אהבת חסד, לא בטוח שזה מעשי או מספיק. מה שכן, אולי אני יכול לצפות בדברים נקיים מעיקרם (כמו נשיונל) למרות שאולי הקול של הקריינית גם לא טוב לי...
---
11 ניסים.
יש לי פנטזיה לשיחות אירוטיות מאתמול. שיתפתי עליה, עדיין לא השתחררתי מספיק.
אף פעם לא עשיתי את זה. אבל יש לי כבר תקופה איזה סים ופתאום עלתה בי מחשבה לנסות גם את זה...
לא זכור לי ששילמתי כסף על תאווה (למרות שרציתי) - ועכשיו זה עוד קו לחצות.

וזה מה שאני רוצה. להתפרק. לשקוע בפנים. עמוק עמוק עמוק.

כל כך רוצה ליפול - וכל כך פוחד ליפול

תבורך. נסה לזכור שיש בך גם חלק שמאוד לא רוצה ליפול. שזוכר שזה לא באמת יתן לך את מה שנדמה לך שתקבל... פנה אליו, בקש ממנו שיעשה בשבילך את מה שאינך יכול לעשות עבור עצמך. שרצונו ייעשה בחייך. חיבוק.

הנה דברים שכתבתי לעצמי (ורק לעצמי) לעתות משבר, בתקווה ותפילה שיהיה לתועלת (עם תיקונים קטנים פה ושם):

דברים שחשוב לזכור לפני נפילה:

הניסיון הזה הוא לא רק מבחן, הוא כלי להתקדמות. רק ככה יוצאים מזה - כשמתגברים אנחנו עוברים שלב. אם לא היו יצרים לא היינו יוצאים מזה לעולם!!
לפעמים החשק לעשות את המעשה הוא רק פתרון "קסם" לבעיה שאני לא מסוגל להתמודד אתה. תהיה גבר ותתמודד עם הבעיה בדרכים אחרות
זכור שמה שאתה רוצה הוא: יחסים בריאים, להיות גדול בתורה ובעבודת ה', תשעים יום לפחות, לצאת מהחרא הזה, אתה לא רוצה להגיע (וכו' וכו' מחקתי מסיבות אישיות). הנפילה הספציפית הזו תמנע ממך את כל זה!
רד ל 20 שכיבות סמיכה ואז תחשוב מחדש

זהו. עם הזמן אני מקווה לעדכן ולמחוק או להוסיף לפי הניסיון והעצות שאני מקבל.

מקווה שעזרתי ולא ההפך, כל כוונתי רק לטוב

בהצלחה!

אסיר תודה לך אסירותודה על המשפט הזה
רצונו יעשה בחיינו
ותקוותנו לדור דורים
אמן

חזק ואמץ ידיד נפשי

תודה רבה חברים יקרים!
--
12 ימי ניסים.
אתמול היום שלי התחיל לא כל כך טוב. קמתי עם רצון ליפול וכעס וייאוש ופחד ו...
התחלתי לרטון בראש על ה'אתגר' הזה שהקב"ה נתן לי ונמאס לי וכמובן שרציתי לזרוק הכל לפח ולהמשיך ליפול עד זקנה ושיבה כי "ברור" שזה אחד הדברים הכי טובים שיש מבחינתי.
אני גם לא מוותר לגמרי על תאווה מבחינת פייסבוק, למשל. הספונסר שאל אותי אם חיפשתי שם פעם תאווה ועניתי בחיוב. ואז אין לי כל כך מה להגיד לו...
וזה שאני לא עושה את כל מה שהוא אומר נותן לי מכה לאגו. ופחד שהוא לא מרוצה. ואני חושב, אולי אפשר לוותר בהדרגה?
בכל אופן, הפחתתי את השימוש.
בסופו של דבר אתמול, הלכתי עם חבר ואחרי זה הלכתי לאיזה אירוע איתו (לגימות...) וזה שחרר אותי והוציא אותי מעצמי.
בערב גם עשיתי משהו שלא רציתי לעשות בכלל - וזה עשה לי טוב.
זהו, מבקש עוד יום נקי לפחות
בוקר טוב

אני גאה בך!
ואוהב אותך!
ומודה לך שאתה מדבר איתי בטלפון!

תודה 'תחרות כלבים'!
---

13 יום.
הפעם השניה, כנראה מעל לשנה, שאני זוכה למספר הזה בחסד. הפעם הראשונה גם הייתה פה.
זהו, פוחד משבת. מגיעים אורחים ויש לי חששות מכאן ועד... שיהיה נקי וטעים ורגוע ולא יריבו ולא... בנתיים נמרח מול המחשב במקום ללכת לעשות קניות.
יש איזו תמונה קטנטנה (האלה שיש על התיקיות בווינדוס) של סרטון שנשארה במחשב גם אחרי שמחקתי אותו. האינסטינקט שלי אומר לי לרוץ לבדוק אם היא עדיין שם, לשניות הקרובות - אני מוותר.
בכל אופן, זה משגע אותי. כל כך בא לי שוב את הסרטון ההוא. פשוט לשבת ולפרוק את כל השבוע על זה. להרגיש את ההתפרקות הזאת והשחרור שבעקבותיו. אני מרגיש כאילו משהו בי לחוץ ולא משוחרר עד שאני לא אפעל. משהו עצור. משהו מת לצאת החוצה ולשחרר אותי ממנו.
ואחרי, אני שוב ארגיש קהות חושים. שוב ארגיש חוסר חשק ואנסה להתעלם מהכאב. לא שווה, חסר ערך. ריק. חצי מת. או שלא, או שאני אתעלם מזה, עד שזה יכה בי עוד פעם, פעמיים אולי ארבע...
והכאב של לפני, לא קל. גם הכאב של אחרי... אז כך נגזר, סובל פה או סבל שם?
ואולי אני לא מוותר. אולי נבנה לחץ שבסוף יתפוצץ. באופן מסוים, אני כן רוצה שהוא יתפוצץ...
אבל הפעם אני יכול לדבר על זה. לנסות ולהשתחרר מזה.
ואולי, כנראה, הנס יקרה.
רק צריך אומץ

15 יום. איזה נס.
ברוך ה' השבת עברה די בסדר. פנטזיות פה ושם.
כרגע רוצה להשתמש. יש לי איזו סיטואציה בראש של תאווה שלא עוזבת אותי, מקווה להשתחרר.
בנתיים מנסה להפנים שאני רוצה, מאוד רוצה. אבל לא חייב.

שמתי לב שאני לא מספיק מודה. אז קודם כל שבח והודייה ענקיים לרבש"ע על הניסים שעושה עמדי בכל יום תמיד באהבה. על 15 ימים עם גישה לאינטרנט פתוח (או עם פילטר שאני יכול לעקוף, שזה בערך אותו דבר כמו פתוח...) בהם לא רצתי לפתוח אתר פורנו.
---
אז אחרי שבת חביבה, שבה הגעתי לאיזו הרגשה, שאני מאוד רוצה, אבל לא חייב,
עולה בי רצון גדול לרקוד על שתי החתונות. נזכרתי באיזו סיטואציה שהייתי חוזר מהישיבה ועולה להשתמש, וזה נראה לי נהדר. נפלא.
וכל כך מתחשק לי לעשות את זה עכשיו. יש לי איזו סיטואציה של תאווה בראש, ואני מאוד רוצה לפעול עליה.
נראה לי, שאני יכול גם להשתמש וגם לחיות טוב.
בא לי לפרוק את עצמי על השימוש. לשחרר הכל... אני מרגיש בלי שימוש חסר. כאילו, משהו עצור בי. אני לא עד הסוף...
אני מבקש מאלוקים שיקח ממני את הרצון הזה ושאני ארגיש ששימוש רע עבורי יותר מאשר טוב.
ויום נקי, שליו

וואו איזה מוכר זה.
הגלים האלה שמביאים לך הרגשה כאילו אפשר גם להשתמש וגם להצליח בכל השאר.
רק צריך לזכור את הכאב האדיר שיש לנו כאשר אנחנו משתמשים.
אני כלכך אוהב את עצמי בלי התאווה.
הלוואי ואצליח להתשחרר ממנה רק להיום.

'תחרות', תודה רבה. אמן.
---
מנסה להתנתק מסרטים, סדרות ופייסבוק.
בנתיים הולך די בסדר, סרטים וסדרות אני לא רואה, ולפייסבוק אני כמעט ולא נכנס לעומת העבר.
יש איזו סדרה שאני אוהב שחזרה לעונה חדשה ואני ממש רוצה לצפות בה. מאידך, לא חסר בה תאווה. לפעמים מין. זה בטוח לא יועיל...
אני מוצא את עצמי שורץ פה ומחכה להודעה חדשה. פשוט כי אין לי מה לעשות.
האינטרנט שלי מתמקד בחלק נכבד ממנו ב'שמור עיניך' ומייל. עכשיו יצא לי גם ב'הידברות'.

וכמו שביקשתי בהודעה הראשונה ב'יומן מסע' הזה, אבקש שוב:
"השם, אנא עזור לי למצוא בך את הדבר שאני מחפש בתאווה."

בנתיים מבזבז את הזמן פה במקום להתארגן לשינה...
בכל אופן, עברתי על ההודעות שלי פה בפוסט הזה. בסך הכל כמה חודשים וחתיכת דרך יש פה.
ואנשים נפלאים גם כן

מקווה לעשות את מה שאני צריך, להתארגן למיטה ולישון.
אסירות תודה יש לי מחר שני דברים מיוחדים שאני מחכה להם.
אני פוחד שלא ארגיש טוב, מקווה לא להתנהל מזה ולהיות שליו עם כל מה שהקב"ה יחליט עבורי.

לילה טוב

16 יום.
עברה עליי שיחה קשה. לא קל לי. פוחד להתרסק.
מתחנן לאלוקים שישמור עליי, אני חלש
בבקשה, אבא, היום הזה. נקי. תן לי לחשוב על הכל אחר כך, רק נקי עכשיו.

חזק ואמץ ידיד מופלא!