אמנם אתה לא מבין את זה
אבל אוהב אותך
אנחנו כבר מדברים בפרטי וזה מאוד עוזר לי
אבל אולי גם תתקשר אליי
ואני אליך

אוהבים
כדאי שתעשה מאמץ להגיע לקבוצות זה יתן לך המון
לחילופין תתחיל בקבוצות טלפוניות

בעצתך תנחני כתב:


אתה צוחק עלי? זה הזמן שלי... האשה ישנה וזה גם הזמן ה"מועד" לנפילות אז מסיירים בפורום...

בעצתך תנחני כתב:

אצלי זה קצת יותר מוזר...
אני יכול לצפות ו"לפרנן" ובאיזשהו שלב לצאת מזה ולהפסיק (או שיש שיחת טלפון גואלת כלשהי)
כנראה בגלל שכל הזמן מונח לי ומציק לי בראש "אל תעשה, אסור לך ליפול" וכו וכו
אבל אחר כך העמידה שלי וה"בריאות" שלי במאבק כבר נסדקת ואז אחרי פעם או פעמיים זה יגיע עד הסוף...
לכן שאלתי אותם אם זה גם נקרא "נפילה" או לא, ובעצם כשאמרו לי שכן נוצרה לי עוד גדר שהיה קשה לי לעבור כי רציתי לשמור על הרצף

לגבי מה שכתבת בסוף, אצלי זה בדיוק ההפך... נכון שיש את הקטע של "נגמור עם זה וזהו" אבל יחד עם זה אני באיזשהו מקום תמיד מאמין שאני אצא מזה באיזשהו שלב, אבל תמיד אוכל את עצמי אח"כ למה בזבזתי סתם את הזמן אם כבר נפלתי...

תחרות כלבים כתב:

שלחתי לך בפרטי את המספר שלי, נשתמע

עמוס כתב:

הלכתי לסדנה. מתכנן ללכת הלאה. תודה!

דווב כתב:

כתבתי כמעט...
אני מקווה לסדר את היום שלי, עד שהוא יסתדר, זה שימושי שיש חברים מחוברים
גם אצלי זה זמן 'מועד'. לצערי, הסיור בפורום לא מספיק בשבילי...

בקשר ל'נגמור עם זה וזהו', אצלי אולי זה מגיע ממקום של ייאוש.
שאני לא מספיק מאמין שאני אצליח. (בסוגריים: ואיך אצליח אם אני תולה את זה בכוח שאין לי?!...)
אבל גילית שאפילו זה לא קל. אתמול נפלתי, פעמיים, (אחד משלושת הסימנים להתמכרות בספר הלבן הוא 'סבילות'. שמה שסיפק אותך פעם, כבר לא מספק אותך היום) ועם פורנו. למרות שחשבתי שסתם לאונן בלי פורנו אני יכול, מסתבר שגם זה לא פשוט.

היה לילה די בסדר. הייתי ער, כהרגלי בתקופה האחרונה. אחרי ביקור של האחות עם הגיס והילדים.
הבית מסודר.
אפילו לא הייתי ער לבד.
בסופו של דבר, זה הגיע. הדחף לפעול על התאווה.
נגיעות...
בסוף נכנס לאתר, אפילו לא מחפש דקדקני. מוריד את אחד הדברים הראשונים שאני רואה. אפילו לא 'טורח' להתחיל לחפש משהו מאוד מסוים.
מוריד, אחי עדיין בבית, לא ילך מול המחשב, נסתפק בטלפון. מעביר לפורמט שהטלפון יכול לקרוא, מעביר, הכל מוכן.
בסוף אחי עוזב את הבית. עוד יותר טוב. עדיף מסך עם 20+ אינצ'ים מאשר טלפון קטנטן.
מחליט לסיים קודם את מה שאני צריך לעשות לפני השינה. מצחצח שיניים, מניח תפילין, פנטזיות איך ומה אני עומד לעשות תוך כדי הנחת התפילין, תפילה-פנטזיה-חפוזה ו... עכשיו הכל מוכן.
רק לפתוח את המחשב, לשים את האוזניות וסגרנו סיפור.
אבל,
הפעם משהו שונה. אני עושה אותן פעולות, ובאופן לא מפתיע, מגיע לאותן תוצאות.
החלטתי לחרוג.
החלטתי להתקשר.
החשיבה ואז לעשות את השיחה הזאת הייתה כנראה קשה יותר מללכת בפעם הראשונה למפגש חי.
קשה!
כל כך לא רוצה לוותר. חייב חייב חייב לצרוך! לא מעניין אותי כלום! מי רוצה לוותר בכלל???!!!
התקשרתי.
מנתק אחרי כמה צלצולים. לא מצליח להשיג חבר אחד, מנסה עוד אחד, גם אותו לא. מתקשר לחבר שלישי. דיברנו. קרוב ל20 דקות.
אחר כך גם עם החבר השני. (עריכה: זאת אומרת הראשון שניסיתי אם אני זוכר נכון)
אז אחרי הכל, ניגש למחשב,
ואני בא למחוק את הקובץ, (איזה פספוווווס!!! אתה מפסיד!!!! לאאא!!!) וזה צף... התאווה צפה
מישהו מתחבר לזה?
שדווקא המחיקה גורמת לזה לצוף מחדש...

אז לא נפלתי. לא יודע מה יקרה בעוד חמש דקות.
רוצה לרצות לרצות עוד יום נקי.

וואו!
איזה סיפור מטריף!
אני אף פעם לא הורדתי סרטים למחשב...
תמיד בצפייה ישירה.
לכן האקט של המחיקה לא מעלה את התאווה אבל אין ספק שאני מכיר את מה שאתה מתאר.
דברים הזויים יכולים לעורר אותי לתאווה. אני אפילו לא יודע לשים את האצבע על זה רוב הזמן.

מכיר מאד מאד את התחושה הזאת, זכור את עצמי עושה פעולות לניתוק מהתאוה בכח, ואז מרגיש תחושה של אכזבה ורצון העז להשתמש, אני חושב שההסבר פשוט, כי כל זמן שעדיין לא מחקת אתה יודע שעדיין תוכל בכל רגע נתון להזין עיניך מהסרט, רגע המחיקה זו רגע ההכרה והתמודדות האמיתית מול המציאות שזהו הפעם לא, ולכן אז אתה חש את ההרגשה האמיתית שקיננה בך כל הזמן.

כל זה בדרך הפשט, אבל אם נסתכל על זה ממבט תורני יותר אני חושב שיש פה משהו יותר עמוק, שהרי אמרו חז"ל שכל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו, כי זה לעומת זה עשה האלוקים, כפי כוחות הקדושה והטוב שיש באדם כך יש נגד זה כוחות הפוכים ששקולים באותה מידה לכוחות הטוב, כי אם הכוחות לא יהיו שקולים הרי מתבטלת כח הבחירה של האדם, ולכן ברגע מחיקת הסרט הרי עשית מעשה התגברות עצום לאין ערוך וללא ספק באותו רגע כוחות הקדושה והטוב שבך מתגברים וגדלים, ולכן גם הכוחות שכנגד מתגברים.

אז זה סך הכל ד"ש חם ואישור מאבא שבשמים שאתה בדרך הנכונה.

חזק ואמץ אחי היקר!

מכיר מאוד את ההרגשה ומזדהה איתך. וואו מדהים כמה,
מדהים לאן התאווה הזו לוקחת אותנו
אוהבים אותך!

הזוי כמה שזה נכון!
אני זוכר בישיבה אחרי שהייתי נופל לפחות פעם ביום (לפני שהכרתי דרך נורמלית להאבק בזה) החלטתי שאני גומר עם זה וזרקתי את הגלקסי לפח - פשוטו כמשמעו, שבוע אח"כ היה אצלי כבר אייפוד חדש... לא הייתי יכול להתמודד עם המחשבה שאין יותר "פינוקים"

דווב כתב:


זה בדיוק מה שקרה אצלי הרבה מאד פעמים.

בהתחלה זה היה על המגזינים שמשכתי ממקומות שונים.
אח"כ זה קרה בעיתונים, מגזינים, ספרים, סרטים, נגני DVD, סמרטפונים ועוד מוצרים מסויימים שקניתי, שהייתי זורק וקונה שוב תוך כמה ימים, וגם הייתי מוריד כמויות של סרטים במשך כמה שעות ואח"כ הייתי מוחק, ומהר מאד הייתי חוזר להוריד מחדש, וחוזר חלילה. חוסר שפיות.

מדהים להווכח עד כמה אותן דפוסי פעולה חוזרים ונשנים אצל כל המתמודדים, כפי שכבר כתבתי אני זוכר את עצמי מבזבז זמן וכסף בשביל מכשירים כאלו או אחרים, נאבק עם עצמי, שובר אותם וזורק לפח, ולאחר ימים ספורים, ולעיתים כבר למחרת נוסע שוב מבזבז זמן וכסף, רוכש מכשירים, וכבר בדרך חזור מתחיל המאבק, שובר, זורק, קונה שוב, שובר, זורק, וקונה שוב ושוב ושוב.

אני זוכר את עצמי זועק ללא קול: אלוקים אדירים! הרי עיניך רואות שאיני רוצה ליפול, אז למה? למה אתה מנסה אותי שוב ושוב? האינך רואה שאיני רוצה ליפול? למה תעמוד מרחוק?

אבל בסוף נוכחתי לראות, שאבא אוהב אותנו, והוא מה זה עוזר, הוא מנהל את הכל בצורה הכי טובה, ממני הקטן הוא רוצה רק משהו קטן, שאני ירצה באמת, אבל באמת באמת, אלף פעמים באמת ירצה להפסיק, ואז הבא ליטהר מסייעין בידו, לתת לו לנהל את הענינים.

סגנון המאבק שגדעון תיאר מדויק לחלוטין. תשמח בעצתך תנחני שאתה צעיר כל החיים עוד לפניך, אל תרפה, כל מאמץ שווה כדי לצאת מדבר הארור הזה. אני הרבה יותר מבוגר ממך את מיטב שנותיי שרפתי, תאמין לי. המחיר של התענוג כבד מדי אז נכון שההתמודדות קשה אבל להמשיך עם התאווה זה עוד יותר קשה: חזק ואמץ.

בעצתך היקר,

כל כך שמחתי לפגוש אותך היום. הבנאדם שמאחורי המקלדת.

סחטיין על האומץ!

תמשיך לבוא ודברים טובים יקרו לך ולכולנו.

אוהב
הושיעה נא

תחרות כלבים כתב:


גם אני ראיתי הרבה בצפייה ישירה. שם זה מתבטא אצלי בלחיצה העצבנית אחרי הסוף על הX של החלון גלישה בסתר...

גדעון כתב:


מתחבר למה שכתבת. העניין הוא שאני עדיין מרגיש ככה, למרות שאני יכול להוריד את אותו סרט שוב או לגשת למאות אלפי אחרים בכמה הקלקות...

ברוח חדשה תישאני כתב:


אגב, תודה על העזרה היום

דווב כתב:


ברקורד המפואר שלי אומנם אין אף טלפון שבור, אבל יש עשרות קבצים מחוקים ועוד איזה טאבלט אחד (שגם די עיצבן אותי חוץ מזה. אני לא בטוח שאני זוכר נכון, אבל יש מצב ששברתי אותו אחרי תאווה


מתחיל שוב - וצועד לאלוקים כתב:


ממש ככה...

יצחק אברהם כתב:

תודה, בהצלחה!

הושיעה נא כתב:


תודה הושיעה, גם אני שמחתי לפגוש אותך (שוב)
נהניתי מאוד!