אסיר תודה על 118 ימים מפוכחים.
מתפלל לעוד אחד...

מושי אחי היקר.

מה שלומך?

תחרות כלבים כתב on 16 מאי 2016 08:01:

רק תראה כמה כוח נתת לי בשני מילים בלבד.
אוהב אותך

נפלאה לי אהבתך מאהבת נשים.
זר לא יבין מה המקום הזה נותן לנו. 

היום צפיתי בסרט שיש בו סיטואציות מיניות.
הרגשתי שאני נסחף, וב"ה עצרתי קצת אחרי הקו האדום - אבל לא נפלתי.
מקווה שזה לא התחלה של ימים קשים.

מתפלל מעומק הלב לאבא שבשמים, ...ואל תביאני לידי ניסיון...

בהצלחה צדיק!
מחזיק לך אצבעות..

קרה לי אותו הדבר לפני יומיים. נס

הרגשתי את עצמי במסע שלך, ממש מה שעובר עלי
חזק ואמץ, חזקים כמוך נותנים כח לדרך.

תודה לכם חברים אהובים!
בזכותכם אני כאן כבר 129 ימים.

131 יום.
ב"ה מרגיש הקלה. השבת עברה בהרגשה קלילה וניחוחה.
עדיין, אני חייב להיות ערני אונליין ולהיות מוכן. הוא עלול לתקוף כל רגע.

כורע ברך: אבא, תן לי עוד יום אחד נקי.

סימנתי היום בבוקר בטבלה "אני עדיין נקי"
לא פשוט! לא פשוט בכלל!
עבר עלי אתמול יום קשה במיוחד, כשפתאום אני מוצא את עצמי נזרק לאחור עשרות ימים, וכמעט שוכח איך מתמודדים עם התקפות מהסוג הזה.

אני יודע שאני עם חלבי ודמי - אין לי את הכוחות להתמודד מול התאווה שהיא הרבה יותר חזקה ממני. וגם ה132 יום שאני נמצא בו היום - זה לא בכוחי אלא בכוחו.
ולכן אני מבקש ממי שנתן לי את הכוח עד היום - תן לי כוח לעוד יום נוסף.

מודה על העבר, ומתפלל על ההווה...

חזרתי אליך.
הטלפון הבוקר עשה לי פלאים.
תודה רבה שאתה איתי במסע הזה, אתה מעניק לי המון החלמה וכוחות אדירים.
כשהגל מגיע - העיקר להישאר על הגלשן. 

אוהב אותך

אני רוצה לשתף במה שעבר עלי בימים האחרונים, ואתמול בלילה בפרט.
אחרי תקופה של צעידה במסלול של ה90 יום [רק להיום], אני מרגיש שקצת נשחקתי, איבדתי את המוכנות ואת המודעות שלי, שכחתי שאני מכור לתאווה, שכחתי שאני חסר אונים מול התאווה, ונכנסתי למין שאננות כזאת. התרגלתי...
ואז כשהגיע ההתקפה, לא הייתי מוכן, לא ידעתי איך להתמודד. הרגשתי כמו חייל בשדה הקרב בלי נשק, ובלי כלי הגנה מינימליים.
עשיתי הרבה פעולות כדי להרים את הראש מעל הגל, להמשיך לנשום מעל למים למרות ההתקפה, אבל עדיין לא הרגשתי שזה משפיע עלי. הרגשתי שהיה מספיק טריגר אחד קטן כדי שאני חלילה יפול.
ברור, שמי שנתן לי את הכוחות עד היום, זה מי שנתן לי את הכוחות גם כשלא היה לי את הכוחות...

ואז, אתמול בלילה הגיע נקודות נפנה מכריעה:
אני לא יודע אם זה הגיע משעימום, או שפשוט נגררתי מתמונה לתמונה. עד שהחלטתי שאני רוצה לראות פורנו.
הייתי מוטרד מעצמי שהגעתי לכזה מצב, אבל פשוט לא שלטתי בעצמי.
ניגשתי למחשב, והתקדמתי לכיון התהום!
ראיתי מליון אזהרות מהבהבות מול העיניים, אבל התעלמתי. כוח התאווה היה חזק יותר.
פתחתי, ו - - - הגלגל התחיל להסתובב [התכנית נטענת, אנא המתן... ].
ואז,
אין לי מושג מהיכן קיבלתי פתאום את הכוחות, ברגע האחרון, אחרי שכבר הייתי בפנים, סגרתי את זה בחזרה, וב"ה אפילו לא הפסקתי לצפות כלום.
מודה מעומק הלב לאבא האהוב שבשמים, שהציל אותי ברגע האחרון שלא ליפול לתהום החולה והמסוכן!

סגרתי את המחשב, והתיישבתי לחשבון הנפש.
מצד אחד הייתי שמח ומאושר, שלמרות שהייתי כבר על מסלול ההתרסקות, ניצלתי ברגע האחרון. עד כדי כך שאפילו לא הספקתי לצפות בכלום.
ומצד שני, הייתי מתוסכל מעצמי שהגעתי למצב כזה. שאני לא שולט בעצמי, ואני עומד על שפת הצוק ועלול ליפול כל רגע. פשוט חששתי ממה שיכול להיות בהמשך ובימים הקרובים.
הלכתי לישון עם רגשות מעורבות.

קמתי היום בבוקר לאור חדש ומדהים, הרגשתי כאילו שעברתי איזה גל, וזהו! זה מאחורי!
ה' נתן לי כוח להתמודד אפילו כשכבר הייתי בדרך לעבר פי פחת.
למרות התיסכול, הרגשתי מאוד מחושל ומחוזק. הניסיון הזה - זה מה שנותן את הכוחות להמשיך ולהתמודד. עיטור הגבורה [שלו, לא שלי] זה מה שנותן את האמביציה בהתמודדות הבאה שעוד תגיע...

כולנו מתפללים כל יום: "...ואל תביאנו לידי ניסיון..."
אבל, אנחנו צריכים לדעת, שכשיש ניסיון, זו הזדמנות לאגור כוחות ולעלות מדרגה גבוהה יותר בשליטה על הרגשות והייצירים.
ההתמודדות הקשה והמתסכלת, בסוף מקבלים תגמול על ההתמודדות. כוחות חדשים ורעננים להתמודד מול התאווה. והרגשה הרבה יותר מפוכחת ובריאה.

ולבנתיים, מתפללים לעוד יום אחד נקי.
תודה שהקשבתם...
בהחלמה

תודה רבה על השיתוף מושי היקר.  
אם תרשה לי לשאול מה השתנה אצלך מלפני הנסיון לאחרי? 

הלואי עלי, מה זה מקנא בך, הייתי באותו מצב, ולא אזרתי כוחות להפסיק