שלום לכולם אני רוצה לשאול אתכם,
שאתם כבר בתהליך ההחלמה,
האם גם אתם סובלים מהרהורים ומחשבות ,ומה ניתן לעשות עם זה?
(אני כבר מעל שנה נקי)

אחרי הכל אנחנו בני אדם, ותמיד יכול להיות שיש לנו איזה תאווה חבוייה שמבקשת להתפרץ.
התפקיד שלנו הוא לדחות אותו, ולהבין כמה הרס זה עלול לגרום לנו אם לא נדחה אותו.

ברור, שכדי למנוע מראש מחשבות שאתה לא רוצה אותם, אתה חייב למלאות את עצמך בסיפוקים חיוביים, כדי שהנפש שלך לא תבקש סיפוקים מהצד השלילי, ח"ו.

בהצלחה ובאהבה!

מזדהה מאד, גם אני כבר נקי תקופה ארוכה מאד, ובכל זאת המחשבות והפנטזיות לא מרפות, פעם מישהו סיפר לי על מישהו שהגיע לא' הצדיקים מדורות קודמים, והתאונן בפניו על מחשבות זרות שתוקפות אותו, אמר לו הצדיק שיבוא אליו למחרת בשעה פלונית, למחרת הגיע האדם ודפק על הדלת זמן מומשך אך הצדיק לא פתח לו, לאחר זמן מה פתח לו הצדיק ואמר לו רציתי להראות לך שאם לא פותחים את הדלת אי אפשר להכנס, כך גם מחשבות זרות, ע"כ הסיפור, אמרתי לההוא שסיפר לי את זה שזה הכל טוב ויפה כשעדיין המחשבות לא נכנסו פנימה אבל אני שואל אחרי שהם כבר בפנים איך מגרשים אותם.

לגופו של ענין, נראה לי שיש מקום להבדיל בין מחשבות שבאות והולכות, שלזה הכי טוב לא להתייחס, לבין מחשבות שנשארות ומציקות זמן רב, שלזה אני גם אשמח לקבל עצה.

גדעון כתב:


לגדעון היקר,
כמו שכתבתי לעיל, כשממלאים את הסיפוקים ממצבורים חיובים, אז הנפש לא מבקש אותם מהצד השלילי.

ועוד משהו, אפשר לשתף חבר [ספונסר] בכל פעם שעולים לך מחשבות מטרידות. עצם העובדה שאתה לא מתמודד לבד מול הקושי, אלא יש לך שותף שיודע שאתה מתמודד ומנסה לעזור לך - זה לבד נותן לך חסינות נגד הקשיים של המחשבות המטרידות.

בתחושה שלי, מתהומות 28 יום נקיים רק להיום, יש בעיה מובנית. כיון שבטבע שלנו יש לנו רגעים של באסה, של הקושי בדרך, של החמצות ופספוסים. ושם היצר הרע המנוול הזה אורב לנו ונותן לנו בראש.
קשהלא להכניס אותו, אנחנו לא נמצאים עם הררי קדושה ומוחין של החפץ חיים. לכן לדעתי צריך לדת מה המלחמה שלנו. להתמקד בעיקר ולדעת שהטפל לא שובר אותנו. אם יש קצת מחשבות פה ושם זה לא אומר כלום על המאבק. להיפך, יצה"ר משחיל לנו אותם כדי שנתייאש וניפול מכל מה שקנינו בקושי רב וסייעתא דשמיא אדירה.
לא ניתן לו את העונג. במערבא - בגאולה - אמרי: נפלה לא תוסיף. קום בתולת ישראל.
קומו אחיי, נקום ונחיה מחדש! נפלנו, לא נוסיף להיות יותר בנפילה. נקום מייד, ננער את העפר וידוע נדע שנגאלים אנו

בכל פעם שתוקפות אותי מחשבות לא רצויות אני ישר אומר לעצמי בלב: להירגע! מיד! זה היצר הרע מנסה לפתות! אני יותר חזק!

אני יודע שזה נשמע נדוש, אבל ככל שמתאמנים בזה יותר ככה מקבלים יותר עוצמות מול היצר הרע. זה לא שונה מהותית מאימונים גופניים, רק שהיכולות הנפשיות שלנו גדולות לאין שיעור מהיכולות הגופניות.

אנחנו מנהלים מלחמה מול היצר הרע. כלל ברזל במלחמה - את האויב (היצר הרע) משמידים. לא לוקחים שבויים.

ועוד דבר שיכול לעזור הוא כמובן למלא את הראש במחשבות חיוביות (אפשר לפתוח משניות או משהו כזה. אני יודע שיש אפליקציות של כל שישה סדרי משנה לסמארטפונים. זה פשוט נפלא! המשנה באמת איתנו בכל מקום!).

אם זה מחלה, וכנראה שזה מחלה אני יכול לדבר ליצר, הוא לא נמצא שם בכלל, יש לי חוסר שקט פנימי שאני צריך למלא אותם והפנטזיות הם מקור למלוי מצוין, מה שמציל אותי מהתאווה ומהפנטזיות זה "לחיות את הצעדים" מנסיום מחברים ותיקים אלו שהתאבדו על הצעדים והכניסו אותם לחיי יום יום, השתחררו המון מהתאווה, וחיים חיים מפוכחים ומשוחררים.

אחי היקר...
במהלך ההחלמה זה "נורמאלי" שיקפצו לך הרהורים ומחשבות כי המח עדיין לא החלים והתנתק מהמציאות הזו...

אני גם בתהליך ההחלמה כבר 9 ימים ובעזרת ה' עד סוף החיים, ובניתי לי מנגנון שכל פעם שאני מתחיל לחשוב מחשבות אני ישר מתקשר לחבר שלי(החבר הכי טוב שלי) ומדבר איתו על החיים וזה..
באמת שזה אחד הדברים שיותר עוזרים להימנע ממחשבות להפוך למעשה..

לא יודע אם לך זה יעזור או אם תסכים לעשות את זה..
אבל אני עושה את זה וזה באמת עוזר לי להדחיק את המחשבות לפינה ולחזור ליום יפה ורגיל
מקווה שעזרתי יומטוב לכולם

לי יש טריק נורא מצחיק.
כל פעם שעולה הרהור, מחשבה, שארית זכרון מהתאוות הישנות:
אני מדמיין גיבור על (הענק הירוק, איירון מן, כאלה) שנכנס לתוך הסצנה ולמעשה מוחק אותה.
לדוגמא אם אני חושב על סצנה מסרט שעוד לא יצא ממני - פתאום הענק הירוק נכנס לסט, מתחיל לשבור את כל החדר, את המצלמות את הסצנה עצמה עד שנשאר רק הענק הירוק ורקע שחור.
בקיצור - אני מחליף דמיונות בדמיונות.

תחרות כלבים כתב:

בדיוק זה מה שאני עושה [בפרט ברוח הימים ה"י...]
אני שלף אקדח, מכניס כדורים, טוען ויורה!
ומנטרל את המחבל...

רק שלא ישמעו אותך השב"כ!

אם הצלחתי להעביר את המחשבות אני כבר מעדיף להרה ר בדברי תורה באותו זמן, השאלה היא מה עושים כשלא מצליחים לגרש את ההרהורים?

כושר.
מתקשרים לחבר.
עושים אמטיה קרה.
יוצאים למקום הומה אדם.
יוצאים למקום בטבע, לבד.

ואני מדמיין את עצמי תופס את המחשבה הרעה בשתי ידיים שריריות (כמו של צ'אק נוריס למשל), ונותן לה בעיטה הגונה באחוריה שתעיף אותה לעבר פי פחת. שם מקומה הראוי. לא בראש של אף יהודי.

קובץ עצות מדהים אשריכם

ואצלי כשהכל לא עוזר לי מתחיל ככה לצחוק חי חי חי חה חה חה (מזכיר לעצמך איזה בדיחה ) תאמינו לי התאוה בורחת היא חושבת שאני משוגע ומפחדת

אולי לא נעים מעצמך אבל יותר לא נעים למצוא את עצמך מושא לבדיחה אחרי מעשה

הלואי והייתי זוכר תמיד להילחם

על כל פנים תודה על העצות