אין עליך הרב טהרני!

גם אני חושב שאחרי יממה שאתה מוותר עליו הכל יראה שונה וביום למחרת יהיה יותר קל או אותו דבר לפחות.

בהצלחה!

טהרני כתב on 21 פבר' 2016 07:41:

תודה
אולי. כנראה שכן. לא יודע אם לוותר באמת, אולי לדחוק?
הלכתי וקניתי משהו לתאווה. יש לי כרטיס אשראי שאמור לעבוד ולקנות לי את הסרטון ההוא.
המחלה(?) הזאת כל כך ערמומית ואכזרית, סדיסטית, אני אפילו לא מרגיש שאני חייב את זה כ"כ. זה מין רצון חלש כזה. וכולי מזדעק וכואב ולא רוצה לחזור לשם אבל בכל זאת אני הולך וקונה.
 

אבא, אני רוצה להיות בטוח בכל ליבי 
שלמסע הזה יהיה סוף טוב 
שכל מה שאני עובר בדרך 
יהפוך חולשה לעוצמה גדולה

אתה יודע שכשאתה מצטט אביתר זה מעלה אותי מן האוב. 

שלום חברים!
ברוך ה' יש לי פחות או יותר סדר יום. אתמול הלכתי לישון ב11:30 בערך וזכיתי לשמוע את קולו של מלאכי חזקיה מכריז על החדשות של השעה שבע... מודה לרבש"ע על זה. רוצה לקבל את זה שלא ישנתי ב11 אלא התעכבתי קצת אחרי...
הבעיה, שלמרות שאני מאוד (מאוד!) אוהב את הבוקר, אתמול והיום מתחילה לי מין חרדה קיומית כזו של כל הדרך שלי דווקא בבוקר. אני לא יודע אם זה מספיק מוגדר, תחושה כזאת שמזכירה לי את החרדות מהעבר שלא נדע מצרות...
במהלך היום זה יותר משתחרר לי.
-
אני רוצה לשתף שאין לי (מספיק, בכל אופן) נכונות לוותר על סרטים ו/או סדרות ובזה הרגע יורדת לי ברקע עונה...
חסר לי נכונות גם בנוגע לפילטר. אני אצטרך להסתבך קצת בשביל לעשות אותו באופן ש(בתקווה) לא אוכל לעקוף אלא אם אעשה רימון או שירות דומה, אולי זה מה שבאמת אצטרך לעשות...
אני מניח שהחלמה אמיתית היא לאו דווקא פילטר כזה או אחר, אבל אולי זה נובע מהכחשה/גאווה/השלם את החסר שלי שאני עדיין גולש במחשב ללא פילטר ומצפה להשאר נקי.
אני מבקש מאלוקים נכונות והדרכה מה לעשות כאן
--
אתמול מישהו סיפר לי על ויתור גדול שחבר עשה. וזה נראה לי קשה ואני, לא נראה לי שהייתי מוכן לעשות ויתור בסדר גודל כזה. מצד שני, הבנתי יותר, שחלק מאי-הרצון הזה, זו גם הבעיה. 
שמעתי הצעה לכתוב על מה אני מוכן ולא מוכן לוותר. מקווה ליישם את זה.
-
הייתי אתמול בקבוצה והיה לי טוב.
עם הפחדים בבוקר, היה זמן שלא כל כך רציתי לבוא, אבל בסוף כן הלכתי ואני שמח על כך.
אני עדיין מתפלפל עם סוגיית המכור לא-מכור, ומתעקש לא לקרוא לעצמי מכור.
זה מאוד מפחיד אותי איך יקבלו אותי. מה יחשבו אם לא אגיד 'שלום אני - ואני מכור'
מקווה לשלווה שם ולשמחה של התרת הספיקות...
--
קניתי כרטיס גירוד (מישהו אמר טינה בהריון?) ולא זכיתי אף לא באגורה שחוקה. מבקש לקבל את זה

 

"קניתי כרטיס גירוד (מישהו אמר טינה בהריון?) ולא זכיתי אף לא באגורה שחוקה. מבקש לקבל את זה"
יש כאילו שזה מתבטא בהימורים,,,
מכור או לא מכור,,,,

הוי, מכיר קבוצת GA טובה?  
--
3 ימים. ב"ה.
תודה על סדר יום.
בימים האחרונים, כמו שכבר שיתפתי אתמול, עולים לי פחדים בבוקר. האמת שהיום, זה כבר התחיל מאתמול. התחלתי (המשכתי...) לפתח פחד בקשר לכל ה"עניין הזה". היום בבוקר, החרדה הייתה פחותה, אבל עדיין ברשימת פחדים כתבתי הרבה.
אני מבקש מאלוקים, חייב חייב חייב הכוונה. מי אני, לאן אני וכו'. ואחרי ההכוונה, אני צריך קבלה. שלי ושל הסובבים אותי.
--
אתמול שמעתי צעד ראשון. אחרי גם שיתפתי בכנות
לפעמים למסור את הצעד הזה יכול להראות לי פחד אימים ברגע אחד, ושום דבר במשנהו.
---
אני פוחד מהרגע (שאולי כבר קרה?) שידלק הגיץ הזה במוח שלי של 'בוא נשתמש!'.
אני פוחד מהרגע הזה שזה ישתלט עליי ולא יהיה לי שום חשק לעשות שום טלפון לשום חבר או לספונסר ואני רק ארצה להסתגר לבד. בבית. מול המחשב ולפתוח פורנו ולאונן.
---
קשה לי לעשות את כל הפעולות. בזמן האחרון, בעקבות סדר היום, אני כן כותב. אבל טלפונים פחות יוצא לי לעשות כמו שצריך. אתמול בכל אופן, דיברתי די הרבה
---
אי נכונות מספקת לוותר על סרטים, סדרות, פייסבוק. ובראש הכל, כנראה, אי נכונות מספקת לוותר על תאווה.
תן בי נכונות

בוקר טוב
 

בעצתך תנחני כתב on 24 פבר' 2016 06:32:


לא אמרת שאתה לא סופר? מה גרם לשינוי? מעניין אותי..

בכל אופן, מאד התחברתי למה שכתבת אח"כ. בגל האחרון השתדלתי לסלק את ההרגשה הזאת מהראש.

זאת אומרת, מי אמר שאם ידלק לי הגיץ הזה אני כבר אלך עד הסוף? מי אמר שאני אוותר כמו תמיד? זה נראה לי משהו שהתקבע אצלי כי למדתי כבר לזהות מאיפה הכל התחיל ולכן אני מוותר מראש כי "מה ישתנה".

עברה לי המחשבה הזו בראש של "אולי נעשה את זה וזהו" אבל ה' עזר ולא ויתרתי על זה, האמנתי שזה עדיין לא נגמר ויש אפשרות לחזור אחורה עדיין.

מקווה שה' יעזור ונשרוד את זה שנינו!

בהצלחה

אהבת חסד כתב on 24 פבר' 2016 12:26:

בגלל ספונסרי שהבנתי ממנו שכן

ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים...
אני מסתובב עם כל מיני תחושות מהבוקר. רציתי (עדיין. אולי קצת פחות...) לזרוק הכל. יש לי אפילו תוכנית "גאונית". להשתמש מתי שבא לי. לא לריב עם הדחף בכלל. אולי לארגן באופן כלשהוא תמונות (למרות שאין לי מדפסת...) וככה אהיה מסודר גם בשבת. אני מניח שאחרי שימוש אחד או שניים הרעיון יפוג ובמקומו יגיע הכאב והמיאוס, זה לא מונע ממני לרצות את זה עכשיו.

עשיתי היום משהו שגם אם הוא לא חציית קו בשבילי, הוא בהחלט לא רגיל. (לא נראה לי שמאפסים על זה, בכל אופן)
אני עדיין מרגיש שמאז שחזרתי לכאן אני בהתדרדרות, למרות תקרות הזכוכית של ניקיון שנשברו.
אני מניח שזה לא ממש משנה באופן עקרוני (זה המצב - תפעל לפי המצב). השאלה איך אני אמור להגיב לזה, אולי יש כאן סימן מהקב"ה?...

ב"ה על זה שלמרות שחשבתי שכבר אהיה משומש עכשיו, רק להרגע אני (עדיין?) לא...
שיצאתי קצת מעצמי ואפילו הצלחתי ללמוד יותר מכמה שורות בודדות, שזה בערך מה שאני מצליח לעשות בימים האחרונים לפי מה שזכור לי...
שדיברתי היום הרבה עם חברים, שכתבתי, קראתי.
ועל הסדר יום הנהדר...

מייחל לישון בזמן הקרוב. לילה טוב!

אני לא גומר להתפעל ממך! אתה יודע למה? כי באיזה מצב שתהיה, לא ראיתי אותך מרים ידיים, מתייאש, מפסיק לקוות לטוב, אוהב ומתפלל עליך שלא תפסיק להתייאש לעולם,
 

תודה יוסיפונוס. האמת, שלפעמים אני כן מיואש, ברמה כזו או אחרת, אבל משהו בי לא נותן לי להפסיק. אני לא יודע בדיוק מה הוא אותו משהו...
---
א"ת הלכתי לישון וקמתי מוקדם. ישנתי הרבה. כיף!
נגד הסיכויים, לא השתמשתי אתמול בערב. אני עדיין רוצה להשתמש. ליישם את התוכנית שכתבתי עליה אתמול, לזרוק הכל ולהשתמש. אני כבר לא ממש רוצה לשים סינון גם... קשה לי לוותר.
אולי אני נלחם ולא נכנע. מבקש מאלוקים כניעה (ו-ויתור) היום
בוקר טוב