איזה החלמה תמשיך לשתף

אסירותודה על נקיון של 29 יום.
חסר אונים מול הפורנו, התאווה, המשיכה ההפוכה, הפנטזיות שנשארו לי בראש ואלה שאני ממציא לעצמי, חסר אונים מול בזבוז הזמן חסר התועלת באינטרנט.

תודה רבה 'בעצתך' ואבי גולן!

כיף לדעת שאתם כאן ומתעדכנים.
כיף גם לדבר איתך בטלפון 'בעצתך'.
אתה אולי לא מרגיש זאת אבל אתה באמת מנחה אותי בעצתך.

היום יום קשה, קמתי מוקדם וכבר 13:00 ולא עשיתי את המשימות שרציתי למרות שכן הספקתי דברים דחופים ומסוימים.
אני צריך ללמוד למבחנים, לעבוד על איזה פרויקט שניים, להעיף דברים קדימה.
אבל אני על המחשב ואני לבד בבית.
קמתי בבוקר וכבר חשבתי שזהו זה אני הולך ליפול.
אבל ברוך ה' בינתיים אני מחזיק מעמד.

באיזהשהו שלב אני אתקשר לחברים ואבקש עזרה בזה.
אפילו התפללתי בחצות היום אחרי שכבר חשבתי שוויתרתי על זה להיום.

אני דווקא די אופטימי, וכאן בדרך כלל אני נופל.

אז אני משחרר את התאווה אליכם, אל הקב"ה אל העולם.
אנא אלוהיי, הענק לי עוד יום אחד נקי ברב חסדייך.
קטנתי מכל החסדים שעשית עימי.
תן לי רק לשרוד את היום הזה בבית הריק.

בהחלמה!

קטונתי

מכיר את התחושה של המחשבה הזאת של "זהו, אני עומד ליפול".
עוד אחד מהטריקים מיני רבים שיש לתאווה עליי...
מאחל לנו באמת לשחרר ולהשתחרר מזה

יום נקי!

תחרות, אהובי.
אתה יודע כמה שאני יודע - איך זה להרגיש ככה.

בדיוק היום הרגשתי שהזה מגיע, נדרכתי... נכנסתי לכוננות ספיגה... הקרב מתחיל... קרב אבוד מראש...
ואז חשבתי לעצמי: למה להיות חכם? תהיה ילד טוב ותעשה מה שהוותיקים והמנוסים אומרים לך "רק היום".
נכנעתי ואמרתי לעצמי, היום לא! אולי מחר [כן כן, אולי מחר]. מה איכפת לי מה יהיה מחר. מצידי שכל העולם יתפוצץ מחר, היום לא! נקודה. אבל אני בטוח שאם כל יום אני יקח את הגישה הזאת בכנות. בסוף זה יכול להצליח כל יום מחדש.

אבא'לה! עזרת לי היום, תמשיך לעזור לי גם היום. [וגם מחר...]

מחכה לטלפון שלך. אני לא יודע אם ה מחזק אותך, אבל אותי זה מאוד מחזק.
חיבוק, ושוב.

חזרתי ממילואים.
ומהאוניברסיטה.

ברוך ה' לא היה כלכך גרוע בשניהם כי הייתי בבסיס מרוחק בלי הרבה מושאי תאווה ובאוניברסיטה תקופת מבחנים אז גם שם פחות מסתובבות התאוות שלי.
בדרכי הלוך וחזור תקף אותי תאווה ישנה, המשיכה ההפוכה המוזרה שלי.
בחסדי שמיים קיבלתי עוד ימים נקיים והופה מצאתי את עצמי על 36 ימים.
תודה אבא אהוב.
הניסים ממשיכים לקרות לי ואני גדל ומתחזק.
יודע שהוא מחכה לי שם, היצר המנוול.
אני מצליח להתמודד גם עם הטריגרים שלי, כך יצא שפחות התעצבנתי בכביש ופחות נתתי לדברים לנהל אותי.
והפלא ופלא פתאום כאשר הקב"ה מנהל את הדברים הכל קורה לטובה ואני רק מקבל ומקבל מתנות.
זה די מפליא אותי.
עכשיו אני עייף ומרגיש קצת חלש פיזית.
זו נקודת תורפה ואני אנסה לנוח קצת.

מושי ובעצתך אני כלכך מודה לכם שאתם איתי.
הלוואי והיינו יכולים להיפגש ולשבת יחד על ספסל.

אוהב ומודה לכם חברים.
רק להיום!

אהה... אז לכן נעלמת
שמח שאתה שוב פה ושהנס ממשיך לקרות. עד 120.
אולי יום אחד עוד נפגש. לא יודע אם על ספסל, אולי בכיסא בקבוצה...

אני כותב הרבה פחות בסבב הזה.
מעניין למה.
היום הוא היום ה49 בחסדי ה' ולא מובן מאליו בעליל.
איכשהו אני החלקתי עד עכשיו והימי נקיות שלי היו רבים ואכותיים מאין כמוהם.
המתנות שהקב"ה מרעיף עליי לא פוסקות וזה באמת מפליא ומצניע לדעת שיש במרומים אבא כלכך אוהב.

אבל ביומיים האחרונים אני חווה מיני גל התקף.
כבר מתחיל לחשוב שאולי אני לא מכור בכלל. אולי אני רק יגיע ל90 ואז כמו חבר שלי אני יהיה כמו חדש.
מפחד ליפול. מפחד בכלל.
חסר אונים בעיקר.

יש לי ספונסר, לא התקשרתי אליו אתמול, אני אתקשר היום.
אני רוצה להתחיל לעבוד על הצעד הראשון.
צריך למצוא זמן. 
בסופו של דבר אני מאוד עסוק למרות שתמיד מצאתי זמן לתאווה.
ואם ככה אז אני תמיד יכול למצוא זמן גם להחלמה.
מחכה כבר לפגישה ביום חמישי.
 
מחכה כבר לומר לאישתי.
זה יקדם אותי היטב בהחלמה.

 

אני לא יודע איך, אבל איכשהו אני רואה שאנחנו עוברים את אותם מהלכים באותם תקופות זמן
כשאני רוצה לראות שאני לא מתמודד לבד, אני נכנס לאשכול שלך ומסתכל במראה.

מחזק אותי
תודה!

אחת הסיבות החזקות להצליח.
תודה רבה אח אהוב.
 

56 ימי חסד ואהבה מן הבורא יתברך.
כבר חשבתי שלא אראה מספרים כאלה בטבלה שלי.

נוכח הרבה פחות כאן.
נוכח הרבה פחות בהרבה מובנים.

אבל נוכח הרבה יותר בכלכך הרבה מובנים אחרים.
ממשיך לקבל מתנות אין ספור מאבא אוהב.

מתפלל להמשיך ולהיכנע רק להיום.
בהחלמה.

יומן החיזוק שלי...

62 יום של נס מתמשך.
אלוהים אוהב אותי ומרעיף עליי  אינסוף אהבה ומתנות.

היה מאתגר ביום שישי, הייתי מפונטז וחשבתי על כל הדברים שעושים לי הכי הרבה רע.
במקלחת אפילו התקרבתי אל שפת המצוק.

בחסדיו האינסופיים הוא הציל אותי והשאיר אותי כאן.
אני עוד לא עושה את הפעולות מספיק באוטומט.
אבל זה גם קשור לכמה שאני דחיין.
עוד שעה אני יוצא מהעבודה ועוד לא התחלתי לעבוד.
זה מעצבן אותי.

רק להיום.
בהחלמה

אם זה יעודד אותך, אני אוהב תמיד להיזכר בחזון איש שאומר שכדי ליצור הרגל ("אוטומט"...) וטבע חדש צריך לעשות את הדברים נגד הרצון האוטומטי של היום - בכוח. אחרי שעשית (ואתה הרי עושה) את אותם הפעולות שהחלטת שנכון לעשותם במשך זמן ממושך, לאט לאט יווצר אצלך טבע חדש, הטבע שאתה רוצה להשריש.

בהצלחה!

תודה רבה אהבת חסד.
זה בהחלט נכון ואני מרגיש את זה בדברים מסוימים בחיי.
רק עכשיו אני חייב להוציא את זה מן הכוח אל הפועל גם בתאווה.