתן לי לעבור רק את אותו היום בלי ליפול !!!

בהצלחה לכולנו !!!

אשריך!
אתה צודק בהחלט, העיקר הוא עכשיו ולא אחר כך.
בהצלחה מרובה,
אין יאוש

אני קרוב אליך (72 יום) וגם מתלבט האם לציין את יום ה-90 מחשש שאגיע לתחושה של "עברתי 90 יום ועכשיו אני בטוח", כי מה שבטוח הוא שאחרי אמירה כזו תבא נפילה.

מצד שני, יש מקום להודות לחברים ולספר שעברנו את המשוכה הזו.

אגב, משך איזה חודשיים הרגשתי שהולך לי קל (אפילו קל מדי) ושהצלחתי לשבור את היצר. (אפילו התרברבתי כאן שההתמכרות שלי קלה כי הרגשתי שכ"כ קל להשתחרר) אבל בימים האחרונים זו ממש מלחמת מאסף. לא ברמה של "רק היום להשאר נקי" אלא "בא נעבור את השעה הקרובה בשלום"  :-\

נראה שאכלנו אותה, את הנכות הזו נסחוב להרבה זמן...

אלי, רק מחשבה קטנה:
כל עוד אנחנו מנסים 'לעבור' את ההתמודדות עם התאווה, אנחנו מרגישים שבעצם המושכות בידיים שלנו - שאנחנו יכולים להתקדם, ואנחנו יכולים להגיע ל90 ואם נרצה מספיק לא נצטרך עוד את הפורום ולא את הקב"ה ולא שום דבר אלא נחזור להיות אנשים נורמליים.
מה שעוזר לי להחלים זה להבין שהאמת הפוכה בדיוק - תמיד אני אצטרך עזרה. זה לא 'שאכלנו אותה' במובן הזה שאין ברירה אלא להמשיך, אלא שזה אנחנו. זו עובדה. יש לנו נכות מסוימת, ברגע שאנחנו מקבלים אותה כעובדה ולא מנסים כל הזמן להעלים אותה, אנחנו מצליחים למצוא בעצמנו את אורך הרוח להתמודדות. יותר מזה, אנחנו מסכימים לבקש עזרה - מאחרים בפורום, מחברים, מבת הזוג ויותר מכל, מהקב"ה.
האמת שזה מאוד קשה לי, לומר לעצמי כל פעם - שזה 'לכל החיים'. אבל כשאני לא אומר את זה, עמוק בלב אני יודע שאני משקר לעצמי. שבאמת, כמה שאני לא אתרחק מהתאווה מבחינת 'הימים', יש נקודה באישיות שלי שנשארת 'שם' ורק מחכה להזדמנות.
'ואלמלי הקב"ה עוזרו בכל יום - אינו יכול לו'.

בוקר טוב.
נתן

הדבר היחיד שבידנו הוא ההחלטה להתרפא וביצוע תוכנית 12 הצעדים במלואה.
האם אכן נתרפא, ואם כן האם זה יהיה לתמיד או לא  - זה תלוי רק בקב"ה.

אנחנו אחראיים לפעולות, להשתדלות.
הקב"ה אחראי לתוצאות.

בהצלחה לכולנו

שמואל

אתה אומר דברי טעם

אני צריך לחשוב על זה

שמואל,
קראתי את המייל של זלמן על כך שהוא עומד להפסיק את הספירה בטבלה, וזה גרם לי לתחושה דומה שמתקשרת להרגשתך שזה "לכל החיים".

זה שזה "לכל החיים", מבחינה מסויימת מקלה עלי ומורידה את הלחץ. כי במקום לחשוב עכשיו על לעבור עוד יום או יומים נקיים או לשרוד 80 יום, וכל הזמן להיות במתח, מה יקרה אם אפול, איך אני הולך להרוס את הכל, אני חושב יותר במינוחים של לשנות את עצמי , בלי קשר לנפילה או לימים שצברתי. זה מוריד ממני את הלחץ והחשש מפני נפילה, כי  אני מבין שזו עבודה מתמדת לכל החיים, שבין אם אהיה טהור 365 יום ובין אם אהיה טהור יום אחד אדרש לבצעה...

בהצלחה ויישר כח

נ.ב. אני בכל זאת מעדכן עדיין בטבלה 8)

חבר יקר,

מצד אחד אני לא סופר, אך מצד שני כן זוכר מתי התחלתי את הספירה.
כך שאני לא סופר יום יום או שבוע שבוע, אלא כל פעם שאני רוצה להיזכר כמה זמן עבר אני סופר מאותו יום שבו התחלתי ימים עד להיום.

כלומר, אני לא סופר בכלל, אבל אם תשאל אותי כמה זמן אני "נקי" אני אומר לך כחודשיים וחצי.

זה לא שאני פחות בלחץ או פחות חושש ליפול, אדרבה אני משתדל לחשוב על כך כל הזמן, כדי לא להסיח את דעתי מכך.
אחרת, אני באמת עלול ליפול.
אני כל יום חושב רק על אותו היום, איך אני אעבור אותו בלי ליפול !!! - וזה מה שמחזיק אותי !
ואפילו קרה לי שלרגע לא חשבתי על זה, אז פתאום באיזה אינסטינקט טבעי הסתכלתי על מראה לא ראוי. כמובן ששניה אחרי זה מייד הסטתי מבט.
אבל, בכל זאת אםם הייתי מרוכז והייתי חושב על כך לפני, אני בטוח שלא הייתי מסתכל לכיוון אפילו.

שבת שלום
ובהצלחה לכולנו

שמואל