דע חבר יקר כי דבריך אמתיים אך חסר העיקר בהם... כי אדם השרוי במצב כשלי מסובך בקשיים עמוקים הרבה יותר ממה שניתן לשער מתוך כתיבתי או עצם הצטרפותי למקום זה והקשיים רחבים מאוד ומסתעפים לכל כך הרבה ענפים עד שאין בחיי כמעט שום דבר מלבדם...
הפחד לא יביא אדם כזה לשום מקום... רק האמונה העיורת חסרת הפשרות כי קיימת תקוה כלשהי ושיש להחזיק בה
ומתוכה ורק מתוכה יזכה האדם לפלס דרכו ולקבל אומץ ולו המועט ביותר להאיר את החושך שכאמור איננו ״פינות״ כלל אלא הוא המציאות הוא המצב ועם כל זה הוא רק שלב ומעבר לעתיד מאושר ומאיר עד אין חקר