31 ימים, אני גאה בעצמי !
ואת האמת זה נהיה יותר ויותר קל, אתה ממש מרגיש כאבי גמילה, אבל אני יודע שאם אני יעמוד באתגר של ה-90 יום אז כל מיני הקשרים שנעשו במוח שלי התנתקו לנצח, ואני אהיה חופשי לראשוה מגיל 9.

כרגע אני בהסתגרות חברתית בתוך החדר וככה זה די קל, אבל עוד מעט אני אצרטך לצאת מהחדר כדי לטפל בעצמי ולחזור להתמודד עם החיים, ואני יודע שבחוץ זה כבר לא יהיה קל- מפחיד.

אני שונא את זה !!!
אני מרגיש ממש לא טוב נפשית, אני לא יודע מה אני יעשה עם החיים שלי.. עוד יום עובר ועוד יום עובר.. וכבר שנתיים שאני מבלה במיטה...

כמעט נפלתי, אני אנסה לכתוב את זה בצורה לא בוטה כדי לא לפגוע באף אחד.
אמנם לא נכנסתי לסרטים.. אבל פתאום היה לי איזה טריגר.. יצאתי החוצה וראיתי נערה...
והדבר שמאוד מאוד מרגש אותי (ובו זמנית גורם לי להרגיש מושפל, חסר ערך, ונוגד את כל העקרונות שלי) אני שולח הודעה לבנות בנות 18 בפייסבוק... ואני מבקש מהם שידחו אותי, שיגידו לי שאני מגעיל, שיבוזו לי וינצלו את הארנק שלי... וזה מאוד מאוד מרגש אותי, ונותן לי אנדרנלין... הכי גרוע זה שאני מרגיש שאני ממש מבזה את עצמי ובוגד בעקרונות של כבוד עצמי מול הבחורות האלה... ואז גם התחלתי להרגיש לא טוב בגוף.. ושהכל מזדהם.. והגב כואב לי.. ברגע האחרון.. אני יושב ואובססיבי פשוט להודעה מהם.. למזלי אף אחת לא ענתה לי וברגע אחרון פשוט עפתי למקלחת ועשיתי מקלחת קפואה.. ה הרגיע אותי.. אבל אני עוד מלחזור לזה אני לא יכול יותר שמישהו יציל לי את החיים האלה

תישאר איתנו אח יקר!

תחשוב על כל ההתקדמות!
31 יום! בטח לא חשבת שתגיע כלכך רחוק.
תעשה די אקטיבציה לפייסבוק, סגור אותו לחודש. לא יקרה כלום אם הוא יהיה סגור חודש אחד.
צא, תרוץ קצת - תעשה כושר כלשהו.
תדבר עם אנשים בטלפון.
תסדר לעצמך ספונסר מהאתר.
אתה חייב לעלות רמה במלחמה שלך.

אנחנו איתך!
רק תישאר איתנו.

אחי, זה כל כך קשה מה שאתה מתאר. אני מתפלל שתמצא את הדרך להחלמה.
אם אתה מעוניין בפרטי ההתקשרות שלי, אנא צור קשר בפרטי.

זה לא רק זה.. אני אבוד בחיים, אני מרגיש שהכל נגמר... אין לי סיכוי...

כואב לקרוא אח אהוב

ההרגשה שהכל אבוד אינה עוד מחלה אלא זה הצד השני של אותו כח בנפש מצד א' מסעיר את הנפש ומצד שני משאיר אותה ריקנית ומיובשת ללא שום מרגוע נפש

כשנעבוד על הידיעה כי יש תווה גם החלק הראשון יירגע ויתאזן

בהצלחה

ברוך ה'

שמחים לשמוע על ההתקדמות בתהליך

שיהיה לך עוד יום נקי

שלום חבר, הכותרת שלך מאוד צורם לי "האם אי אשפר לנצח" אפשר ואפשר, יש חבר בקבוצות שעכשיו חוגג שנה לנקיונו הוא כבר נמצא כשלוש שנים בתכנית ואף אחד לא נתן לי סיכוי ליום נקי, והנס קרה, הוא התחבר לקבוצות חלק עם חברים ועשה צעדים וזה קרה,
תתקדם לאט לאט להחלמה, תתחבר לחברים ואני מאמין שיש סיכוי......

נפלתי
33 ימים שסגרתי את עצמי בבית והתאפקתי להשאר בבית ירדו לפח... הכל נראה מיותר.
אני יודע שזה לא קשור לפורום, אבל אני בחרדות אימים... כל הבית עכשיו מזוהם... הכל מלוכלכך.. אלימות בראש שלי, הבנתי שהאתר הזה לא מתאים לי, והתנזרות זה לא הפתרון... אני צריך לפתור את הבעית הנפשיות שלי... אני הולך לאשפז את עצמי בבית חולים, אני לא רוצה להתאבד !!! מקווה שיקבלו אותי

תודה למי שהיה ותמך

איך שאתה נשמע אז מאוד יתאים לך להצטרף לקבוצות של SA, לי זה הציל את החיים וכל מילה מיותרת.
אני זמין בפרטי אם תרצה

לאן אני אלך? אני לא רוצה למות !!! אבל אני לא מצליח לחיות.
עוד מעט אני אגיע לגיל 30, ואני אהיה עלוב, עני, ללא כלום... חי בשביל אחרים.

מי ירפא אותי? מהחרדות, מהפרנויות, מהפינוק-יתר שלי, אני לא מסתדר עם עצמי ועם אף אחד בשום מקום.

אני מחכה למחר כדי ללכת לבית חולים, כי עכשיו יש לי פרנויות מאנשים ואני לא יכול שנוגעים בי או מסתכלים עליי

אני בחרדה ואי שקט מטורף... אני לא יודע מה לעשות... אני מרגיש כל כך מגעיל.. כל הגוף שלי עולה באש...

הפורנו הזה דפק לי את החיים... כל הזדמנות שלי להיות מאושר נהרסה עי הפורנו הזה... והסיפור הזה כל פעם מחדש... כל חודש מחדש הוא לא נותן לי לצמוח !!!

הדבר הכי נורא... שעכשיו לא משנה כמה פעמים אני גומר... אני צריך עוד ועוד... כדי "להרגע"
והדבר הכי נורא.. זה כשאני רואה כפות רגליים נשיות מלוכלכות זה מגרה אותי!!! וזה בתכניות טלוויזיה. נשים שהולכות ברחוב... מעבר לגירוי.. יש תחושת השפלה ודיכוי נוראים בגלל מה שאני מתגרה בו (שזה לא משהו נורמלי ונקי)

מי יציל אותי מעצמי???

בבקשה רק תירשם לקבוצה חיה.
אפילו רק תתקשר לקבוצות בטלפון.
אתה מסוגל לנצח את זה ולהיות בדרך הנכונה לפני גיל 30.
יש כאן מבוגרים ממך שהצילו את עצמם.

לפני חודש זאת הייתה הפעם האחרונה לפני אתמול שאוננתי, אני זוכר שבאותו יום כל כך נגעלתי, שאמרתי שאני בחיים- אבל בחיים לא עושה את זה... זה היה קל מהיום הראשון, אחרי היום ה-20 התגלו קשיים- אבל לא חשבתי בכלל על לאונן.

היום אחרי שאוננתי 10 פעמים, אני לא יכול להכנס לתהליך כמו אז, גם אם אני לא ארצה זה בלתי אפשרי, אחרי 20 יום אתה פשוט הופך לפקעת עצבים.

ועוד תובנה שגיליתי, אם אתה במצב נפשי לא טוב וכל היום בבית חסר מעש- זה בלתי אפשרי.
האופציה היחידה שהיא אפשרית- זה שאתה מעסיק את עצמך כל היום- עבודה, חברים, תחביבים, ספורט.

אני במצב נפשי שאני לא מתפקד ככה שאני לנצח בגיהנוםץ

זהו, הכל יצא משליטה.
אני נכנס למקלחת, מאונן 5-6 פעמיים, מתקלח, זורק את המגבת לכביסה, שוטף את הפלאפון, כל הבית נהיה מפחיד, אני נכנס לאי שקט, מרגיש שכך הגוף שלי מגעיל, מרגיש מכוער, מבטיח לעצמי שאני לא נוגע בזה יותר לעולם. נרגע מעט, מתכנן שמחר אני אנקה את כל הבית ואני אסע לבית חולים, מעט נרגע, הריק מתחיל להווצר, מתחיל להעלות תמונה- הגוף מוצף אנדרנלין, אומר לעצמי: "בכל מקרה אני לא אצא בחיים מהמצב שלי, ולא יהיה טוב אף פעם ולא יהיו לי חיים של תפקוד, אז למה לא?, אני כל החיים יהיה עם חרדות ודכאון, חוזר למקלחת- מאונן וחוזרח לילה