היי,
הרבה זמן לא כתבתי,
ועבר עליי די הרבה מהפעם האחרונה..
אסיר תודה לא מובן מאליו אני נקי תשעה חודשים מתפלל לסיים את היום הזה נקי.. ואת זה אני לא אומר כחלק ממשפט שאני לא מתכוון אליו, אלא לאחרונה אני חווה הרבה מעידות ופנטזיות ונגיעות בעצמי, נכנסתי עוד פעם לתוך אובססיות והיכולת שלי לוותר עליהם לא פשוטה.
כשעולות בי הפנטזיות אני ממש מרגיש איך הבטן שלי מתרגשת ואני נכנס לאטרף כזה, ואני רק רוצה לראות קצת פורנו, לא ליפול.
בעזרת חברים אני מנסה להזכיר לעצמי כמה אני חסר אונים מול התאוה, ושאני לא יכול לקחת רק קצת, כי משם אני נשאב פנימה, לתוך אובססיות, לתוך רצון להשתמש.
עוד משהו שחבר הציע לי זה לזכור בסוף, האם התאוה באמת ממלאת אותי? נכון, זה קצת קשה בתוך ההתלהבות של התאוה, אבל אם יש ניצוץ קטן של חשיבה כזאת תוך כדי לנסות לתת לו מקום ומשם לעשות את הטלפון או לנסות לברוח.
אתמול בלילה התעוררתי בחמש והיה לי זקפה, ולא הצלחתי להרדם עוד, אז נגעתי בעצמי קצת, וניסיתי להרדם, אבל לא בצלחתי מה שהביא אותי לשיטוט באינטרנט וחיפוש תכנים מיניים. לצערי ראיתי קצת בנות בלבוש מינימלי ועוד כל מיני כתבות על יחסי מין. אני ממש חסר אונים מול התאוה, היא גדולה עליי.
רציתי להתקשר אבל מי ער בשעות האלו? והראש שלי חוגג, זה הזמן שלך! אולי קצת פורנו זה לא אשמתך, אף אחד לא ער, אתה רצית להתקשר.
אז אני רוצה לזכור שאני מכור לתאוה, שלבד אני לא יכול, אני פשוט חסר אונים מול התאוה, גם קצת הורס אותי ומכניס אותי לאובססיות. ואני רוצה לזכור שאני לא מתמלא מהתאווה, אני רוצה להתמלא מאלוקים, מילוי אמיתי וממושך ולא מילוי רגעי ומזויף מה שהתאוה מציעה לנו.