הבעיה שלנו היא שאנחנו חושבים שהאינטרנט עושה לנו את זה, אז אנחנו מתקינים חסמים ומרגישים שאנחנו על גג העולם. זהו, ניצחנו. אבל באמת, אף בן אדם לא יספר לך שמי שעושה לך את זה - זה אתה. אני. אנחנו דופקים לעצמנו את החיים של עצמנו בשביל עוד עשר דקות של סנסציה, עזוז רוחני.
וכשזה נגמר אנחנו כל כך נסערים, שאין למה לחיות יותר. וחוזר חלילה. כי אם לחיות, אז בשביל זה.
ובאמת אני עכשיו במצב שאני לא יודע למה לחיות. אין לי למה לחיות, בטח לא בשביל הסירחון והזוהמה של אוננות ופורנו. אבל למה כן? לא יודע להגיד לך.
רק בוודאי אחי, גם אחרי שהחסימות לא עוזרות והגדרות נשברות אחת אחרי השנייה, יש תקווה. בוודאי יהיה טוב יותר מזה.
רבי נתן מברסלב אומרים בהלכות כלאי הכרם שאם יש ריח רקוב זה סימן שהזרעים מתחילים לצמוח. תחשוב על זה.
