אני עולה לקבוצות הטלפוניות ותוך כדי שיחה אני חווה גועל מעצמי, מה, לשם אתה שייך?!
ואז מתחילה מלחמה פנימית כן זה אתה, מה פתאום לא יכול להיות הנה עכשיו אין לי שום מחשבות רעות או רצונות ליפעול על התאוה אז הכל בסדר אצלי, ושוב עולות מחשבות אבל הרי אתה פה בגלל שעברת על החוק אז זה מלמד משהו על מצבך, כן זה היה מזמן ובכלל לא הייתה לי כוונה רעה רק.... אבל לפני שבוע נפלת, נכון זה היה אחרי למעלה מ80 יום שהייתי נקי, וגם זה קרה לא מתוך מחשבה.
שורה התחתונה תירוצים בלי סוף מה שמלמד אותי שהמחלה חזקה מאוד והיא מספרת הרבה סיפורים יפים אבל זו האמת שאני חולה ומכור לתאוה.
ראיתי היום במייל היומי דבר יפה "הגיע הזמן לסלוח לעצמי" כן פשוט לקבל את עצמי עם המחלה אני נולדתי איתה ואין לי שליטה עליה. יש לי אפשרות לעשות פעולות ולפנות לאבא אוהב שיעזור לי זה מה שנשאר לי. מתוך הבנה זו פעולות ההחלמה מקבלים יותר משמעות לא רק לצאת ידי חובה אלא זה הכדורים והתרופות למחלה.
אוהב אותכם